אוהב ישראל, תצוה ג׳Ohev Yisrael, Tetzaveh 3
א׳וזה הדבר אשר תעשה להם וגו' לכהן להם וגו'. במדרש הה"ד קחו עמכם דברים וגו' אמר משה רבע"ה מעונה אלהי קדם גו' אף כאן זה הדבר הוא אומר שלא התרצה הקב"ה לאהרן אלא בתפלה כו' עיי"ש צריך לדעת ולהבין מה ענין תפילה לכאן גם מהו לשון זה הדבר האמור פה דוקא והכל צריך טעם:
1
ב׳ובהעיר לב י"ל בשום שכל ודעת אחר אשר חנן אל דעות ה'. דהנה כתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותינו וגם כתיב אך בצלם יתהלך איש וצריך לדעת מהו ענין צלם מהו ענין דמות. אכן שורש הענין הוא כי בתחלת הבריאה לכל העולמות היו כל האורות שלא היו יכולי' לכנוס בפנימיות נעשה מהם אורות מקיפים. וכן בבריאת האדם הוא ג"כ ב' בחי' אור פנימי ואור מקיף וזהו נק' בחי' צלם כמבואר בכהאר"י הק' ז"ל וצריך האד' להתאמץ ולהתקדש ולטהר בעבודתו ולזכך נפשו רוחו ונשמתו עד שיהי' נפשו מזוכך ומצוחצח לקבל האורות מקיפים. ואז נעשה מן המקיפים פנימים ובא עליו מקיפים אחרים וזהו נוהג בכל יום ויום בפרט ע"י הנחת תפילין וכאשר האדם עובד את ה' עד"ז הנה הוא גורם השפעה רבה לכל העולמות שמתנהגים על ידם וגם אצלם נעשה מן המקיפים פנימי' וידוע דהאורות מקיפי' ואורות פנימי' הכל נמשך ובא מן שם הוי"ה הק' ב"ה לעולם ולעולמי עולמים. זה הבחי' נק' צלם והנה יש עוד בחי' הנק' דמות ה' והוא בחינה התחתונה שא"א להשיג כבוד ה' רק ע"י דמות והבן זה היטב והכל ניתן ביד האדם שיהיה הוא המנהיג ושע"י יתנהגו כל העולמות וזשה"כ נעשה אדם בצלמנו כדמותינו אמנם השם הוי"ה בהוב"ש הוא המחיה כל העולמות. וממנו נשתלשלו כל העולמות ע"י חילופי אותיות ותמורת אותיות וחשבון כנודע למביט דעת. וע"י השתלשלות הרבה עד אין קץ ואין חקר:
2
ג׳ומעתה יובן מאחז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה. הוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר. והענין הוא כל הנביאים לא השיגו הנבואה רק בבחי' התחתונה שהוא בחי' דמו"ת והנבואה באה עליהם ע"י השתלשלות רבות. משם הוי"ה הק' בהוב"ש עד בחי' כ"ה כנודע סודו. ולכן לא היו משיגים הדבר רק בדמיון ולא גוף הדבר ההוא כאשר הוא במקורו ובשורשו. אכן משרע"ה הי' השגתו הק' ממש גוף הדבר כביכול כאשר הוא במקורו ושורשו הרמה בקודש. בעצם הוי"ה הק' בהוב"ש. וזהו זה הדבר וזהו אמרם ז"ל כל הנביאים נתנבאו בכ"ה היינו בכ"ף הדמיון בבחי' דמות וכנ"ל. הוסיף עליהם משה שהתנבא בזה הדבר והבן:
3
ד׳להבין הדברים בביאור יותר. צריך להקדים עוד כמה דיבורים להבין מהו ענין ז' ימי המילואים. שהי' משרע"ה משתמש בכהונה גדולה ולמה לא אהרן בעצמו גם מהו לשון מילואים גם למה ז' דוקא. גם יש לדעת מאחז"ל במה היה משרע"ה משמש בחלוק לבן שאין בו אימרא. וצריך להתבונן מאוד בדברי חז"ל וחידותם שבאמת הם רומזים לסודות נפלאים ונוראים:
4
ה׳אכן הסכת ושמע ישראל. ודע שכאשר עלה ברצונו ית' ויתרומם ויתנשא לברוא את העולם ולהאציל מאור קדושתו ית' אור א"ס וא"ת. ולא הי' בכח האפשרי להכיל העולם עוצם אור קדושתו וקדושת שמו הנכבד והנורא שם הוי"ה הק' בהוב"ש. לכן בר"א הקב"ה ויצ"ר ועש"ה את העולם ע"י צמצומי' ומסכי' והשתלשלות רבות עד אין קץ ואין מספר. ובכללות העולמות יש ד'. והם אבי"ע. והעולם העליון נק' אצילות. והוא בחי' שם הוי"ה הק' ב"ה וב"ש במילוי יודי"ן. והוא שם ע"ב הק' והנורא. והעולם הבריאה הוא בבחי' שם ס"ג. ועולם היצירה הוא בבחי' שם מ"ה. ועולם העשיה הוא בבחי' שם ב"ן. ומעתה ראה והבן שכל העולמות הם ע"י המילואים של שם הוי"ה הק' ב"ה וב"ש וצריך האדם להמשיך תמיד חיות והשפעה לכל העולמות משם הוי"ה ב"ה וב"ש מבחי' עצמותו שהוא מקור ושורש מקוריי לכל העולמות והוא ממלא כל שמהן וכשהאדם פוגם ח"ו אזי הוא גורם פגם לכל העולמות ח"ו. אמנם דע שאין האדם יכול לפגום כ"א בהמילוי של השם. ולא באותיות עצמותו של השם. ולכן אינו פוגם רק באלו ג' עולמות שהם בי"ע. אבלבעולם האצילות אין אדם פוגם ע"י מעשיו ח"ו. וכאשר האדם משים אל לבו לתקן הפגם ההוא אשר גרם באותיות המילוי אז צריך לשוב בתשובה שלימה ולמסור נפשו רו"נ לה'. ועי"ז בא שפע ואור רב משם הוי"ה הק' ב"ה וב"ש מאותיות עצמותו של השם הק'. ועי"ז נתמלאו כל העולמות במילואן וטובן וזהו שאנו אומרים בבקשה ותמלא כל השמות שפגמתי ותמלא דייקא וכנ"ל ובשמך הגדול דייקא היינו עד שיתמלאו ע"י האור מקור המקורות עצמות שמו הגדול. והבן זה וצריך האדם להתחיל ולסדר תיקונו ממטה למעלה. היינו בתחלה בעולם העשיה. ואח"כ בעולם היצירה וכן ממדריגה למדריגה. וכאשר סדרו לנו אכנה"ג בסדר נוסח התפלה שע"י מעשה הקרבנו' ניתקן הנפש שהוא בבחי' עולם העשיה ואח"כ בפסוקי דזמרה הוא בחי' עולם המלאכים עולם היצירה כו'. עד תפלת שמ"ע שהוא בבחי' עולם האצילות וע"י שהתבונן בשכלו בגדלות הבורא ב"ה וב"ש ומגיע לקבלת עמ"ש בק"ש ומוסר נפשו לה' באמת כשמגיע לואהבת גו' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. והוא מקבל עליו כל הדברים הנ"ל באמת ובלב שלם ונתבטל ממציאות לגמרי עי"ז הוא מגיע לעצמותו ית' כביכול ולבחי' אי"ן אשר שם באור פני מלך חיים ורצונו כו'. וממשיך משם ברכה וחיים ורפואה וגאולה כאשר הוא מסודר בנוסח התפלה. כי כאשר נתעורר ההשפעה מלמעלה ממקור כל המקורות אזי נתמלאו כל עלמין בשפע רב במילואן וטובן:
5
ו׳והנה כן הוא ג"כ בבחי' שנ"ה ע"ד עש"ן עול"ם שנ"ה נ"פש. דהנה נודע ענין ז' ימי השבוע בכל יום הוא בהירות אחר כנודע. והם נק' ז' ימי הבנין. וכשהאדם פוגם ח"ו אזי נתמעט המילוי מהשמות הק' הנ"ל ח"ו. ונתמעט ג"כ הבהירות של כל יום וכנודע שכאשר תתרבה המילוי תתרבה השפע והאור וע"י שהאדם מתקן מעשיו באופן הנ"ל אזי נתמלאו כל השמות הק' ונתרבה ג"כ הבהירות בכל יום ויום והבן:
6
ז׳והנה נודע המעשה אשר עשו בנ"י וגם לקדוש ה' לאהרן היה הדבר נחשב לפגם לפי ערך רוב עוצם קדושתו של אהרן ע"ה שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. וע"י חטא זה גרמו פגם בכל העולמות שהם בסוד המילואים משם הוי"ה הק' ב"ה וב"ש וגם בז' ימי הבנין וכנ"ל. והי' הדבר צריך לתיקון והיינו להמשיך אור וחיים לכל העולמות ולזיה"ב ממקור כל המקורות שהוא בחי' עתיקא דעתיקין כביכול אשר שם רחמים גדולים. בכדי שיתקנו כל העולמות ושיהיה השראת שכינתו ית' למטה. וזה לא היה יכול להיות כ"א ע"י משרע"ה שהיה מובחר אנושי והיה תמיד בבחי' ביטול מציאות לפני הש"י לכן היה בכוחו לעלות למדריגת מקום שנק' אי"ן שאין שם שום יישות כלל. לפי ערך העולמות שלמטה ממנו. אמת שנגד א"ס ב"ה הוא ג"כ בבחי' י"ש כנודע דכתרא עילאה שהוא בחי' אי"ן. אע"ג דאיהו חיוור כו' אוכם הוא לגבי עילת העילות אבל נגד עולמות שלמטה ממנו הוא נק' אי"ן. ושם הוא רחמים גדולים בלי שום הכרעת דין כלל. ומשם היה משרע"ה ממשיך אורות והשפעות לכל העולמות ונתמלאו כל עלמין במילואן וטובן ועי"ז ניתקנו ג"כ הז' ימי הבנין כיון שכל העולמות ניתקנו ונתמלאו במילואים קדושים. גם זיה"ב אשר שורשם משם נתמלאו בבהירות רב. ולכן שימש משרע"ה באלו הז' ימים דוקא. ולכך נק' מילואים. והבן:
7
ח׳והנה השמנה בגדים ששמש בהם הכה"ג כ' האוה"ח הק' ז"ל שהד' בגדים שגם הכהן הדיוט לבוש בהם מרמז לשם אדנ"י הק' שהוא ד' אותיות. והד' יתירים של הכה"ג מרמזים לד' אותיות של שם הוי"ה הק'. שהוא בבחי' מדה ממוצעת מדת ת"ת ולכך נק' בגדי כהונה לכבוד ולתפארת. אמנם משרע"ה ע"י מדריגת ענוה שהיה בו והיה תמיד בביטול מציאות והיתה מדתו נוגעת בבחי' אי"ן. דהוא עתיקא דעתיקין דשם הוא רק לובן העליון ולא שום גוון כלל היינו כי כל העולמות הם בבחי' מקבלים מהעולמות שלמעלה מהם. והם כמו אותיות הנכתבים על קלף הלבן משא"כ ההוא אתר הנק' אי"ן הוא רק לובן ורחמים וחסדים גדולים שאין שם עדיין אפילו בחי' ציור כלל דק מן הדק מאותיות ונק' אתר דלא קיימא לשאלה. לכן קראו חז"ל במתק לשונם חלוק לבן שאין בו אימרא. וכן היה משמש משרע"ה ומה שקראוהו חז"ל חלוק היינו כנ"ל שהגם שנגד העולמו' שלמטה ממנו הוא נק' אי"ן. ומשם בא כל עיקרי השפעות עכ"ז אוכם הוא לגבי עילת כל העילות. והוא לבוש. אמנם הוא בבחי' לבוש הדבוק בעצמותו ית' כביכול. לכן קראוהו חז"ל בשם חלוק. והבן היטב:
8
ט׳והיוצא לנו מדברינו אלה שמרע"ה ע"י שהיה בבחי' זו לכן השיג נבואתו בלשון זה הדבר. וזהו ג"כ ענין התפלה ממש שצריך האדם לבוא למדה זו קודם התפלה ושיהיה בעת התפלה בבחי' אי"ן. וכנ"ל שיוכל להמשיך רפואה וגאולה ופרנסה כמו שהוא מסודר בנוסח התפלה וכנ"ל. ובזה מבוארים היטב דברי המדרש. שמפרש וזה הדבר שהוא בחי' תפלה והיינו ע"י בחי' זה הדבר אשר אתה במדריגה זו. תעשה להם ר"ל תוכל לתקן אותם מחטאם לקדש אותם לכהן לי. ר"ל שתביא אותם למדריגה זו שיהיה לכהן לי. תיבת ל"י הוא מרמז על ד' יודין דשם ע"ב הק' וכמבואר לעיל פ' תרומה: והמשכיל יבין כ"ז. כי דברים נפלאים הם ורחבים מני ים. ואם יש ח"ו איזה שגגה בהעתק השם הטוב יכפר. כי באהבתו תשגה תמיד:
9