אוהב ישראל, תצוה ב׳Ohev Yisrael, Tetzaveh 2
א׳ועשית את מעיל האפור וגו' שפה יהיה לפיו וגו' לא יקרע. יש לרמז בזה דהנה ידוע מאחז"ל שהמעיל היה מכפר על לה"ר ורכילות וידוע מספה"ק כשהאדם שומר פיו ולשונו מלדבר דברי שקר ולה"ר ורכילות וליצנות וכדומה. אז בזה ודאי ינצל ממקרה לילה. וח"ו כשאדם פוגם ברית הלשון ע"י דיבורו בלה"ר ורכילות וליצנות ודברי שקר והבאי וכיוצא. אז עי"ז נפגם ח"ו ברית המעור במקרה לילה. ומכש"כ וק"ו בדברי נבלות הפה ח"ו ר"ל. והכל הוא ע"י ס"מ הרשע הוא היצה"ר הוא השטן. המסית את האדם ומדיחו מהטוב לטמא את פיו ולשונו בדברי שקר ולה"ר וכדומה. ונוק' דליה היא לילי' הרשעה מטמאת את האדם בלילה במקרה רע ח"ו. אמנם כאשר האדם שומר פיו ולשונו ושוקל את כל דיבוריו ע"י מאזני שכלו והכל בהשכל וחכמה ידבר דברי אמת וצדק וכל היום רק מישרים דובר ובפרט בדברי תוה"ק. אז בודאי ינצל בלילה ובל יפקד רע ח"ו כלל. והן הם הדברים שמרמזת לנו תוה"ק כאן. ועשית את מעיל האפ"ד. אפ"ד עולה כמספר פ"ה. (א"ה הגם כי כאן כתיב אפו"ד מלא בוא"ו. עכ"ז כל אפו"ד שבתורה הם חסרים זולת ט' הם מלאים בוא"ו כמ"ש. במסו' וזהו אפשר לרמז לבחי' וא"ו המתחברת עם בחי' פ"ה. כנודע מספה"ק. והוא הוא בחי' תשיעית למספר כנודע והבן): והיינו לעשות מעיל ומלבוש אל הפה. וזהו והיה פי ראשו בתוכו. ר"ל שיהיה להאדם פה קדוש מדבר בהשכל וחכמה שבראשו. וזהו ראשו בתוכו ר"ל להשים ראשו ושכלו לשקול את כל דבריו שיהיו דבריו במישור וצדק. וזהו ג"כ שפה יהי' לפיו סביב שישמור את כל דיבוריו לעשות להם גדר ושפה. ל"פיו ס"ביב מ"עשה אורג. ר"ת אותיות. ס"מ. ת"חרא י"היה ל"ו ל"א י"קרע ר"ת אותיות לילי' למפרע והיינו כי ע"י שעושה שפה לפיו ושומר פיו ולשונו מלדבר רע ושום בחי' דיבור רע. אז עי"ז ודאי ינצל מס"מ ונוק'. ואז לא יקרע ר"ל לא יקרה רע. ח"ו:
1
ב׳וע"פ הדברים האלה יש לרמז ג"כ מה שהביא בעה"ט המסורה בפסוק ונשמע קולו בבואו אל הקודש. ג' ונשמע. היינו. ונשמע קולו גו'. כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא. והיינו ע"ד הנ"ל. כאשר אדם שומר פיו ולשונו מכל דיבור רע. רק צדק ומישרים דובר. אז ונשמע קולו בבואו לדבר דיבוריו אל הקודש לדבר דיבורים קדושים וטהורים תמיד. אז כל אשר דבר ה' ר"ל כל דיבוריו שורה עליהם שם הוי"ה הק'. וכל דבריו הם. ה' ית'. נעשה ונשמע. שמקבל ע"ע לעשות ולקיים כל מצות ה' ותורתו הק'. גם ונשמע היינו שמשתוקק בכל עת ונפשו לו אוותה לשמוע מחדש ולהכיר אלוהותו ורוממותו ית' יותר ויותר. אז ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה הוא ר"ל שאף הכנ"י דלתתא שומעים ומקבלים כל השפעות קדושות ונהורין עילאין הנשפע אליהם ע"י מלכותא קדישא דלעילא בלי שום מסך המבדיל בינינו לבין קונינו. כי רבה היא. היינו כי דבר גדול הוא זה שמירת הדיבור פיו ולשונו. כי עי"ז נשמר מפגם הברית המעור וכנ"ל ואז נעשה במדריגת צדיק שיוכל להשפיע להכנ"י לעילא ותתא כל טוב וברכות וישועות טובות לזרע ישראל וכיה"ר אמן:
2
ג׳או יאמר בביאור המסורה הנ"ל. דהנה כל עבודת איש הישראל הן בתור' הן בתפלה. והן בעשיית כל המצות. אז צריך לכוין דעתו ורצונו שיהי' כל מחשבותיו ופעולותיו בלתי לה' לבדו. ולא לשום איזה פניה ח"ו. רק לדבק עצמו אל הקדושה העליונה ולהיות מבני היכלא דמלכא קדישא. וכשהאדם מזכך ומטהר א"ע והולך ממדריגה למדריגה עד רום המעלות. עד בואו אל הקודש פנימה לבחי' קודש ישראל לה'. שהוא בחי' חכמה עילאה קדישא. ואז ממשיך משם כל השפעות קדושות וכל טיבו וכל ברכאין טבין וקדישין לכל העולמות לעילא ותתא. והמשכת השפעה הק' הוא ע"י סוד הוא"ו בחי' קול כנודע. ואז האיש ההוא נק' קדוש. וזוכה להיות מבני היכלא דמלכא קדישא. ושומע כל הכרוזין וכל פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו וכל הטוב אשר ה' חפץ לעמו יתן. וזהו נרמז בהמסורה. ונשמע קולו בבואו אל הקודש. ר"ל כאשר נשמע קולו של אדם בתורתו או בתפלתו רק להעלות ממדריגה למדריגה לבוא לבחי' קודש בלי שום פניה אחרת כלל. ואז הוא בא לבחי' קודש וממשיך השפעות טובות משח רבות עילאה קדישא ע"י הוא"ו בחי' קו"ל. וי"ל ג"כ. ונשמע הוא לשון אסיפה כמו וישמע שאול את העם. ר"ל שהוא מאסף כל הברכות טובות וישועות ע"י קולו היינו קו"ל וא"ו שהוא בחי' אל וכנ"ל והיינו ע"י המשכת הוא"ו מבחי' בואו אל הקודש. אכן עיקר הזכי' שהאדם זוכה לזה הוא שמעלה בדעתו מה אני ומה עשיתי בכל טוב פעלי ובכל דיבוריי הטובים הלא כל אשר דיבר ה' בהוב"ש הוא הוא המדבר בי כי הוא הי' בעזרי לדבר דברים בכוונה רצויה לפניו והכל הוא כח אלהותו ית' וחסדו הטוב אשר הופיע עלי. ועי"ז הוא מתעצם ביתר שאת ביראת ה'. ובאהבתו ית' ומקבל עליו לקיים תמיד מצות ה' בכוונה יותר רצויה ומעלה יותר גדולה והוא מעלה את הכל לעולם העליון הק' עולם השמיעה וממשיך משם כל ההשפעות טובות לכל העולמות ואז נעשה בבחינת קדוש וזוכה להיות מבני היכלא דמלכא קדישא ולשמוע כל הכרוזין הק'. וזהו ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכות כו' וכנ"ל והבן היטב כ"ז:
3