נשמת חיים, המאמר הרביעי י״גNishmat Chayyim, Fourth Treatise 13
א׳מענין הגלגול בעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ ובדומם וצומח:
1
ב׳גם צריך שתדע שהמקובלים האמינו גם כן ההעתקה והגלגול אפילו מגוף מין אחד לגוף מין אחר. ולכן אמרו שהעובר על המצות להכעיס לא עשה תשובה יתגלגל בבהמה. וכן על פסוק ויפץ ה' אותם מעל פני האדמה דרשו חז"ל שבשלשה חלוקי דינן נדונו דור הפלגה. הטובים שבהם נדונו בבלבול לשון. והכת שנתכונה לשם ע"ז נעשו מהן קופין וחתולין וכיוצא בהם. והכת הג' שאמרו נעלה לשמים ונכנו בקרדומות הושלכו למטה ונעשו מהן שדין ומזיקין ורוחין בישין. רצונם שקצת מהם נתגלגלו בבהמות האלו וקצת נעשו נשמתן במזיקין ורוחות נעות ונדות בלי שום מנוחה כלל. וכמו שאכתוב לקמן. והריקנטי בפרשת נח ובפרשת שמיני כתב ז"ל. ויש מו המקובלים האחרונים המאמינים בגלגול הבהמות ואמרו שאם עשה אדם עברה אחת יתרה על זכיותיו יתגלגל בבהמה טמאה וזהו וגרה איננו מעלה טמא הוא לכם. מי שאין לו גרה על זכיותיו. ואם מעלה גרה על זכיותיו יתגלגל בטהרה רק אם חטא בעבודה זרה בגילוי עריות. ובשפיכות דמים באלו השלשה אפילו מעלת גרה יתגלגל בטמאה אם לא חזר בתשובה וזהו סוד שפן גמל חזיר וכו', ובפרשת קדושיה ז"ל. כבר הודעתיך סוד הבהמות הטהורות והטמאות וקצת מחכמי הקבלה האחרונים אומרים כי העובר על העריות סופו להתלבש בבהמה טמאה או בשקצים ורמשים. ולזה רמז ולא תשקצו את נפשותיכם בכל הרמש שבודאי יוכל אדם לשקץ נפשו בהם וזהו ואקוץ בם. ואמרו בעונש הבא על חמותו כי סופו להתלבש בחסידה וחברותיה יהרגוה. והבא על דודתו סוכו להתלבש בגויה. ותתגייר וזו היא דודתך היא כלומר שסופה לשוב לדתינו ולתורתנו. והבא על אשת אחיו סופו להתלבש בפרד שנאמר ועיר פרא אדם יולד על שהפריד הבנין של מעלה. והבא על אשת איש יתגלגל בחמור וזהו סוד כי תראה חמור שונאך עזוב תעזוב עמו. הבא על אשת דודו יתלבש באשה אשדודית. הבא על הבהמה יתגלגל בעטלף כי נתעטף בדבר עבירה. הבא על הזכר יתלבש בשפן או ארנבת כי הם זכרים ונקבות ושנה אחת באין עליה ושנה אחת יבא על אחרות. הבא על הגויה יתגלגל בקדשה יהודית שנאמר וחיתם בקדשים. הבא על הנדה יבא בגויה המשמשות מטותיהן נידות כי כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותר' לו. הבא על כלתו יתגלגל בפרדה. הבא על שתי אחיו' יתגלגל בקדשה גויה שיבאו עליה שני אחים. הבא על אשת אביו יתגלגל בגמל זהו שנאמר גומל נפשו איש חסד ועוכר שארו אכזרי. שארו זו שאר אביך הוא והנה הוא חצוף בעריות וסופו להיות צנוע כגמל. הבא על אמו יתגלגל בחמור נקבה. וכלם דוקא אם לא שב בחייו. וכן אמרו שזהו סוד מה שאמרה תורה (ויקרא יז) איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז וכו' ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך. ורמז לדבר אדם כי יקריב מכם כי לפעמים המקריב נפש בהמה עמה מקריב נפש אדם. וזהו סוד אדם ובהמה תושיע ה'. אשר על כן נצטוינו בשחיטה ובסכין בלי פגימה כי מי יודע אם (לא] גלגול יש בה, ולכן צריך לברור לו מיתה יפה. והאוכל אבר מן החי כאוכל מבשר אחיו בשיש שם גלגול נפש. וזהו סוד לא תאכל הנפש עם הבשר ואמרו עוד שבגלל הדבר הזה אמר דוד הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, וכתב בעל ס' חרדי' דף מ"א ז"ל. ודע שאמרו המקובלים שאעפ"י שכשמתגלגל אדם בצורת אדם אינו יודע בגלגולו ראשון מכל מקום כשמתגלגל בצורת בהמה חיה או עוף הוא יודע בגלגולו ראשון ומצר ומצטער איך ירד משמים מצורת אדם לצורת בהמה. והקב"ה רצה להראות לכל האדם דוגמת גלגול מאדם אל בהמה בגדול המלכים אשר מלך בכיפה הוא נבוכדנצר הרשע שבעוד בחיים חייתו הורידו מכסאו והשליכו לשדה והוא הולך על ארבע כבהמה ונדמה לכל הבהמות צורת בהמה יען שלח לשונו ודבר נגד עליון. ואחר כך לקצף הזמן אשר קצף עליו חזר והודיעו שהוא האלהים כדכתיב ולקצת יומיא אנא נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטניה שלטן עלם ומלכותיה עם דר ודר וגו', כען אנא נבוכדנצר משבח ומרומם וגו'. ועל מעשה זה כתיב לעיל ששלח לכל האומות להגיד נפלאות ה' אשר עשה עמו והתחיל ואמר אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עילאה שפר קדמי להחויה. אתיה כמה רברבין וגו' ואמרו רז"ל אלמלא בא מלאך וסטרו על פה יהיו אומר יותר משירותיו של דוד וכו':
2
ג׳גם הרב ר' יצחק לוריא האמין הגלגול בדומם ובצומח כאשר כתב בס' הכוונות ז"ל. ואמנם אחרי פטירת האדם נפרעים ממנו על חטאיו בהרבה מציאיות ורוב בני אדם לא ימלטו מלהתגלגל כ"כ זמן בבהמה או חיה או עוף או דומם או צומח וכן בענין נבל הקשה כתיב וימת לבו בקרבו והיה לאבן ויהי לאבן היה לו לומר. אך הכונה כי כל החוטא בפיו נתגלגל בדומם. ובלעם חטא בפיו ונתגלגל תחלה באבן דומם. ונבל הוא בלעם. והנה ביאר טעם שמת לבו בקרבו ולא דבר סרה נגד דוד הוא כי זכרה נפשו מה שתחלה נתגלגלה והוא היה תחלה בעון זה עכ"ד. והוסיף עוד לדבר גדולות ונפלאות ממני באומרו גם המאכיל נבלות לישראל הוא מתגלגל בעלה האילן והרוח בא ומגלגלתו והוא צער גדול וסוף עונשו הוא כשנופל העלה ההוא לארץ כי אז נחשב לו למיתה ממש בעת שנכרת ונעקר מן העולם וזהו סוד והעלה נבל כי מי שמאכיל נבלה מתגלגל בעלה גובלת וזהו סוד כי תהיו כאלה גובלת. עכ"ד. ואמר עוד שנבל הוא אותיות לבן ללמד שלבן בלעם ונבל הם גלגול א' ובלעם ולבן לא היה כחן אלא בפיהם. ועל כן נתגלגלה נשמתו של בלעם בדומם שהוא הפך כחו. ובאשר התחיל להתתקן ונתגלגל בנבל וחזר לסורו ולדבר לשון הרע בדוד חזר להתגלגל בדומם כבראשונה ויהי לאבן. וכן באשת לוט נאמר ותהי נציב מלח שהוא גלגול בדומם. ואל תחשוב שנפש האדם נעשית אז בלתי מרגשת כדמום וכצומח כי אם אין לה הרגשה היאך ירגיש העונש. אולה כך יובן הדבר כי הקב"ה לעונש האדם דבק הנפשות הרעו' לעץ או לאבן ונפשות' קשורו' בהם כדי שתתענינה בחברת הדברי' אשר אינם מטבעם. כאשר ענשו אנשי אטינאס לא' מחכמיהם שילך קשור עה איזה שוטה והוא בחברת איש בער לא ידע בחר לו מות מחיים. כך הנשמה בחברת העצים והאבנים כעלה נדף תערוץ וכאבן בלי חמדה מתגלגלת נעה ונדה בארץ:
3