נשמת חיים, המאמר הרביעי ט״זNishmat Chayyim, Fourth Treatise 16
א׳תכלית הגלגול מה הוא וחשובות נכוחות לספקות ארבע:
1
ב׳יסוד היסודות ועמוד הפינה הזאת מהגלגול לידע ולהודיע שכל דרכיו חסד מאתו ית"ש. וכן האשה התקועות כשדברה לדוד מבקשת מכבודו שיכפר לאבשלום הביאה לטענתה החסד שנוהג עם החוטא באומרה ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבנתי ידח ממני נדח. ודבר הלמד מעניינו הוא ששם הפליא לדבר בהראות למלך איך היה לו ללמוד מדרכי השי"ת אשר לא עוזב חסדו ואמתו מעם נפש החוטא באשר לא ישא אותה מלשון וישאם דוד ואינו מחזירה לאפס המוחלט אבל בהפך חושב מחשבות לבלתי ידח מכל וכל הנפש הנדחת ממנו. וכן ראוי לו לעשות ולהדמות לקונו כי ממנו תוצאות בינה לדעת כל איש ואיש את מעשהו, וענין המחשבות כפי המקובלים הוא להוריד את הנשמה פעם שנית ושלישית לגופים אחרים כדי שתתקן וחשוב נקיה אל האלהים אשר נתנה. דמיון האב אשר בראותו הבן יקיר לו שלא הצליח הפעם הראשונה במלאכות וסחורות אשר מסר בידו אינו מסיר מיד השגחתו ממנו אבל שולח אותו להנאתו ולטובתו פעם שנית ושלישית לדעה מה יעשה לו ולמען אל מקומו יבא בשלום. ומה שאבד בפעם הראשונה ירויח בשניה וקרנו תרום בכבוד. וכן אמרו בעלי הגמטריות כי אותיות גלגול עולין במספר חסד. וכן אותיות עיבור הם ע"ב רי"ו כמספר שמות החסד שהם עב' ואותיות ריו', ואחר ההקדמה הזאת דע שאין המדה הזאת נוהגת בצדיקים גמורים כי עליהם נאמר ואני תמיד עמך. וכתיב ואתה לך לקץ ותנוח. אמנם אלו שיש להם זכיות ועונות וצריכין מירוק באים פעם שנית ושלישית כדי שיענשו על עונוחיהם. או כדי שיקיימו המצות עשה שבטלו ויזכו כלם לאור באור החיים ואם זה נחה שקטה השאלה הראשונה כי אין עול בחקו יתעלה חלילה. ומי שמת בצדקו אינו חוזר לעולם הזה. אולם מי שלא עשה מעשי' אשר יעשו לעלות ולזכות לגן עדן הוא מי שחוזר פעמים שלש אולי יזכה ותשוב נשמתו בטהרה כמו שנתנה לו מן השמים, ואם תאמר הלא אם יענש או יגמל הגוף על מעשיו הראשונים אין זה בחק היושר ויהיה צדיק ורע לו רשע וטוב לו. דע שהגוף הוא כאבן דומם ואינו מרגיש השכר ועונש כי אם על ידי הנשמה כי הוא ככלי ביד האומן, והנשמה היא כל האדם כאשר הוכחתי במאמר השני פרק י"ד. ואם כן הנשמה היא המרגשת וכאשר נמצא צדיק ורע לו בודאי שהוא צדיק בן רשע רצוני לומר שהיה רשע מקודם ועכשו פורע חובותיו בגוף שני, ורשע וטוב לו הוא רשע בן צדיק ועכשיו פרי מעלליו אוכל. ואם כן השכר נוגע לבד לנשמה. וכבר אמרתי שתכלית חזרתה לעולם היא לזכות לעלות אל הר ה' במצותיו חפץ מאד. או ליענש בעולם הזה והכל על צד החסד מאתו ית"ש כי עונשי העולם הזה כלא הם חשיבין בערך עונשי העולם הבא. ואם תשאל אם כן לאיזה תכלית היא התחיה אם העונש והשכר אינו לגוף. אשיב שאז יחיה ה' הגופים ממש כמו שהיו בחיים כדי שיכירו כלם איש את רעהו ואת קרובו ותתפרסם לעין כל ההשגחה האלהית בראותם בעיני' הגשמיי' איך ה' כפי דינו הצודק גומל לאיש חסד כמפעלו נותן לרשע רע כרשעתו, וכן בכלי' עצמם אשר בהם פעלו עולה או זכו יקומו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם:
2
ג׳אולם לטענה השנית אשיב שאדרבה השכל נותן שהאדם בראותו שעל כל פנים יענש ושאם ירשע יצטרך לחזור פעם אחרת לגוף אשר בו בלתי ספק יענש בחריצות יותר ובלי רפיון ועצלות יעמוד תמיד בפחד ולא יחטא. ואם יראה בעיניו שהוא צדיק ואינו ראוי לעונש אז יצדיק עליו את דינו בחושבו שעל כל פנים חטא ולא יש עול מאתו ית"ש וכן איוב הגם שהשם ענשו על לא חמס בכפיו הצדיק עליו את דינו ואמר על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר, ואם ירשע וטוב לו יודה גם כן שהכל מההשגחה האלהית:
3
ד׳ואם תאמר והלא כבר אמרנו שהמידה הזאת אינה נוהגת בצדיקים. כך הוא האמת שבצד יקי' גמורי' אין להם צורך לבא פעם אחרת אבל מה שאמרו חכמי הקבלה בענין צדיק ורע לו הוא בצדיק שאינו גמור ופורע חובותיו הראשונים וכל אורחות ה' חסד ואמת, ועם זה נתיר גם כן הטענה השלישית שאם תקפוצנה הצרות על מי שיחשוב עצמו נקי לא מפני זה יאסים מתוך צערו ההנהגה העליונית אדרבה יודה יותר בהשגחה האלהית ויאמר בנפשו צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי, ואם לא חטאתי בגוף ההוה חטאתי בקודם. ויאמין שכל עוד שיתרבו זכיותיו ומעשים טובים כך יתמעטו צרותיו ורעותיו ולא יתרשל מהתשובה. והסברה הזאת מסכמת יותר עם השכל הישר:
4
ה׳ואמנם בהתר הטענה הרביעית השיב הרב דון יצחק אברבנאל שראוי שנאמין שבעת תחית המתים יקומו הנפשות בגופים הראשונים אשרישבו בהם.. כי הדין הוא בעגם לנפש עם הגון הראשון לגמול אותם כפי מעשיהם אם בשכר ואם בעונש ויהיו אלה לחיי עולם ואלה לחרפו' ולדראון עולם. ואמנם הגופים אשר באו בהם כדי לזכותם בהם או כדי להענישם בהם איך היה הדין בהם בהיותם כלי הרצון האלהי הנה באמת הדין בשכר ועונש הוא לנפש עם הגוף הראשון לא עם השאר. עד כאן הרב הנזכר. אולם דרכי המקוב י' רחקו ממנו. ראה נא במדרשו של הרשב"י בראשית עמוד שי"א ותראה איך הגוף לבד אשר בו זכה יקום בתחיה והשאר כלא היו ז"ל שם אמר ר' חזקיה אי תימא דכל גופין דעלמא יקומון ואתערון מעפרא אינון גופין דאיתנטעו בנשמתא חדא מה תהא מינייהו, א"ר יוסי אינון גופין דלא זכו ולא אצלחו הרי אינון כלא הוו כמה יהי' עץ יבש בהאי עלמא הכי נמי בההוא זמנא. וגופא בתראה קום דאנטע ואצלח ונטל שרשוי כדקא יאות. עליה כתיב והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן וגו' ועל ההוא גופא קדמאה כתיב והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב דא תחית המתים ע"כ דברי הרשב"י, אמנם עדין צריכים אנו למודעי כי עדין יש להקשות אם האדם זכה ועשה איזה מצות מכל מצות ה' אש תעשינ' בכל הגופי' נראה שיש עול בדבר שלא יקומו כל הגופים שזכו. אכן כפי דעת חכמי הקבלה התשובה היא מבוארת. הם אמרו שהנשמה תתחלק לניצוצות והחלק הוא בכל דמיון המדליק גר מנר וכל ניצוץ יכנס בגוף כפי מנין הגופות אשר נבנו לזאת הנשמה וכלם יקומו לזמן התחיה. ולפי זה כל גוף וגוף יקבל גמול כפי מעשיו וכן כל ניצוץ ירגיש בשכר ועונש המגיע לכל א' וא' וזהו בכלל סוד העבור אשר רמזתי לך במה שקדם. ונראה דכך הוא דעת המקובלים דאי לא תימא הכי היאך אפשר שימצאו דוד והמשיח בזמן א' והכתיב במיכה סימן ה' והקמונו עליו שבעה רועי' ושמנה נסיכי אדם. וארז"ל במסכת סוכה מאן נינהו שבעה רועים דוד באמצע שת וחנוך ומתושלח בימינו אברהם יצחק יעקב משמאלו ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם ישי שאול ושמואל עמוס צפניה חזקיה אליהו ומשיח אלא ודאי שזה יהיה דרך עיבור:
5
ו׳אולם בעל ס' מגיד משרים נראה שרוח אחרת עמו. הלא הוא בדף ו' כפי מה שנדפס מחדש בויניציאה כתב ז"ל. ותו איכא ברזא דגלגולא דהן כל אלה יפעל אל וגו' אי ההוא לא אזדכך עד זמנא תליתאה א"כ ההוא גופא בתראה הוא דיזכה למיקם בתראה והנך גופי לא ואמאי והא כמה מצות דעבדו לא יאות דיפסדן להון ולא יהא להון אגרא ותו איכא למתמה ברזא דגלגולא דאי גופא חב מאי דינא הוא דגופא אחרת יסבול עונשא הא דמי למאי דכתיב אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. ותו מדה זו דגלגולא היא חסד' דקב"ה לבלתי ידח ממנו נדח והא איכא למיחש דבזמנ' תניינא למחטי ולהוי ביש מבקדמיתא ונמצא תקנתו קלקלתו. ובדף ח' תירץ הקושיות הללו. וכך אמר. ורזא דגלגולא הלא לך למנדע דכד מהגלגל בר נש ההיא נפשא דהוה ביה בקדמיתא הא אית חולקא בה מגופא וחלקא מרוחא, ואיהי מתדבקא בגופא תניינא. ומדביקא דילה בההוא גופא תניינא מתהוה נפשא אחרינא וכן בכל גלגולא מתחדית נפשא חדתא. וכיון דנפשא אית בה חולקא מגופא כד חטא בגופא קדמאה כי מתגלגלת בגופא אוחר' לקבלא עונשא כיון דנפש דמתגלגלת בההוא גופא היא חולקא מגופא קדמאה כי סביל האי גופא עונשיה הוי כאלו סביל ליה גופא קדמאה. וכד מזדכך בר נש בגלגולא בתראה מזכי לאינך גופי קדמאי וכלהו יקומון בזמנא דתחייה כל גופא וגופא בנפשא דיליה ההיא נפשא דאתחד' בכל חד מנייהו כמו דאמרי'. ועלוייא דכולהו הוי גופא בתראה דעל ידו יזכו כולהו ואיהו יהך בקדמיתא וכל אינך יתמשכו בתרייהו כבנייא דאזלין בתר אבא משום דאיהו גרים לון למיתי לעלמא. להכי אינך גופי כלהו רווחו וזכו בגין ההוא גופא בתראה דאשתלים ובאורו יראו אור והנך דאשתלימו בעובדין טבין אלא דאצטריך בהו לאתגלא בנין דאתחייבו מיתה או בגין לאעברא מינהון עכירותא דזוהמא הא אינון מייתין כד אינון יניקין, דתו ליכא למיחש בהו דיקלקלון עובדיהון לא מייתי כשהם קטנים. ואי גדלי בפולחנא דקב"ה וגלי קמיה דאי ישבוק יסרחון מסלק לון קדם זמניהון ובזה יותרו השאלות הללו:
6