נשמת חיים, המאמר השלישי ד׳Nishmat Chayyim, Third Treatise 4
א׳מהפחד הנמצא בין אנשי הבית אם הגנב בבית בלי ידיעת סיבת הפחד מראה מעלת הנשמה משכלת.
1
ב׳גם זו לטובה לענין כונתנו בהשארות הנפש. הלא היא כתובה על ספר גיללילמו פאריסיאינסי דף קכ"ד אמר שלפעמים אם הגנב במחתרת נחבא אל הכלים או באיזה מקום נסתר פתע פתאום פחד ופחת יפול בלב אנשי הבית ושם פחדו פחד בלתי סבת הפחד תסמר שערת בשרם ולא ידעו צערם. ובחקרו טענה מספקת לשאלתו אמר שמהעין יוצאים אדים מהמותרים אשר ידחם הטבע וכאשר יוצאים מהאיש המקנא ושונא לארסיות אותם האדים יפעלו בנושאים הפוגעים ובדברים המוכנים לקבל אותו השפע עד שיתכן שימותו אנשים בהבטתם. והביא ראיה לזה מהמראה החדשה שאם תסתכל בה האשה בוסתה יתראה בה מיד כחם דם וישאר רשומו זמן מוחש. וכן הביא ראיה מהאפעה שימית האדם בראותו פניו. ובעבור זה גזרו הטבעים שהפנים מעותדים לעולם לנזק באשר שם תכנס הארסיות בעיניו ובאזניו ודרך הפה שהם כלים פתוחים קלים להתפעל באופן שיובל מהם ההיזק אל המוח הקרוב לשם לא כן שאר האברים כלם. וזו היא סבת העין הרע הובא בכמה מקומות. וטעם הכופר נפש הנזכר בפרשת כי תשא. ועתה אחרי ההוצעה הזאת קיים החכם הנזכר שמעין הגנב באשר הוא כונן חציו על יתר לירות במו אופל לישרי לב והם לדמים יארובו וימהרו לשפוך דם יוצאים אלו האדי' הארסיי' ופוגעי' בפני איש מאנשי הבית ומחליאים אותו ופחדו יפול עליו כי פחד אליו איד הגנב פחד ופחת היה לו ולא ידע כי בנפשו הוא כי לא ידע מה הוא. עדכאן הגיע תחום שכל פילוסוף מבקש לו סבה טבעית בכל הדברים:
2
ג׳אמנם רוח אחרת עמי הבט נא קורא ידיד והתבונן נפלאות אל. הלא ידעת מה שאמרו רז"ל במסכת מגילה פ"א על פסוק של דניאל סימן י' וראיתי אני דניאל את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדול' נפלה עליהם ויברחו בהחבא. מאן נינהו אנשים. אמר ר' ירמיה ואי תימא רבי חייא בר אבא זה חגי זכריה ומלאכי אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מינייהו אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא הוא. ואהו עדיף מינייהו דאיהו חזי ואינהו לא חזו. וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעיתו. אע"ג דאינהו לא חזו מידי אבל מזלייהו מיהא חזו. אמר רבינא ש"מ האי מאן דמיבעית אע"ג דאיהו לא חזי מידי מזליה חזי. מאי תקנתיה לקרי קרית שמע. הרי לך שהבהלה הבאה לו לאדם פתאום בלי סבה ידוע' היא הנותנת שאעפ"י שהגוף אינו רואה נשמתו שהוא המזל המניע אותו רואה וכן בענין הגנב אף על פי שהעין איננה רואה כלום הנשמה רואה. ומכאן מודעא רבה למה שהוכיח הנסיון שלפעמים הלב מנחש המיתות העתידות והשמועות הרעות ומתעצב בלתי סבה ידועה ואחר כך פתאום בא אידו ונראה למפרע שלא לחנם נהפך ששונו לאבל ובשרו עליו יכאב כי הנשמה יודעת העתידות לבוא על הגוף ומתעצבת. וגם זאת נסיתי בחכמה כי שמעתי דבת רבים אומרים שבהיותם חוץ מארץ מולדתם יום לקוח ה' את אביה' לעולמם נצטערו בצער עצום בלי סבה מכרח' יגונ'. ותוך ימים מועטים באה אליהם השמועה הרעה כי כבר נשמתם ראתה. והפילוסופים זכרו כזה ואמרו כי לפעמים יתעורר האדם לצוות על נכסיו עם היותו בריא וחזק ויקרה שימות באותה שנה. וכן באיוב הוא אומר כי פחד פחדתי ויאתיני. והסבה היא מה שזכרתי כי הנפש יודע' מטבע הויתה העתיד לבא עליה נבאה ולא ידע מה נבאה. כמו שראינו בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב אז יגלה אזן אנשים. והפסוק הזה זכור אזכרנו עוד. ע"כ במה שכתבתי אעמוד נא על הפרק:
3