אוהב ישראל, שמות ד׳Ohev Yisrael, Shemot 4
א׳ויאמר וגו' ראה ראיתי וגו' נוגשיו וגו' ידעתי את מכאביו וגו'. רבו כאן הדיקדוקים אין צורך לפורטם כידוע לכל מבין. וכבר עמדו עליהם מפרשי התור'. אכן תוכן הענין הוא. דהנה באמת זרע ישראל כשהיו במצרים היו במדריגה תחתונה מאוד כי לא היו בני תורה ולא היה להם במה להתקדש א"ע. והגם שהיה בהם אנשים צדיקים וטובים. זה היה מצד נשמתם שהיו להם נשמות גדולות ויקרות והיו עובדים את הש"י מצד שכלם הזך והישר כמו אבותינו הק' אברהם יצחק ויעקב. ומי שהיה לו נשמה קדושה הלך בעקבות אבותיו. וכמו שבט לוי שהיו טובים מצד עצם קדושתם. אך שאר המון העם לא היה להם במה לעבוד את הש"י. ובאמת זהו פלא גדול אף שלא היה עדיין תורה ומצות מכ"מ היה בהם מדות טובות שהיו פרושין וגדורין מן העריות וכמחז"ל אחת היתה ופרסמה הכתוב. וכן לא שינו את שמם ולשונם. עכ"ז היו ערומים מהתורה והמצות כמ"ש ואת ערום ועריה כו' וע"ז הסתכל משרע"ה בשפלות של ישראל שאינם כדאי לעשות להם נסים ולגאול אותם. לזה אמר לו הש"י ראה ראיתי את עני עמי. כמ"ש בתור' עני הכוונ' אמיתית הוא על מי שהוא עני בדע' בתורה ובמצות. וז"ש לו הש"י אתה רואה בשפלות ודלות ישראל. אבל לא השגחת עליהם בשלימות. ואני ראה ראיתי ראיה כפולה. א'. בעניות של עמי. והב' ראיתי שהעניות זו בא להם. אשר במצרים. ר"ל מפני שהם מעורבים בין אומה מצרית הללו שהם שורש הרע. וא"כ אין לדונם כ"כ על חסרונם. להיותם משוקעים בין גילולי ותועבות מצרים. ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו. ר"ל הגם שיש להם שיעבוד גופם וגם שיעבוד נשמתם. אעפ"כ עיקר צעקתם הוא. מפני נוגשיו דייקא כביכול שהשכינה עמם בגלות ר"ל שהמצרים נוגשים אותו כביכול. כי ידעתי את מכאביו. ידיעה הוא לשון חיבור כמו והאדם ידע כו'. ר"ל הם צועקים על מה שאני מחובר ומשותף עמם בהמכאוב ועמו אנכי בצרה ולכך דיבר עם משה מתוך הסנה כמובא במדרש. ועבור כל הנ"ל וארד להצילו. צריך אני כביכול בעצמי להצילם ולהפרידם מהשיעבוד והגלות:
1
ב׳והנה יש ג' מיני כתות בישראל. צדיקים. בינונים. פחותים וכנגדם מזכיר הכתוב ג' מיני עליות. בג' בחינות נגד החשובים אמר להעלותם כו' אל ארץ טובה. רחבה. היינו שצריך להעלותם אל ארץ רחבה היא ארץ העליונה רחובות הנהר נחלי אמונה. ונגד הבינונים אמר אל ארץ זבת חלב ודבש שהיא ג"כ ארץ הרוחני מלאה השפעות טובות המכונים בשם חלב ודבש. אך לא כארץ העליונה. ונגד הפחותים שבהם אמר אל מקום הכנעני כו' היינו עכ"פ יעלו אל ארץ ישראל התחתון אשר שם מקום הכנעני. ועתה ר"ל הנה כעת בתוך אלו הדברים אשר הקב"ה נושא ונותן עמו. אמר לו הש"י הנה צעקת ב"י בא אלי כידוע מזוה"ק ע"פ ואלה שמות בנ"י. כ"מ שנזכר ב"י. מרמז על רתיכא קדישא ופמליא של מעלה שירדו עם יעקב למצרים. וגם להם היה קשה מאוד גלות מצרים. וזה"ש צעקת ב"י בא אלי מאותן הצבא מרום אשר עם ישראל בתוך הגלות. וגם ראיתי את הלחץ גו' זה קאי ג"כ על המלאכים הקדושים אשר היה שמה. וז"ש השי"ת למשה. ועתה לכה ואשלחך. הזכיר כאן שני ענינים הליכה ושליחות. כי משרע"ה צריך לפעול בשליחותו. ב' דברים. א'. גאולה נגלית להוציא זרע ישראל מכור הברזל מעבודה קשה. וזהו שיעבוד וגלות הנגלה. וגם עוד גאולה נסתרת. הוא הוצאה שניה להוציא חיילות הקדושה מלאכי מעלה אשר היו ג"כ בשיעבוד וגלות הנעלם. וז"ש לכה מצד גלות הנסתר. ואשלחך אל פרעה. פרעה הוא לשון התגלות. כמו ופרע את ראש גו' היינו שאני משלחך אל גלות ושיעבוד הנגלה. ובאמת כוונתי הוא להוציא את עמי בנ"י ממצרים. היינו צבאותי העליונים ג"כ. ולזה היה מתיירא משה מאוד מסיבת שני דברים הא' מגודל איכות פעולה הגבוהה שיוצאה ע"י שליחות זו היינו שצריך להוציא המלאכים הקדושים מהגלות. וגם ראה והתבונן פחיתות ערכו לשליחות גדול כזאת וז"ש מי אנכי כי אלך אל פרעה. ר"ל אף גאולה הנגלית קשה עלי מאוד למיעוט ערכי ואף גם כי אוציא את ב"י הידועים כנ"ל מכש"כ להוציא הקדושה מתוקף הגלות של החיצונים. ועל זה השיב לו הש"י הגם שהוא שליחות גדול ורב הערך ועבדות כזה להוציא גוי ואלהיו מהגלות כביכול. אעפ"כ אל תירא. כי יש בחי' גבוה' וכח גדול הנעלם ונסתר המסייע לך. והוא כי אהי"ה עמך. ר"ל השם הק' אהי"ה והוא שם נסתר ונעלם כנודע. ומפלא עליון אעשה להם נפלאות כיר"א:
2