אוהב ישראל, לפסח ב׳Ohev Yisrael, For Pesach 2
א׳אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם. הנה אנו אומרים מקדש ישראל והזמנים. דבאמת אצלו ית' לא שייך זמן. דהוא ית' למעלה מן הטבע והזמנים. אך מאהבת ישראל עמו אשר בחר בהם. ועבורם הוצרך לברוא את כל העולמות. הוכרח גם כן לחדש הזמן. והנה בג' רגלים אז נמשך הש"י לתוך הזמן. ויש התגלות אורו על הכנ"י. ובמה ממשיכין אותו כביכול לתוך הזמן. כשאנו מדבקים א"ע אל ראשית המחשבה. אשר עלה ברצונו הפשוט לברוא הזמן בשביל ישראל כמ"ש קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. אנו ממשיכין ומזמינים את הקודש לשכון בארצנו להיות כביכול נמשך ויורד לתוך העולמות. וזהו במועד שאנו מזמנים את הקודש ובזה אנו ממשיכין אותו לתוך הזמן. ע"י שאנו מדבקים עצמינו בבחי' הגבוהה למעלה מן הזמן. כי הזמנים הוא בהוי"ה לאחר שהתחיל הכל להתגלות מן הנעלם אל ההתפשטות. אבל הכנ"י היו חקוקים במחשבתו הנעלמה למעלה מהזמן ומן הוי"ה. וזהו בחי' קודש וכשאנו מדבקים א"ע שם אז אנו מעוררין האהבה אשר עלה ברצונו הפשוט עבורינו לברוא הזמן. וזש"ה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' ר"ל בכל ג' רגלים אנו מדבקים א"ע ושכלינו בבחי' הגבוהה אשר היא קודמת להוי"ה. וזהו פני האדון ה'. וזש"ה אלה מועדי ה'. ר"ל הזמנים אלו הם של ה'. אשר הוא ית' מתגלה בתוך הזמן ע"י המועדים. וז"ש מקרא קודש. רצה לומר זו ההזמנה הוא מבחינת קודש. אשר תקראו אותם. אתם כתיב. ר"ל שאנו מזמינין וממשיכין מלכא עילאה לתוך העולמות והזמן. והבן:
1