נשמת חיים, המאמר הראשון י׳Nishmat Chayyim, First Treatise 10
א׳בזמירות יריע על ענין הגן עדן של מטה והגן עדן של מעלה ומקום מושבם יודיע
1
ב׳קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם באמונה שלמה כי כל מה שכתוב בתורה מענין גן עדן והנהרות יוצאי' ממנו הוא כפשוטו. וכן כתב הרמב"ם בפירוש משנת חלק וז"ל גן עדן הוא מקום דשן ושמן מבחר הארץ, ובו נהרים רבים ואילנות עושים פירות יגלה ה' ית' לבני האדם לעתיד לבא ויורה אותם הדרך ללכת אליו ויתענגו בו ואפשר שימצאו בו צמחי' מופלאים מועילים תועלת גדולה ערבים ומתוקי' הרבה מלבד אלו הידועים ומפורסמים אצלנו וכל זה איננו מן הנמנע ולא רחוק אבל קרו' להיות ואפילו לא היה כתוב בתורה כל שכן שנתבאר זה ונתפרסם בה עכ"ד, וכן בספר אסף היהודי כתבו כי איסקולפיאוס חכם מקדוני וארבעים איש מלומדי הרפואה הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת מעצי הרפואות למען תגדל תפארת' על כל חכמי הארץ ובבוא' אל המקום ההוא הבריק עליה' להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביבי הברק ולא נמלט מהם איש ובמסכת תמיד אמרו רבותינו ז"ל שאלכסנדר שאל לחכמי ישראל שיורוהו דרך זו ילך. והלכו גוים לאורם והסכימו שהוא מחוז ידוע בארץ הלזו הגם שלא ידעו מה הוא ולכן תמצא שאפלטון לאקטאנציאו פירמיאנו שטראבון וטומאש הפליגו לדבר מעניינו ושהוא מבחר הישו' באשר אין שם שום דבר מנגד לטבע אלא אויר זך ונקי עם כל הדברים הטובי' ועצי' המועילים וכמו שהעיד הכתוב כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל וכו' ולכן קראוהו בלשונם קאמפוס איליציאוס ר"ל לפי דעתי שדות אליהו כי נתפרס' ביניהם ונתפשט בעולם ענין עלותו בסערה אל שדה טוב אל מים רבים. ולכן אומרים שנפשות הצדיקים נעתקות למקום הזה נחלת שדה וכרם. וכן כתב בעל הכוזרי ז"ל (מאמר א' סימן קטו) וגן עדן עצמו אשר הרבו בני אדם לזכרו לא לקחו אותו כי אם מן התורה והיא המדרגה אשר הוכנה לאדם ולולי שחטא היה עומד בה לנצח ע"כ. ואחר ההצעה הזאת ראוי שתדע כי בעלי חכמת הקבלה הסכימו שיש ג"ע עליון וגן עדן תחתון והאמת אתם כי כן תמצא בס' הזוהר פ' שמות ז"ל הא' היא היכלא עילאה ושם נהרי אפרסמון וכל תענוגי עולם הבא וגן עדן התחתון הנקרא היכלא תתאה גם מתענוגי העולם הבא אבל לית ליה מגרמיה כלום עד שניתן לו מהיכלא עילאה והוא נקרא אפריון. וכעין זה כתוב בפרשת ויקהל ושעמוד אחד המקשר אותם נקרא מכון הר ציון. וכאשר עיינתי בספרי הקדש יגעתי ומצאתי און לי כי הנה הגן עדן עליון שבע שמות נקראו לו ואלו הם. צרור החיים אהל ה' הר הקדש הר ה' מקום הקדש חצרות ה' ובית ה'. צרור החיים דכתיב (שמואל א כה כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים:
2
ג׳את ה' אלהיך וכבר הוכחנו למעלה שעל ענין התענוג הנפשיי אשר לו זוכי' הצדיקים הכתוב מדבר. אהל ה' והר הקדש דכתיב ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק וכו' והשאלה היא (תהלים טו א) מי יעלה לנו בתחלה אל הר ה' מי שלנו את מלך ישראל ועלה בית אל בג"ע עליון המכונהאהל ה' והר הקדש ומשיב מי שיש לו המעשים האלו ומונה והולך המדות החשובות והקניינים המעולים הצרכיי' כדת לבא אל החצר בית המלך הפנימית אשר קרא בשם אהל להיות שהשמי' מתוחי' כאהל והר קדשו להיותם בשמי עליה שמים לרום וארץ לעומק. וחתם המזמור באומרו עושה אלה לא ימוט לעולם לרמוז כי אפילו במותו יחיה יען תשכון נפשו בג"ע ותנוח בצרור החיי' נשמתו. וכן במזמור ס"ה אמר אגורה באהלך עולמים. ובמ"ג שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך וכו'. הר ה' ומקום הקדש דכתיב (שם כד ג) מי יעלה בהר ה' ומי יקו' במקום קדשו נקי כפים ובר לבב וכו' ובודאי שעל הגן עדן ומקום קדשו בישיבה של מעלה הכתוב מדבר כי אליו נושא את נפשו לבד הנקי כפים ובר לבב, גם בפיהו נכונה לקרותו חצרות ה' כמו שתמצא במזמור פ"ד נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' ועוד כי טוב יום בחצריך מאלף ובמזמור ס"ה אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך ואומר בחצרות בית אלהינו יפריחו והכל רמז לעולם הנשמות, וכי תאמר בלבבך איך אמר דוד נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' והיה מבקש המיתה אשיבך אמרים כי הצדיקים יודעים הטוב הצפון להם בעולם הנשמות ומתאוי' להתעדן בו. וכן אמר (שם מב ג) צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים. ובמקום אחר מי לי בשמים וכו'. סוף דבר הכי קרא שמו בית ה' כמו שתמצא במזמור ל"ו מורה מעלת הצדיקים ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם ואומר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי והפך ברשעים לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה:
3
ד׳הנך רואה בעיניך איך בשבעה שמות של חבה חבבו המשוררים את המקום הנורא ההוא. ואחשוב שהם כנגד הז' היכלין קדישין והם הנקראים היכל ה' למדרגות הז' כתות של צדיקים אשר מנו חז"ל ודמו אותם כפי מעלתם לחמה ולבנה ולזוהר הרקיע מזהירים. וכן תמצא בשוחר טוב מזמור י"א וז"ל דבר אחר ישר יחזו פנימו אלו שבע כתות של צדיקים שכן כתיב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע כחמה וכלבנה כרקיע ככוכבים כברקים וכשושנים וכלפידים. כחמה שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. כלבנה שנאמר כירח יכין עולם. כרקיע שנ' והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. ככוכבים שנאמר ככוכבים לעולם ועד. כברקי' שנאמר כברקי' ירוצצו. כשושנים שנ' למנצח על שושנים. כלפידים שנאמר ומראיהן כלפידי' והכת הראשונה יושבת לפני המלך ורואה את המלך ואת הפנים שנאמר ישבו ישרים את פניך ואומר ישר יחזו פנימו. והכת שניה אשרי יושבי ביתך. והשלישית מי יעלה בהר ה' רביעי' אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך. חמישית ה' מי יגור באהלך. ששית מי ישכון בהר קדשך שביעית ומי יקום במקום קדשו. אל כת וכת יש לו בדור בפני עצמו בגן עדן. הרי לך שחז"ל פירשו הפסוקים שזכרנו על ענין תגמול הצדיקים בעולם הנשמות ואיך במקום צרור החיים זכרו הכת הראשונה רואה פני המלך והכל הולך אל מקום א' כי כן כתוב והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. ודומה לי שהז' היכלות האלו של קדושה אשר בהן חיי רוחי נשמותיהם של צדיקים כל א' וא' לפי מדרגתו הם כנגד ז' מדרגות קדושה אשר בארץ ישראל המה כי אף שהרמב"ם בפ"ז מהלכות בית הבחירה מנאם עשרה הנה המקומות המסויימי' במדרגה גדולה הם שבעה:
4
ה׳הא' כללות כל מקום א"י שהם חייבין בשביעית ומעשרות ונוטלים מהם תבואה לעמר. הב' ירושלם שיש בה קדושה לאכילת קדשי' קלים ומעשר שני וזולת אלו קדושות אחרות. הג' מהר הבית ולפני' שהיא במדרגת מחנה לויה ואין נכנסים שם זבים וזבות. הד' החיל שנא' ויאבל חיל וחומה ואין נכנסי' גוים שמה. הה' עזרת ישראל שמשם התחלת מחנה שכינה. הו' עזרת הכהנים שאין ישראל נכנסים שם אלא לצורך כפרתן. הז' קדש הקדשים שאין שם כניסה אלא לכ"ג ביום הכפורי'. וכמו שיש שבעה מדרגות קדושה אלו למטה כך יש ז' מדרגות של קדושה למעלה וכמו שירושלי' של מטה עומדת על שבעה הרים כך ירושלים של מעלה חצבה עמודיה שבעה. וכבר אמרו חז"ל בפ"ק דתענית בקרבך קדוש ולא אבא בעיר לא אבא בירושלים של מעלה וכו' ויען שזה לעומת זה עשה האלהים תראה שרז"ל כנו המדרגות האלו עליונות בשם המדרגות האלו תחתונות ועל המדרגה הפנימית שהיא קדש הקדשום אמרו שהכת הראשונה רואה פני המלך ואת הפנים שנאמר ישבו ישרי' את פניך. ועל מדרגת הכהנים היושבים בבית ה' אמרו אשרי יושבי ביתך. ועל עזרת ישראל אמרו ישכון חצריך ששם חצר אהל מועד. ועל החיל שהוא קדוש ממחנה ישראל והוא מן מחנה לויה אמרו מי יגור באהלך שהוא אהל ה' שיש בו קדושה יתירה. ועל הר הבית אמרו מי יעלה בהר ה'. ועל ירושלים אמרו ישכון בהר קדשך שנא' בהר הקדש בירושלים. ועל כללות א"י אמרו ומי יקום במקום קדשו שהיא אדמת קדש. ומה שאמרו וכל כת וכת יש לו מדור בפני עצמו בגן עדן כך עלה בדעתן של כל חכמינו ז"ל הלא תראה במדרש חזית ובבבא מציעא פ' השוכר את הפועלים ואל מעונתם ירבצון אין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור בפני עצמו ובראשון ממגל' א"ר אלעזר בר חנינא עתיד הקב"ה לעשות עטרה לכל צדיק וצדיק שנא' ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי וכו' ובבבא בתרא פרק המוכר את הספינה אמר רבה עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק וכו' ובשבת פרק השואל אמרו כי הולך האדם לבית עולמו א"ר יצחק מלמד שכל צדיק וצדיק עושים לו מדור לפי כבודו משל למלך בשר ודם שנכנס הוא ועבדיו לעיר כשהן נכנסים כלם בשער אחד נכנסים כשהן לני' כל א' וא' נותניו לו מדור לפי כבודו. ופי' רש"י ז"למדלא כתי' אל בית העול' ש"מ כל א' וא' כפי המוכן לו ומה שאמרו כלם בשע' א' נכנסין ר"ל שסו' כל אדם למות וכלם שוים לרעה כי מי גבר יחיה ולא יראה מות ונבדלים לבד במדרגת שכרם. וכפי דעתי העלו חז"ל מדרגות הצדיקים על מספר ז' כנגד השבע חכמות הכלולות בתורה דכולא בה. וכמו שמדרגות הרשעים בנפשותם בעברם על מצות ה' הם ז' והם המחוייבים מלקות ארבע מיתות בית דין מיתה בידי שמים וכרת כך מדרגות הצדיקים ושכר עשייתם הם שבעה. ולכן כל א' וא' מהצדיקים יש לו מדור בפני עצמו בתוך הז' היכלות של מעלה כפי מדרגתו. וזולת זה עדין נוכל לומר שכמו שלמטה יש שבע ארצות ושבעה אקלימים ולמעלה ז' רקיעין וז' ככבי לכת כך יש לצדיקים ז' היכלות לעילא. וממה שצריך עוד שתדע שהעדן הזה פליגי בו בזוהר ר' יהודה ור' יוסי ר' יהודה סבר שהוא למעלה מערבות ור' יוסי סבר שבערבות הוא והוא הדעת הנכון כי לכן נקרא בשם ערבות בהיות ששם זוכים הצדיקים הערבות היותר נפלא ועצום וההשגה העליונה אשר אין למעלה ממנה וכן אמרו בחגיגה פ"ב ערבות שבו צדק ומשפט וצדקה וגנזי חיים גנזי שלום גנזי ברכה ונשמתן של צדיקים וכו' וזהו מה שרצינו לבאר בענין הגן עדן של מעלה:
5
ו׳ושבתי וראה כי כמו שיש גן עדן למעלה כך יש א ג"ע למטה ומצאתי גם כן ששבע שמות בקראו לו ואלו הם. גן עדן היכל ה' ארץ החיים מקדשי אל עיר ה' משכנות ה' וארצות החיים, גן עדן הוא השם היותר מפורסם דכתיב ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם והוא בארץ ממש ושמו מוכיח עליו שהוא מקום התענוג והאושר ונטעו ה' כפי הראב"ע לציד מזרח וזהו מקדם ועליו אמר יחזקאל הנביא למלך יצור (יחזקאל כח יג) בעדן ג אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה ויהלום וכו' וסופר ומונה כל שבחיו, ועליו נאמר (שיר השירים ד יב) גן נעול אחותי כלה וכו'. היכל ה' דכתי' (תהלים כז ד) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ועליו פירש הרשב"י בתחלת ספר היכלות לחזות בנועם ה' באינון שבעה היכלין לעילא ולבקר בהיכלו באינון שבעה היכלין לתתא ואלין קיימי אלין לקבל אלין ארץ החיים דכתיב שם כז יג) לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיי' ארץ שיושביה חיים לעולם. מקדשי אל דכתיב (שם עג) ואני כמעט נטיו רגלי כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה וכו' עד אבא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם ר"ל שבקש בראותו צדיק ורע לו רשע וטוב לו לדעת מה בין עובד אלהים לאשר לא עבדו ויגע ולא מצא עד שבא במחשבות לבו אל תקדשי אל והם היכלי גן עדן כי שם השכר והגמול ובו יבחנו הטובים והרעים וזהו שאמר אבינה לאחריתם, עיר ה' דכתיב (שם) כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה ור"ל שבעיר ה' אשר למקום כבודו בנה בארץ אז צלמם שהיא נפשותם תבזה שלא יזכו ליכנס שם ולשנת במשכנות לא להם. וכן אמר במקום אחר (שם קא) להכרית מעיר ה' פועלי און. וכתיב (שם מז ה) נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים וכמו שכתוב בזוהר פרש' בשלח הוא הנהר דכתי' ביה ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. משכנות ה' דכתיב (שם מג ג) שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך ואומר (שם פד) מה ידידות משכנותיך ה' צבאות נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' רוצה לומר שאף שידידים הם משכנות ה' בג"ע של מטה נפשו היתה נכספת לעלות עוד לחצרות ה' בגן עדן של מעלה ארצות החיים דכתיב (שם קיו ט) אתהלך לפני ה' בארצות החיים ואמר בלשון רבים ארצות להודיע ששם ישבו כסאות למשפט כסאות לכל צדיק וצדיק:
6
ז׳ואחר הדברים האלה אמרתי בלבי שהז' שמות הם כנגד השבעה היכלות אשר מנו חז"ל בילקוט פרשת בראשית סימן ב' והמאמר ארוך מאד וסוף דבריו ז"ל ובתוכו שבעה בתים של צדיקים. ראשונה הרוגי מלכות כגון ר' עקיבא וחביריו. שנייה טבועים בים. שלישית רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו מה היה כחו שכך היה אומר אם כל השמים יריעות וכל בני אדם לבלרין וכל היערים קולומוסין אין יכולין לכתוב מה שלמדתי מרבותי ולא חסרתי מהם ככלב המלקק בים. כת רביעית אלו שירדה הענן וכסה עליהן. כת חמישית אלו בעלי תשובה במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינן עומדין. כת ששית אלו רווקים שלא טעמו טעם חטא מימיהם. כת שביעות אלו עניים שיש בהן מקרא ומשנה ודרך ארץ עליהם הכתוב אומר וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו והקב"ה יושב ביניהן ומבאר להם את התורה שנאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי וכו' ולא פרסם הקב"ה כבוד המתוקן להם יותר ויותר שנאמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו. הבט נא איך לכל א' וא' מכתי הצדיקים ייחס בית ומדור לעצמו ואיך המדרגה העליונה שאין למעלה ממנה היא מדרגת הרוגי מלכות כמו רבי עקיבא וחביריו שזולת המו' קבלו על קדוש השם מצער המית' מה שלא ישוער כדאי' במ' ברכו' ופ"ק דע"ז ולכן אמרו בפ"ק דב"ב הרוגילוד אין בריה יכולה לעמוד במחיצתם. וכבר סופר מר' יהושע בן לוי שבחיו שבחייו ראה הג"ע ומדד ארכו ורחבו ואיך חפש ומצא בו שבעה בתים והבית הג' כנגד הפתח הג' בג"ע בנויה מכסף וזהב ושוכנים בה אברהם יצחק ויעקב וכו' וכתב על זה הרב משה די ליאון בס' נפש החכמה ז"ל אם אתה אומר שנפשותם של צדיקים גמורים הם בצרור החיים בישינה של מעלה ובג"ע העליון מי נתן האבות למטה בהיכלי נ"ע זה ושאר חסידי עליון אשר שם בההוא מעשה נקובים בשמות וחתם דבריו באומרו שהענינים האלו הם דברים נסתרים אשר אינם ראוים לעלות בכתיבה וכן עשה והניח הקושיא בתיקו ולא התיר הספק. ואתה קורא נבון הט אזנך לי שמע אמרתי. ידועתדע כי כמו שא"א לעבור מן הקצה אל הקצה בלתי עבור האמצעיים כך נפש הצדיק בהיותה מורגלת בעניני הגוף ומחשכיו לא תוכל תכף ומיד לעלות למעלה ולסבול האור הגדול ההוא כי לא תוכל שאתו עד שתורגל זמן מה במקום מה אמצעי בין שני אלו העולמות שהוא הג"ע התחתון אשר אליו זוכה הנפש תכף בהפרדה מן הגוף וכן כתב הרשב"י בפרשת ויקהל והחכם גלאנטי על פסוק לא אליכם כל עוברי דרך שנפשות הצדיקים עולות דרך עמוד א' מג"ע תחתון לג"ע עליון ואף לאחר עליית' חוזרים לג"ע של מטה וזהו סוד העליה והירידה הנזכרת בפרק השוכר את הפועל ם אחזי לי' רבנן כי סלקי למתיבתא דרקיעא וכו' כי כמו שהנשמות כל י"ב חדש עולים ויורדים כי לא יוכלו מכל וכל להתפרד מגופם ומשכן כבודם. כך מפני התענוג העצום והעדן הנפלא אשר קנו להם בג"ע יורדין לפעמים ושוכנים בבירתם ומדורם אשר היו להם מקדם כמנהג המלכים הגדולים הבונים היכלות למו ובית ממלכה להם לא לבד במטרופולין שלהם ועיר ממלכתם אלא במקומות אחרים להגדיל כבודם ולשכן בתוכם בעת נסיעתם. וכן הצדיקים אף שיעלו במעלה גדולה בצרור החיים אינם מניחים ההיכלות הקדושות לגמרי ואדרבה כאשר בא מחדש איזה נשמה לג"ע ובפרט אם היא מהאהובים וקרובים מיד הולכים אצלה ומקבלים אותה בסבר פנים יפות. וכמו שהאנשים בעולם הזה מתענגים בשמועות הרחוקו' והמאורעות המתרגשות לבא בעולם כך הצדיקים שבג"ע העליון יורדים לקבל קרוביהם ונשמות הצדיקים ושואלים אותם מענייני העולה הזה, וכן בתקונים דף קכ"ח על פסוק פעלת לחוסים בך נגד בני אדם נאמר שהגן עדן תחתון הוא נגד בני אדם שבו מכירים זה לזה. וכבר השרישונו חז"ל שאליהו מגן עדן היה לפעמים נראה לעיני החכמים אף בעודם בחיים והיה משיב לשאלתם ומי כמוהו מורה. ומעשהו עם רבה בר אבוה בפרק המקבל יוכיח דאמרו עליו דבריה ועייליה לגן עדן ומלייה גלימיה טרפי דאילני כמי שנזכר בפרק המקבל. ולכן מוכרחים אנו לומר שמה שראה ריב"ל שהאבות אברהם יצחק ויעקב היו בבית הג' של הנ"ע ר"ל ששם היו שירחם שקנו להם מקודם ואשר שם שוכנים כשיורדים מהגן עדן עליון. כי כבר גזרו המקובלים אשר כל איש ואשה אשר תבא אל החצר בית המלך הפנימית מוכרח להיות תחלה איזה זמן כל א' וא' כפי ערכו והסנגורים אשר במצותיו קנה בג"ע התחתון. ואל תדמה בנפשך שמה שכתב ריב"ל הוא מהגן עדן עליון כי מי הכניסו שם בגוף וגויה שתצא אלא שעל כל פנים ראוי לפרש עדותו באופן שלא תנגד לאמת ועם מה שאמרתי הכל שריר וקיים והכלל העולה שמקום שכר הצדיקים לאחר מיתתם הוא בגן עדן תחתון ועליון ושני גן עדן הם. ואף שכבר הוכחנו שכדברי חז"ל האמת והצדק ודבריהם אינן צריכין חזוק הנני בא אחריהם ומלאתי את דבריהם ואעידה לי שנים עדים נאמנים ותרי כמאה דמו. הא' במזמור ל"ו אשר שם דוד המלך ע"ה בהפליגו במעלת הצדיקים אחר מיתתם אמר (תהלים לו ט) ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם ומדכתיב עדניך בלשון רבים ומיעוט רבים שנים תרי משמע ותרי עדן הוו דתפסת מעט תפסת. והב' במזמור נ"ב כאשר קלל את דואג האדומי כה דבר עליו גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה. הנה קללו שתרד נפשו לגהינם ושם יחתהו וישרפהו האל ושלא יהיה לו חלק בג"ע של מעלה הנקרא אהל ה' ולא בג"ע של מטה אשר קרא שמו ארץ החיים כמו שהוכחנו:
7