אוהב ישראל, כי תשא א׳Ohev Yisrael, Ki Tisa 1
א׳ואל בנ"י תדבר לאמר שמן משחת קודש גו'. ואמרו חז"ל בגמ' (הוריות יב.) והובא בילקוט. כמין שתי טיפי מרגליות היו תלויין לאהרן בזקנו. תנא כשהיה מספר היו עולות ויושבות בעיקרי זקנו. ועל דבר זה היה משה דואג שמא מעלתי בשמן המשחה שהוא קודש. שנא' שמן משחת קודש גו'. יצתה ב"ק ואמרה כטל חרמון שיורד על הררי ציון גו' מה טל זה אין בו מעילה כו'. ועדיין היה אהרן דואג שמא משה אחי לא מעל ואני מעלתי. יצתה ב"ק הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. מה משה לא מעל כו' עכ"ל:
1
ב׳והנה הדקדוקים המה רבו. מה ענין שתי טיפי ולמה כינו חז"ל להטיפין בשם מרגליות. גם מהו יראת ודאגת הק' האלו שהיו יראים אולי מעלו באלו השני טיפין. עוד מאחר שהב"ק הראשון גילה לנו זאת שאין בהם מעילה כטל. מה היה דאגת אהרן. עוד כי למה ישתנה הוא ממשה בזה. ועוד כמה דקדוקים כמבואר למבין:
2
ג׳אכן בהעיר לב ושום שכל אחר אשר חנן אל דעות ה'. י"ל דהנה נודע דהשערות הם בחי' מותרי המוחין מה שהם בוקעים ויוצאים דרך השערות כי השערות הם חלולין כאו"א. והם בסוד הצינורות אשר ההשפעה יורד על ידן. והשערות של הראש הם מותרי המוחין של הראש. והשערות של הפנים הם מותרי האורות של הפנים. ונק' שערות מלשון שיעור שההשפעה והאורות באים בשיעור צמצום כפי אשר יוכלו המקבלים להכיל ולקבל. והם נק' בבחי' ווי"ן לעמודים. דוא"ו הוא בחי' המשכה כנודע ומבואר כמה פעמים והנה אחז"ל עד שלא בא אאע"ה לעולם לא היה זקן עד שבא אברהם שנא' ואברהם זקן בא בימים ע"כ. לבאר זה י"ל דהנה אחז"ל זקן זה שקנה חכמה. וצ"ל איך הוא מרומז חכמה בתיבת זק"ן. וי"ל שהנו"ן מרמז על נו"ן ש"ב וע"ד קנה חכמה קנה בינה. והנה ידוע דהשערות של הזקן הם צינורות והמשכת השפע מהמקורות העליונות והם נק' י"ג תיקוני דיקנא קדישא עילאה. ותיקון הח' הוא נוצר חסד והוא מזל העליון. ומשם נמשך ההשפעה למזל התחתון. תיקון הי"ג שהוא ונקה. וידוע דמדת אאע"ה היה מדת החסד. וממילא כאשר בא אאע"ה לעולם. נתעורר אז מדת החסד דהוא מזל העליון ונגמר ונשלם אז הי"ג תיקוני דיקנא קדישא עילאה בשלימות: והבן זה:
3
ד׳ובזה י"ל דרך רמז דתיבות אלו נוצר חסד לאלפים מרמזים עז"ה. דהנה כל מה שאנו רואין איזה מדה בהשתלשלות ע"כ היה למדה זו שורש דק ורוחני למאוד במקור כל המקורות כשהיה הכל בבחי' היולי דהוא בחי' אי"ן. רק כשהיה זו המדה במקור בבחי' אי"ן. לא היה בה שום תפיסה ואפילו שום ציור דק לא היה בו רק אח"כ בא מההעלם אל הגילוי ונתגלה הדבר יותר ויותר. א"כ ממילא כשאנו רואין החסד שנשתלשל מבחי' חכמה ובינה ע"כ הי' למדת החסד שורש דק במקור כל המקורות אף קודם שנתגלה מדת החכמה ומדת בינה. רק שעדיין לא הי' שום ציור וע"י השורש נצטייר אח"כ הדבר. והבן. והנה תיבת אי"ן ידוע דהנו"ן מרמז לנש"ב. והיינו הגם כאשר הי' בבחי' אין. לא הי' אז שום ציור מהנש"ב. עכ"ז שורש דק הוא למה שעתיד להתגלות אח"כ. שע"י שהי' כלול בשורשן הי' יכול להיות ציור. וכן הוא בכל המדות שהיו נכללים הכל בשורש ובמקור כל המקורות. ועפ"ז י"ל הפירוש של נוצר חסד. ר"ל הנו"ן שהי' בשורש ובמקור כשהיו עדיין בבחי' אי"ן צ"ר חסד. היינו שזו הנו"ן שהי' במקור כל המקורות הוא צר ציור מדת החסד שנתגלה אח"כ. ומפרש באיזה אופן וקאמר לאלפים. היינו אלף חכמה אלף בינה. ור"ל שנשתלשל מן השורש העליון להמקורות חכמה ובינה. ועל ידיהם נצטייר מדת החסד. והבן זאת היטב:
4
ה׳והנה נודע שהכה"ג הי' מלובש בשמנה בגדים דהוא נגד הח' תיקוני דיקנא עילאה המתחילין משם אל עד נוצר חסד ובהשמנה תיקונין אלו הי' מתלבש בהן הכה"ג והי' ממשיך עי"ז השפעה עד מזל התחתון דהוא תיקון הי"ג ונק"ה. ור"ל דע"י שהי' נמשח בשמן משחת קודש על ראש אהרן המשיך השפעה מלמעלה מראש אריך דהוא מקור כל המקורות וירד מאותו השפע שני טיפין על זקנו של אהרן:
5
ו׳וי"ל ביאור דבר זה ע"ד אפשרי. דהנה כתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך היינו דהמקור צ"ל נשאר תמיד במקורו ושורשו ורק ההשפעה והולדה ממנו תקח לך. ולהבין דבר זה היטב צריך אריכות גדול. רק בדרך כלל הוא כנ"ל. שצ"ל המקור נשאר במקומו. וממנו יומשך בכל פעם השפעה. ועיין בע"ח שער הזיווגים פ"ג ותבין זאת. והנה י"ל בדרך אפשרי. דהשני טיפין הנ"ל הם תיקון הח'. נוצ"ר חס"ד דהוא מזל העליון. והתיקון הי"ג ונק"ה. דהוא מזל התחתון. והם זה אצל זה. וזה על זה. ובחי' דכר ונוק' כמבואר בע"ח שער א"א פ' יו"ד. שהם בחי' אב"א. ואימ"א. ואבא הוא תיקון הח' ואימא הוא יונקת מתיקון הי"ג. יעו"ש ותבין:
6
ז׳ואפשר י"ל עוד בדרך אחר. דהשני טיפין אלו הם בחי' אחרת והוא כי הנה אי' בכתבים שיש שם טפטפי"ה. ושם הזה הוא מסוגל לטהר המחשבה. והענין הוא ע"ד שביאר המגיד הק' האלהי. הפסוק ועשה שני כרובי' זהב. דהנה נודע דעיקר תכלית בריאת העולמות הי' רק בשביל שיתגלה מלכותו ית'. וית'. ולא הי' אז באפשרי שיהי' שום גילוי כי אור קדושתו הוא א"ס וא"ת. וא"א בשום אופן להכיל עוצם אורו ית'. לכן מההכרח הי' שיהי' בצמצומים רבים מאוד. וע"י התלבשו' והשתלשלות בבחי' רבות עד שנתצמצם כביכול בבחי' קטנה מאוד. ונעשה כמו בחי' ט"ף. והבן זאת. והנה מציאות זה צ"ל בעוה"ז השפל והתחתון דכל מה שנשתלשל מלמעלה צ"ל מציאות כזה בעולם התחתון והשפל. ובחי' זו שבעולם התחתון נעשה מרכבה וכסא כביכול. להמציאות שלמעלה ממנו. והנה נודע שהמשכן הי' ציור לכל העולמות והכל נעשה כמו דוגמא שלמעלה כמבואר בכל המדרשים ממילא הי' צריך להיות בהמשכן גם מציאות כזה. לז"א הכתוב ועשה שני כרובים זהב. ותרגומו כרביא שהוא בחי' נער ע"ד כי נער ישראל ואוהבהו. ושם הי' צמצום שכינתו ית'. ויתנשא לעד ולע"ע. וצ"ל בבחי' דכר ונוק' לכן היו ב' כרובים כמער איש ולויות. וזהו ג"כ בחי' ט"ף במציאות בעולם הזה התחתון והשפל. והוא קטנות שכל האיברים קטנים הם. ואח"כ נתגדל למעלה למעלה. וכן הוא כביכול בבריאת העולמות שע"י התורה ומע"ט ואתערותא דלתתא כביכול מוסיפין כח בגבור' של מעלה. ובאים כל העולמות לידי גדלות. והבן:(והנה ע"פ הקדמה זו ביאר אדמו"ר דברי הגמ' שדרש ראב"ע. בפ' הקהל אם אנשים באו ללמוד כו' ט"ף למה באים. וביאר בזה דבר נפלא והדברים ארוכים קצת לא עת האסף פה). ומעתה יובן מ"ש בפע"ח. בשער השבת פי"ב שבשם הק' הנ"ל הם ט"ף ט"ף בסוד יברך את הנערים. עיי"ש ותבין: ובזה יובן מ"ש בכתבים שהשם הק' הזה הוא מסוגל לטהרת המחשבה וכפי מה שהקדמנו דראשית ונקודת המחשבה קדומה לכל הקדומים. שיהי' גילוי מלכותו ית"ש. ושיהי' בבחי' ט"ף וכנ"ל. ממילא בחי' ט"ף ט"ף הי' כלול בהמחשבה קדומה דהוא אותיות י"ה. ואז נעשה מזה צירוף השם טפטפי"ה וכשהשם זה הוא בצירוף כזה אז נכללו כל העולמות וגם בחי' התחתונה נכלל הכל בסוד המחשבה. והבן היטב כי הוא ענין דק מאוד:
7
ח׳והנה מבואר בפע"ח שער הנ"ל. דשם זה הק' הוא מקורו משני מרגלאין מהז' מרגלאין והוא שם אה"ה ושם יה"ו. במילוי ההי"ן. שעולים קנ"א. ומ"ב. ומספר שניהם עולה קצ"ג. גימ' טפטפי"ה ועיי"ש ולפי דברינו אלה י"ל ע"ד האפשרי שזהו השני טיפי מרגליות הנ"ל דהוא בחי' השני ט"ף ט"ף ובאים משני שמות המרגלאין הנ"ל. ולדרך הנ"ל שאמרנו שהשני טיפין הם בחי' תיקון הח'. ותיקון הי"ג. שהוא מזל העליון ומזל התחתון. י"ל בזה שקראו חז"ל שני טיפי מרגליות לומר שמרמז ללובן ובהירות העליון דהוא כולו רחמים גדולים. והנה אנו רואים במרגליות שיש בהן לבנינות ובהירות גדול. והוא יקר הערך מזה אנו רואים שהם באים משורש ומקור גדול. וגבוה מאוד. ומראיתן מוכיח על זה. שאע"פ שנתגשם ונתלבש בלבושים רבים גשמיים עכ"ז עדיין הבהירות ולבנינות עליהם. ועם שיש בהן לבנינות ובהירות גדול. עכ"ז כשהם בעוה"ז התחתון הם רק בבחי' מרגליות שהוא בחי' רגלין מחמת שהם בלבושים וצמצומים רבים. וזהו מרומז בפסוק ברית. דהוא מרמז על ה' התחתונה. והשתוקקה לשורשה ולעלות למעלה דהוא בועז שהי' גואל אמיתי ולכן אמר הכתוב ותגל מרגלותיו וע"ד שאחז"ל אי לאו דדלאי חספא לא משכחת מרגניתא תותי'. והבן זאת היטב: ולדרך הב' שאמרנו בדרך האפשרי שמרמז על שני מרגלאין הק' כנ"ל מובן הדבר יותר דברי חכמים וחידותם כמובן. ונבאר יותר דברי חז"ל בגמ' וילקוט הנ"ל. תנא כשהיה מספר היו עולות ויושבות בעיקרי זקנו. והוא ע"ד שני דברים. היינו כשהי' מספר איזה דיבורים אשר לא היו צורך עבודת הכהן בזה. אז נתעלו הב' טיפין הנ"ל למעלה. היינו שנסתלק ההשפעה מלמטה למעלה. אמנם אהרן הכה"ג היו מעלה אותן הדיבורים תיכף לקדושה ועי"ז ירד ההשפעה מלמעלה למטה ג"כ. דהוא השני טיפין הנ"ל. והבן זאת. והיה משרע"ה דואג שמא מעל בשמן המשחה. ר"ל שע"י שראה שירד ההשפעה מלמעלה בדרך ריבוי מאוד היה ירא אולי המשיך השפעה זו מעצמות המקור ועי"ז נתרבה ההשפעה מאוד. והתורה אמרה שלח תשלח את האם גו'. והיה ירא ודואג שע"י שההשפעה מרובה עד למאוד לא יהיה ח"ו כולו קודש להשם לבדו. ויצא ב"ק כטל חרמון מה טל אין בו מעילה. דהנה נודע דהטל שורשו משם יו"ד ה"א וא"ו שמספרו עולה ט"ל. והעוה"ז נברא בה' התחתונה הרי שהמקור של הט"ל דהוא אותיות יה"ו הם מקורות ועומדות במקורן. רק ע"י ה' אחרונה שקבלה מן המקורות עליונים נשתלשל לזה העולם והבן. כך שמן המשחה אין בו מעילה. היינו שלא ירד המקור בעצמו רק ההשפעה. והמקורות במקומן עומדות. ואהרן הכה"ג היה סובר בדעתו אולי משרע"ה לא מעל כי ידוע שמשרע"ה היה שושבינא דמלכא. והיה מעלה כל הבחי' מתתא לעילא. כמ"ש וישב משה את דברי העם אל ה' ולזה אע"פ שהמשיך השפעה מרובה למאוד. עכ"ז יעלה אח"כ למקורו ולשורשו את הכל. משא"כ אהרן שהיה רק שושבינא דמטרוניתא שהמשיך השפעה מעילא לתתא ע"י ח' בגדים שהיה לבוש בהן שהם נגד ח' תיקונים. מן אל עד נוצר חסד. שהוא מזל העליון. ועי"ז המשיך השפעה מעילא לתתא עי"ז היה דואג שמא המשיך השפעה מרובה יותר מדאי ועי"ז אפשר שלא יהיה קודש לה' לבדו. לזה יצתה ב"ק מה טוב ומה נעים שבת אחים כו'. והמשכיל יבין היטב כל הנ"ל כי דברים עמוקים הם. העומדים ברומו ש"ע. ואם ימצא ח"ו איזה שגיאה בהעתק הדברים הש"י יכפר. (א"ה הנה עכ"ז דברי כבוד אדמו"ר סתומים וחתומים ומובנים הדברים ביותר ע"פ דברי פע"ח בשער השבת פי"ב בסופו. דט"ל הוא ג"כ משני מרגלאין. הנ"ל רק שהם במילוי אלפי"ן יעו"ש. ואפשר להסביר זאת ע"פ דברי חז"ל דגמירי דטל לא מיעצר אך אינו רוצה להעלותן. כי חלילה לשנות מדברי אדמו"ר. וחייב אדם לומר בלשון רבו דוקא):
8