נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ד׳Noam Elimelekh, Sefer Bereshit, Miketz 4
א׳או יאמר "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם כו׳", נוכל לומר שהתורה הקדושה רמזה על גלות המר הזה אשר עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם, והוא ע"פ הכתוב "יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו", דהיינו שהשי"ת יחיינו מיומים משני חורבנים, וביום השלישי, היינו בבנין בית המקדש האחרון שיבנה במהרה בימינו, יקימנו ונחיה לפניו, וזהו "מקץ שנתים ימים" ר"ל בסוף השנתים ימים דהיינו הגלות המר הזה, "ופרעה חולם" דכל מלך המחדש גזירות נקרא בשם "פרעה", אבל הקב"ה מצילנו מידם וכל גזירותיו בטלין ואינן רק כחלום, וזהו ופרעה חולם.
1
ב׳"והנה מן היאור עולות שבע פרות כו׳", דהנה האבות היו רוצים תמיד לתקן את שבע מדריגות העליונים להעלות את השכינה דהיא "באר שבע", וצריך כל צדיק לילך בדרכי אבות הראשונים, וזהו "כי שבע יפול צדיק וקם" פירוש כל מגמתו של הצדיק הוא לתקן את שבע המדריגות, "וקם" - ואז הוא קומ"ה שלימה. "יפול" הוא לשון שוכן, כמ"ש מי גר אתך עליך יפול. וזהו "והנה שבע פרות עולות" הוא רמז לשבעה מדריגות בתיקון השכינה שהצדיק צריך לתקן, "ותרענה באחו" פירוש ועיקר הוא האחוה דהיינו אחדות, עי"ז יוכל לתקן הנ"ל.
2
ג׳"והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן", הנה התורה הקדושה מרמז את הצדיק שצריך להשתמר מאוד לבל יפול חלילה באיזה שפלות, דבהקליפה יש ג"כ ז' מדריגות והיא תמיד עומדת מאחוריו של אדם להכשילו חלילה, וזהו "עולות אחריהן" לטרוף הקדושה ח"ו, וזהו "ותאכלנה הפרות רעות כו'" ר"ל שלפעמים ח"ו טורפים הקדושה מאדם, "ולא נודע כי באו אל קרבנה" ר"ל ואינו מרגיש כלל לדעת זאת שנטרף חלילה אל הקליפות, ע"כ צריך הצדיק ליזהר מאוד.
3
ד׳"וארא בחלומי והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד" רמז אל הפרנסה והמשא ומתן של אדם צריך להיות ג"כ "בקנה אחד" דהיינו באחדות, וצריך גם כן שימור גדול לבל יכשל ח"ו כנ"ל, לכן צריך האדם בכל מעשיו להיזהר ולהישמר לבל יפסוק מהקדושה. וק"ל.
4