אוהב ישראל, מסעי ב׳Ohev Yisrael, Masei 2
א׳אלה מסעי בני ישראל וגו'. במדרש שה"ש איתא נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן. רא"א נחי"ת נוטרי'. נסים עשית להם. חיים נתת להם. י"ס קרעת להם תורה נתת להם: רי"א נ"פלאות ח"ירות י"מינך הושע אותם ת"לוי ראש ע"כ ונקדים לפרש מאחז"ל דבכל המצות אסור לנסות הקב"ה חוץ ממצות מעשר שנ' והביאו מעשר אל אוצר בית ה' ובחנוני כו' אפתח לכם כו'. ויש לתת טעם לשבח למה אסור לנסות הקב"ה בשאר מצות ובמצות מעשר מותר. דהנה ידוע כי כל מצוה מתרי"ג מצות יש לה סגולה מיוחדת ונתיב מיוחד להמצוה אשר על ידה יוכל האדם להמשיך פעולה טובה לעולם השייך אל אותה המצוה אך שלא גילה לנו הש"י סגולות ופעולות המצות כולם. ואפשר בעשות אדם איזה מצוה ורוצה לפעול על ידה ולהמשיך לעולם איזה טובה שאין לה שייכות לאותה המצוה ומש"ה אסור לנסות הש"י באיזה מצוה משאר מצות. אמנם במצות מעשר רמז לנו הש"י איך ומה לעשות במצוה זו. כי המעשר רמז לנקודת יו"ד ראשית חכמה מקור כל הברכות וכל הטוב אשר נפעל ונמשך להעולמות הכל הוא ממקור היו"ד. כי כולם בחכמה עשית. והנה אות יו"ד במילואו הוא יו"ד לרמ"ז כי הכנ"י הוא בחי דל"ת דלית לה מגרמה כלום וצוה לנו הש"י במצוה זו להמשיך לה כל מיני השפעות ממקור היו"ד ע"י האות וא"ו שהוא המשכה לדל"ת שנתרבה בה שפע עליונה שלא תהי' בבחי' ד' רק תמונת ה'. אחר שיבוא שפע גדולה ממקור החכמה ע"י אות וא"ו לתוך הדל"ת נעשה אות ה' ויש שני בחי' שפע להכנ"י כמו שהדלי הוא תלוי במקל ארוך להמשיך הדלי להמקור לשאוב בתוכו ולמלאותו ולפעמים מצינו שיש מקור מעיין הנובע ונעשה ממנו בריכה גדולה מלא ע"כ גדותיו עד שמחמת ריבוי השפע מהמקור לתוך הבריכה לא ניכר מקום המקור ומקום הבריכה המקבלת שפע. כי כולם נעשים אחד המשכת השפע אשר לא כן הוא בדלי הנ"ל. וצוה לנו הש"י במצוה של מעשר שנכוין להמשיך מהמקור העליון להכנ"י בבחי' וא"ו בבריכה גדולה עד שלא ניכר שוע לפני דל. מקור המשפיע והמקבל. כי כולו חד הוא ומש"ה מותר לנסות הש"י במצוה זאת אחר שגילה לנו הש"י הכוונה ממצוה זו. אז בודאי מי שיעשה מצוה זו בדו"ר לכוונה הנ"ל בודאי יוכל לפעול ולסגל ולהמשיך לעולם כל מיני ברכות וכל מיני טובות אשר כולם נכללים בראשית הנקודה והוא המשיך אותם ממצפון לגילוי. וזהו פי' הפסוק והביאו מעשר. היינו נקודה יו"ד לאוצר בית ה' כי הוא נק' בית לאוצר עליון. וזהו בראשי"ת בי"ת ראשית והבן. ובחנוני נא בזא"ת דוקא שהוא נק' זא"ת. שעיקר עשיית המצוה יהיה בבחי' הנ"ל להמשיך מהמקור לזא"ת. אם לא אפתח לכם ארובות השמים ה' שמים שהם ה' חסדים המתפשטים מדעת עליון. וז"פ הפסוק והריקותי לכם ברכה עד בלי די. היינו מגודל השפע מהמקור להבריכה לא ניכר בין דל"ת ליו"ד המקורית שהוא אותיות ד"י. והוא ג"כ פי' הפסוק יפתח ה' לך את אוצרו הטוב יפת"ח יו"ד פתח את השמי"ם ה' שמים כנ"ל לתת מטר ארצך בעת"ו שהוא נק' ע"ת גם צריכין אנו בעשיית מצוה זאת להמשיך מהמקור עליון להכנ"י לה ולכל הז' מדות שלה שיתמלאו כולם בכל מיני טובות הצפונות. וזהו בחי' זיי"ן ווי"ן המשכות. וזהו שם של מ"ב ז' פעמים וא"ו. וידוע שהשם של מ"ב עולה כשלהבת הקשורה בגחלת אחר שנפתח אוצר הטוב ונמשך להבריכה ע"י צינורות ז' מדות הק' שלה ניתוסף כח להכנ"י לעלות למעלה לשורשה ויומתקו הדינים בשורשם. ואפשר זהו פי' תפלת רנבה"ק אנא בכח גדולת ימינך. שאנו מתפללים שבגבורות הנכלל בימין ברצון הקדום העליון כשעלה ברצונו הפשוט להיטיב לברואיו וצמצם אורו כביכול ונעתק כביכול מא"ס לצימצום כדי להיטיב לברואיו באותו כח וגבורה דעתיק. אנו מתפללין לשמו ית' שתתיר צרורה הצרור החיים תתיר ותפתח ותשפיע תמיד להכנ"י. ולזה היו רומזות המ"ב מסעות של ב"י היוצאים מאמ"ץ. מיצ"ר י"ם לצבאותם לרצונם היינו שמ"ב מסעות הנ"ל. הם זיי"ן ווי"ן. ז' המשכות לז' מדות שלה. ממקור עליון מנהר היוצא מעדן. ביד משה ואהרן כי המ"ב הנ"ל הם ג"פ יד היינו יד הגדולה ימין ויד החזקה שמאל ויד הרמה שמאל נכלל בימין וזהו ביד משה ואהרן דייקא וזהו כוונת התרגום ע"פ ובנ"י יוצאים ביד רמה ת"א בריש גלי. פי' הוא ראשית הגילוי למעלה מהזמן וידוע כי משה היה שושבינא דמלכא. ואהרן שושבינא דמטרוניתא פי' כי משרע"ה המשיך אלהותו ית' להכנ"י מעילא לתתא ואהרן הרים והנהיג את הכנ"י להקב"ה מתתא לעילא. והיה מכניס אהבת הש"י בלבם של ישראל ע"י הנסים והטובות מהש"י עליהם וזה"ש ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיה' היינו מעילא לתתא ואלה מסעיהם למוצאיהם וז"פ המדרש נחית כצאך עמך ביד משה ואהרן היינו בשני בחי' הנ"ל ר"א מפרש בחי' אהרן מתתא לעילא. נחי"ת נסי"ם חיי"ם י"ם סוף ת"ורה. ועי"ז נתרומם הכנ"י להקב"ה מתתא לעילא ור"י מפרש הכח של משה מעילא לתתא. נחי"ת נפלאות עליונות למעלה מהזמן. כי ידוע שנסים המה בנו"ה. ונפלאו"ת הוא נו"ן פלאו"ת מדריגה עליונה למעלה מהזמן ח"ירות הוא ג"כ למעלה מהזמן י"שועות. כמבואר למעלה בפ' פינחס שהה' ישועות דנפקין מנש"ב שעליהם אמר דהמע"ה כוס ישועות אשא. ת"לוי ראש שהוא יד רמה כת"א בריש גלי ראשית הגילוי שהוא למעלה מן הכל כח היו"ד בבחי' וכח של משה מעילא לתתא ול"פ רק מר מפרש בחי' משה בחי' הדעת העליון. ומר מפרש בחי' אהרן ואלו ואלו דא"ח. ודוק והבן היטב:
1