נשמת חיים, המאמר הרביעי י״זNishmat Chayyim, Fourth Treatise 17
א׳מגיד הטענות אשר בהם בקשו תלמידי ארסטו להכחיש העיקר הזה:
1
ב׳גם הרב דון יצחק אברבנאל החזיק הפינה הזאת נגד תלמידי ארסטו הקמי' עליה לרעה, וכן בפרשת תצא הביא חמשה טענות אשר לעזרתם צפו ואלו הן:
2
ג׳הא' אם היה שמלבד הנפש המתחדש' תחול בחמר ההוא נפש אחרת מתגלגלת יהיה א"כ לחומר א' ב' נפשות וזה בטל. כי לחמר א' לא תהיה כי אם צורה אחת:
3
ד׳והטענה השנית שהצורות לא יחולו כי אם בחומרים מיוחדים המוכנים אליהם. ואם הנפש הזאת תתגלגל ותחול בחמר שני יתחייב שיהיה כחומר הראשון ובעניינו בשוה. כי כיון שהנפש תחול בשניה יתחייב שיהיו שוים במזג וטבע. וזה בטל. כי שני מזנים שוים אי אפשר שימצאו כי אם ברבבות מהשנים:
4
ה׳והטענה השלישית היא. שאם הנפש תתגלגל בגוף שני יהיה בהכרח ממזג הגוף הראשון. ואם היתה הנפש החלה בשניהם אחת והגוף והמזג אחד, אם כן אין כאן גלגול. אבל הוא האיש הראשון בעצמו:
5
ו׳והטענה הרביעית. כי הענין לא ימלט מחלוקה אם שנאמר שהנפש המתגלגלת תחול בחמר יותר טוב ושוה ומעולה מהראשון. או שיהיה יותר פחות ורע ממנו. או שיהיה שוה אליו, ואם היה יותר טוב מהראשון, אם כן יחמוס השם יתברך החמר הזה בתתו אליו נפש בלתי שלמה כמו שהיה הוא מוכן לקבלה ויהיה מונע טוב מבעליו חלילה לאל מרשע. ואם היה החמר ההוא יותר מושחת ופחות מהראשון וחסר. תקבל הנפש עול וחמס בגלגל אותה בגוף נגוף וחומר חסר ועכור מהצריך אליה. ואם היה החמר השני שוה לראשון, לא תהיה אם כן לנפש המתגלגלת שום תועלת בגלגול ויהיה גלגולה פועל בטל:
6
ז׳והטענה הה'. כי אם היתה הנפש המתגלגלת תתחייב שהנפש החכמה כשתחול בגוף השני יהיה הנער היולד עמה משכיל חכם בפועל מבלי לימוד ותזכור הדברים אשר ידעה והשיגה בימי הראשונים. והוא הפך ממה שנראה לחוש אם לא שיהיו המושכלו' שנקנו לו נעדרו' ממנו ברצון הש"י והוא דבר בלתי ראוי:
7
ח׳ולהתרת הספקות אמר. הנה הספק הראשון היה עצום וקשה התרתו אילו היתה הנפש הכנה בלבד כדעת אלכסנדר' אבל בהיותה עצם רוחני נקשר באדם ונדבק בו כהקשר הפטרון עם הספינה אשר כבר ימצא בלתה והוא נבדל ממנה וימצא עמה. אינו מהבטל שהנער היולד בהיותו מוכן אליו יחול בו השכל האנושי שכבר היה לעולמים. ושכבר נתקשר בגוף אחר ולא יתחייב שיהיו שתי צורות לגוף ההוא ההווה המתחדשת והמתגלגלת. כי הנה לא יחול בו כי אם בלבד הנפש ההיא המתגלגלת ואין הפרש בענין ההויה שיהיה הרוח ההוא חדש או יהיה מתגלגל כי תמיד תהיה הנפש ההיא אשר תחול שמה צורה אחת והבדל עצמי במתהוה ההוא:
8
ט׳וגם תשובת הטענה השנית מבוארת ממה שאמרתי שאין השכל האנושי הכנה בלבד תתימר במזג המתהווה לא יהיה בלתי אפשר התהוות דומה אליו ברוב מהשני'. לפי שהמזג הנאות לקבול הצורה האנושית יש לו רוחב והגבלה. ואף שכל האנשים לא ישתוו במזגיהם, הנה לא ימנע מפני זה היותם כלם בצורת אדם ועצמותו וגדרו, וכן נאמר אנחנו שהמתהוה הזה עם היותו בלתי שוה עם הנמזג האחר שמת, הנה כבר יהיו המזגי' ההם דומים בצד מה עד שכל אחד מהם יחול בו העצם הרוחני אשר הוא שכל האדם וצורתו, כי הנה חלוף המזגים יעשה חלוף המדות אבל לא יעשה חלוף הצורה בהיותם באותו רוחב הנאות לצורה האנושית:
9
י׳ובתשובת הטענה השלישית, אומר שהנולד בנפש המתגלגל' יאמר עליו שאינו המת מפאת חמרו וגופו שאין חמר הנולד ומזגו כחמר המת ומזגו שוה בשוה ומפאת חלופה עם היו' הנפש אחת יאמר שהם מתחלפים וכבר התבאר בחכמה שהדברים פעמי' יתאחדו בצורותיהם ויתחלפו בחמריהם או במקריהם. ופעמים יהיה בהפך:
10
י״אובהתר הטענה הד'. אומר שנפש העברים המתגלגלת פעמים שתחול בחמר יותר טוב ושלם מהראשון כדי שתוסיף שלמות על שלמותה. או שתזכה ותטהר מחלאתה אשר קנתה עם הגוף הראשון. ופעמים תחול בגוף יותר חסר ועכור כאשר יהיה גלגולה כדי שתענש באותו גוף ואין בה תלונה מפאת החמר לפי שהוא אינו בעצמו דבר אבל הוא כלי ואמצעי להשלים את הנפש, ולכן איננו מהעול אליו כאשר יהיה טוב ושלם יותר מהראשון, ולא מעלה כשיהיה יותר פחות וחסר ממנו:
11
י״בואמנם התר הטענה הה', הוא כפי מה שאומר שעם היות שהשכל האנושי לא יפעל בכלי' הצוריים ושהוא יתחזק בימי הזקנה אשר זה ממה שיורה היותו בלתי נקשר עם הגוף ולא מתפעל ממנו כמו שהתבאר בספ' הנפש הנה אין המלט שבריאות הגוף ושוויו ממה שיעזור אל ההשכלה ושהחולי ושנוי המזג ימנע ההשכל, ועינינו הרואות שהאיש החכם כשיגבר במוחו מזג וטבע נכרי מחום או לחות נוסף מזולת מזג אשר נוצר עליו תבטל ממנו תבונתו ואבדה חכמתו עד בלי הכיר בין טוב לרע וצדקותיו לא תזכרנה, ויאמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע, ואם יקרה זה בעוד בחיים חיותו אף כי אחרי מוחו. כי עם היותו חכם ונבון אחרי הפרד שכלו מאותו גוף ובואו בגוף אחר ומזג מתחלף לא תוכל הנפש להשתמש במושגים והמזג הנכרי ימנעהו מההשכלה והחושים והכלים והכחות הגשמיות שלא נסו ללכת באלה לא ידעו ולא יבינו. ולכן תצטרך הנפש המתגלגלת בבואה שמה להתחנך מחדש, ויהיה כנער הקטן עד הרגילו הכלים והכחות ההם להשתמשות השכל. ואז ידע ממוצא דבר, ואין ספק שאחת מן הסבות העצמיות בשנער קטן ידע וישכיל מאיש אחר גדול ממנו וישתלם בשכל עיוני ומעשי בהיותו בן עשרים שנה מאיש אחר בן ששים שנה, היא היות בנער ההוא נפש מתגלגלת שבעבור זה למעט מהשנים תבא לגבול מההשכלה שלא תגיע אליו הנפש בהתהוו' הראשון בהרבה מהשני'. ולכן אמר שקרא"ט האלהי בשעת מיתתו כמו שספר ממנו אפלטו"ן שרוב הידיעות המושגות לאנשים לא יושגו אליהם בחדוש כי אם בהזדכרות וזכרון ידיעות שכבר ידעו הנפשות ההן בהיותן בגופים הראשונים, והוכיח זה בטענות וראיות צודקות כמו שתראה שם, ע"כ דברי פי חכם חן ועליו אין להוסיף כי הוא היה פילוסוף גדול ויפה תירץ לטענות ארסטו, אולם בתשובת הטענה הה' אומר שאין המגולגל זוכר מה שעבר לפנים בגוף הראשון כדי שיזכה בבחירתו המוחלטת לגמול ולא יסמוך גם כן על מעשיוהראשונים והכל ברור ושריר וקיים:
12