נשמת חיים, המאמר הרביעי י״בNishmat Chayyim, Fourth Treatise 12
א׳ידבר מענין העבור מה הוא ואיך הדברים האלו הם למעלה מן השכל. אבל אינם מנגדים אותו:
1
ב׳ואולם דע קורא נבון שיש ירך אחרת שבאות הנשמות לעולם הזה לא דרך גלגול שאין אותן נשמות עיקר הגוף שחייו תלויים בהם ואינם אלא סניף לנשמה וקוראי' אותו חכמי הקבלה עבור כי כמו שכל זמן שהעובר בבטן אמו לאחר שתושפע בוהנשמה נכללה בגופה נשמה בנשמתה. כך לאחר נשמתו של אדם על זה הדרך איפשר שתבאנה כמה נשמות מאנשים שכבר מתו להתחבר בו. או כמו שהאשה מתעברת ויולדות והיא אינה חסרה כלום כן נפשות הצדיקים מתעברות ויוצאות מהן ניצוצות להגן על הדור או איזה איש פרטי כמדליק נר מנר והנר הראשון אינו חסר כלום. ואמרו קצת כי נשמת שת היתה זכה ובהירה ונתעברה במשה בשביל ישראל לתת תורה על ידו, וזהו סוד ויתעבר ה' בי למענכם להגן עליהם בעדו יען תכלית העבורים האלו הוא או להשיג איזו מעלה. או לצורך אחרים להישירם או להצילם. וכן הובא בס' עשרה מאמרות שבנפש שמואל נתעברו נפשות משה ואהרן דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. ובנפש פנחס נפשות נדב ואביהוא שיהיו הולכות בלי מקום נתחבר אליו. ורמז לדבר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ממש. וכן כתוב באידרא שבאליהו הנביא שהוא פנחס נתעברו הב' נפשות הללו וכשלא רצה לילך אל יפתח ובתו נהרגה נענש ופרחו ממנו. כי הנשמות הבאות בסוד העיבור יכולות לברוח מה שאין כן הנשמה הבאה על ידי גלגול ביצירתו דאינה פורחת ממנו עד יום מותו. ועל דרך זה שמעתי על פסוק ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי שנתעברה עמו רוח אחרת והיא שעמדה לו והדריכתו בדרך ישרה ולא פנה לעצת המרגלים. ונראה שרש"י ז"ל רוח הקדש נצנצה בו וכתב ב' רוחות היו לו. וגם שפירש א' בפה וא' בלב הנה הוא פירש על פי דברי חכמי הקבלה. ופי' רש"י ז"ל מסייעו שכתב בפ' ויבא עד חברון ז"ל כלב לבדו הלך ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם והיינו שחבר נר"ן שלו בנר"ן של אבות ומשם זכה לרוח אחרת כמו שזכר הר"י מלוריא. ואלו הדברים הם מכבשונו של עולם ואינו אומר שהם כפי חכמת הטבע אבל הם למעלה מהטבע והשכל לא ינגדם:
2