אוהב ישראל, וארא ד׳Ohev Yisrael, Vaera 4
א׳ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה וגו' במדרש. הה"ד שאו שערים ראשיכם גו' למה נק' שמו מלך הכבוד. שחלק מכבודו ליריאיו. מלך ב"ו אינם נק' בשמו. אבל הקב"ה קרא למשה אלהים בשמו שנ' נתתיך אלהי'. לפרעה. מי הוא זה מלך הכבוד. ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה. למה קרא דהמע"ה להקב"ה מלך הכבוד. שהוא חולק כבוד ליריאיו. כיצד מלך ב"ו אין משתמשין בשרביטו. והקב"ה מסר את שרביטו למשה. שנ' ויקח משה את מטה האלהים בידו. מלך ב"ו אין לובשין עטרה שלו. והקב"ה עתיד להלביש עטרה שלו למלך המשיח. ומהו העטרה של הקב"ה כתם פז. שנ' ראשו כתם פז. וכתיב תשית לראשו עטרת פז. עכ"ל המדרש:
1
ב׳כבר אנו מוזהרים מקדמונינו ז"ל שלא נחשוב בדעתנו ח"ו שום דמיון או ציור או שום תפיסה באלוהותו ית'. ושורש הדברים הוא כך דהשערים והפתחים של העולם. הן המה אנשי מעש' דודאי א"א לנו ושום נברא להשיג בדעתו את יוצרנו ובוראנו ית' מצד מהותו ועצמותו כי הוא מושלל מכל מין השגה ולית מחשבה תפיסא ביה כלל כמ"ש ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. ומה שאנו מהללים ומשבחי' ומתארי' אותו בפרטות מדותיו הק'. הוא רק בדרך שאלה ומשל ממה שאנו רואים הנהגותיו הק' וחסדיו וגבורותיו ומצד פעולותיו הגדולים והנוראים מזה יכולים להכיר קצת ממעלת יקר תפארת מלכותו וכחותיו הק'. והוא ע"ד משל כמו הנשמה שבגוף האדם אשר בלתי אפשר להשיג ולדעת מהותה כלל. לאשר היא שכל רוחני שאין מורגש בחושים רק אחר שהיא מתלבשת ברוח. ורוח בנפש ונפש בנפש החיוני המקושר בגוף האדם אז ע"י שאנו רואים פעולת הנפש בהגוף מזה יכולים לשער קצת גודל מעלת קדושת הנשמה. כמ"כ כביכול הוא ית' כשעלה ברצונו ית' לגלות את כבוד מלכותו וכחותיו הק' בעולמות התחתונים. אז האציל מאורו הא"ס ב"ה וב"ש העולמות העליונים הק' הנעלמים. ועוד משם מדריגה אחר מדריגה בסוד מאנין ולבושין. עד שהגיע אורו הק' להשכינה הק' ומשם מתפשט עוד ע"י לבושים הק' עד שמגיע לראש צדיק ונביא אשר עליו שורה השכינה ומשפעת עליו מאורות העליונים הק' שיהא הצדיק מושל ביראת אלהים. והוא בחי' מלכות שיכול לעשות הכל כרצונו ע"י כוחותיו ית'. כמ"ש ותגזור אומר ויקם לך ועי"ז ניכר גדולת הבורא ב"ה וב"ש. והכל יודעים אז שיש משגיח ושופט בארץ והצדיקים המה פותחים פתחים ושערים העליונים להריק שפע טובה וברכה ע"י השערים והפתחים להכנ"י לעילא ותתא. והצדיקים גמורים נקראו שערים ואינם גמורי' נקראו פתחי עולם והקב"ה נתן מכחו ליראיו וחלק מכבודו להם מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות אחז"ל למה נק' שמו צבאות כי אות הוא בצבא דילי'. ר"ל הגם שהקב"ה נותן להצדיקים כח וגדולה. אעפ"כ הם מייחסי' אותו הכח והגדולה לשמו ית'. ויודעים שאין זה כחם רק של הש"י. אבל האומות עכו"ם כשנותן הש"י להם איזה כבוד אז הם מכחישין כח וגבורה של מעלה ואומרים כחי ועוצם ידי כו' אבל בהצבא דיליה הוא אות. היינו בצבאות ישראל הוא אות אמת שהוא הוא המלך הכבוד. הגם שחלק להם מכבודו ועוד נתרבה ונתגדל קדושת ורוממות האל ית' ממה שאנו רואין הנהגת הצדיק הקדוש הזה. אז יכולים לשער קצת כמה גדולים מעשה ה'. ונפלאותיו ונוראותיו איך הוא יחיד ושליט בכל העולמות עליונים ותחתונים. וזה היה בחי' משרע"ה שנתן לו השי"ת הכח והממשלה מכחותיו הק' שיהא כסא ומרכבה קדושה למלכותו ית':
2
ג׳ועפ"ז יובנו דחז"ל שהקשו למה קרא דהמע"ה להקב"ה מלך הכבוד. ר"ל איך אפשר להשיג את מהות כבוד מלכותו ית' שאפילו מלאכיו ומשרתיו הק' שואלים איה מקום כבודו וא"כ היאך הוא באפשרי לקרותו מלך הכבוד ותירוצם על זה הוא לפי שחלק מכבודו ליריאיו ר"ל ע"י שאנו רואים הכבוד שהוא חולק להצדיקים מזה יוכל להכיר ולהבין קצת מכבוד מלכותו ית' וית'. כיצד מלך ב"ו אין משתמשין בשרביטו. והקב"ה מסר שרביטו למשה שנ' כו'. היינו הכוחות הק' שהוא ית' כביכול משתמש בהם. כמ"ש ויקח משה את מטה האלהים בידו. ר"ל הטי' של הנהגות מלכותו ית' הי' בידו וכוחו של משה שהי' יכול להטות בשכלו הק' כל הכוחות הק' שבו אל אשר יחפוץ ועוד מלך ב"ו אין לובשין העטרה שלו כו'. הנה ידוע כי אותיות כת"ם הם נוטריקין כהונה תורה מלכות והן המה הג' כתרים הבאים מהג' קוין הק'. חג"ת כי מדת החסד מכונה בשם כהן כידוע. והתורה הקדושה היא מצד קו האמצעי שהוא תורת אמת ומלכות היא מצד הגבורה כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ. ואלו הג' קוין הק' הם מלובשים באותיות התוה"ק שהם גופי תורה. והאור הק' השופע עליהם ג"ר ששם הוא אור הזך מא"ס בהוב"ש והוא המאיר על האותיות והם נק' כתרי אותיות המרומזים בטעמים נקודות תגין. והם בחי' רא"ש כי כמו שהראש הוא למעלה מכל איברי הגוף כך כביכול האור הצח הזה מהרצון העליון הוא מאיר על האותיות התורה שבכתב ומחיה אותם בכח שם הק' מ"ה. שהוא סוד אד"ם וכשמתקשר תורה שבכתב עם תורה שבע"פ ע"י שם הק' מ"ב. שהם ג' ידות. יד הגדולה. יד החזקה. יד הרמה. שג"פ י"ד עולה גימ' מ"ב. אז שני שמות הק' האלה ביחד. עולים מנין פ"ז. וזהו שאמר ראשו כתם פ"ז. המה השלשה אורות הקדושים המאירים על תוה"ק מהא"ס ב"ה וב"ש. והיא העטרה הק' הנתונה בראש ממה"מ הקב"ה. ועתידה העטרה לחזור ליושנה בביאת משיח צדקנו ב"ב כי עליו נאמר ונחה עליו רוח ה'. רוח חכמה ובינה כו' שיבין וישכיל כל סודות התורה וישיג כל האורות הק' הכלולים בה. וזה"ש חז"ל מלך ב"ו כו' אבל הקב"ה ילביש את העטרה שלו. ר"ל התוה"ק והאורות הקדושים יתן אותם בראש מלך המשיח צדקנו. ושפיר הביאו ראיה מזה שכתוב ראשו כת"ם פ"ז. הרומז על אורות הק' העליונים. וכנ"ל. וכתיב נמי במלך המשיח תשית לראשו עטרת פ"ז. וכיה"ר שנזכה ב"ב בזכות התוה"ק לביאת הגואל האמיתי אמן:
3