אוהב ישראל, וארא ה׳Ohev Yisrael, Vaera 5
א׳ויאמר ה' וגו' ידבר אליכם פרעה וגו' לכם מופת וגו'. הנה תיבת לכם הוא לכאורה מיותר ושמעתי מפי אדומו"ר הרב הקדוש כו' מוהר"ר אלימלך ז"ל. כי הנה מעשה כשפים. הוא דבר חידוש נפלא בעיני מי שאין לו היכולת לעשות כזאת. אבל בעיני המכשפים בעצמם אין הדבר לפלא כידוע. אבל הנסים והנפלאות הנעשים ע"י הנביאים אז הוא בעיניהם עצמם ג"כ לפלא ומופת גדול. ולזה כי יאמר פרעה תנו לכם מופת. היינו שתעשו דבר כזה שיהיו בעיני עצמיכם ג"כ למופת ופלא ובזה אדע כי הוא דבר ניסי וחכמות אלהות. ודפח"ח ושימד"נ:
1
ב׳ולי נראה עוד דהנה כתיב מפי עליון לא תצא הרעות. כ"א כל מיני טובות והברכות וחסדים גדולים לכל הנבראים כולם. אך בבחי' המקבלים יש השתנות לפי ערך בחי' כל או"א. אצל זה הוא לטוב ואצל זה להיפך ח"ו. עד"מ זריחת השמש שזורחת לכל העולם בשוה. ועכ"ז חלב נימס מפני חום השמש. ושעוה אדרבה נתקשה יותר מחום השמש. גם פשתן כשמכבסין אותו מתלבן מחום השמש. ושאר דברים נשחרין מחום השמש כמ"ש אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש. והשמש מאירה לכל בשוה. ואין בה שום שינוי כלל מדבר זה לזה. ועכ"ז יתראה בכל דבר איזה שינוי מצד המקבלים. וכמו כן הוא כביכול אצל הטוב והחסד אשר הש"י מטיב לברואיו ומשפיע לכאו"א שפעו הטוב בכל עת ורגע בלי הפסק כלל. ומכ"מ ישתנה בכל אחד ואחד לפי ערך המקבלים לטוב או כו' לפי מעשיהם. והנה הש"י פקד וצוה למשה ואהרן לגלות ולפרסם אלהותו ית' לפרעה ולמצרים ולהודיעם אשר הוא עיקרא ושרשא דכל עלמין. והוא הזן ומחיה את כולם. ומבלעדי שפעו וחיותו כאפס ותוהו נחשבו ובאמת דרכו להיטיב לכל ברואי עולם ומה גם לכנ"י עם קרובו וסגולתו. ורצונו להוציאם ממצרים ביד חזקה גם להכות פרעה ועמו במכות גדולות ונפלאים. ואותן המכות בעצמם יהיו טובות לישראל. חוץ טובות החירות משיעבוד לגאולה. וכמו שמצינו בדחז"ל כי ממכות דם נתעשרו בנ"י כי המצריים קנו מהם מים לשתות. גם מכת חושך היה טובה גדולה לישראל כי אז חפשו כל המטמוניות של המצריים והאוצרות הצפונים והגנוזים וכל מיני כלים היקרים וחשובים ואח"כ בעת צאתם ממצרים הוכרחו להשאילם ולא יכלו להעלימם מהם. וכן מסתמא היו כל המכות בעצמם טובות לישראל. ונמצא הגם שמאתו ית' לא תצא כ"א טוב. עכ"ז נתהפך הדבר לרע לפרעה ולהמצריים. והוא באמת פלא גדול שדבר אחד יהיה טוב לזה ורע לזה. ובודאי שישאל ע"ז מופת ממשה ואהרן כדי שידע שיוכל להיות דבר כזה להשתנות בעצמו מזה לזה. ועוד היה חידוש נפלא בעיני פרעה ועמו על ששמעו מפיהם שרצון הש"י לגאול את בנ"י מתחת סבלות מצרים. הגם כי המה ג"כ משוקעים בתוך גילולי מצרים ותועבותיהם. ועדיין אין להם שום מצוה ואיזה זכות עצמן. וא"כ מה נשתנו אלו מאלו. וממילא ישאל גם לזה מופת כדי שיתאמת אצלו דיבורם של משה ואהרן ככל אשר יצא מפיהם כן יקום ולא יפול מדבריהם ארצה. וזהו כי ידבר אליכם פרעה גו' תנו לכם מופת. היינו לידע אם אמת הדבר שאתם ראוים להגאל הגם שאתם כמ"כ משוקעים כנ"ל. גם מופת על השתנות הדבר אחד לזה טוב וכו'. הגם שמאתו ית' לא תצא רק טוב. וכנ"ל. אז ואמרת אל אהרן. קח את מטך שהוא קדוש כנודע. והשלך אותו לפני פרעה הרשע ויהי לתנין. היינו שישתנה אצל פרעה ועבדיו דבר קדוש כזה ויתהפך לתנין ולנחש וזהו ודאי מופת חותך על השתנות דבר אחד לפי ערך המקבלים וכנ"ל. וכן בזה יתורץ ג"כ קושייתו על מה הם ראוים להגאל. כי בנ"י זרע אבותינו הק' הם שורש ומקור הטוב. עכ"ז בהיותם בין המצריים ותחת שיעבודם שהם בחי' הרע גמור אז ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. ולזה הם כעת משוקעים בגילולי מצרים ותועבותיהם אבל לא מצד טבעם ומזגם ותולדותם. ובאמת כשיגאלו מת"י עול גלותם ושיעבודם ישליכו מהם כל בחי' הרע שהיו בו מקדם. ויטהרו ויקדשו א"ע בכל האפשרי כדרכם הטוב. ובזה הם ראוים להגאל. ויבלע מטה אהרן את מטותם הגם שכבר נעשה המטה לתנין לפני פרעה ועמו. עכ"ז מלכותו בכל משלה אפילו בבחי' קליפות וחיצוניות. ולזה ויבלע מטה אהרן את מטותם. להוציא בולעם מפיהם ולברר ולהעלות כל הניצוצין קדישין לשורשם הטוב הרמה בקודש:
2
ג׳או יאמר ויובן בזה ג"כ למה בחר הש"י דוקא המטה והמופת יהי' להתהפך לנח"ש. ודאי הוא בכוונה מכוונת. והוא שרמז בזה הקב"ה. מ"ש שהמע"ה יש אדם שליט באדם לרע לו. כדי שלא יגבה לב פרעה בראותו כח ממשלתו שהוא מושל כעת על בני ישראל ומשעבד בהם כרצונו. ויחשוב בדעתו כי לעולם חוסן ומלכותו עליהם לעד תיכון. לו ולזרעו אחריו. ובאמת לא כן הוא. רק לפי שהשעה משחקת לו וכח הטומאה גדול מאוד. וניצוצי הק' מובלעים ומשוקעים במצרים עד עת קץ. אבל הוא גורם בזה השיעבוד והגלות רע לעצמו לאין שיעור. שעיקר הגלות והשיעבוד של מצרים הי' רק שבנ"י יבררו ויוציאו כל הנ"ק המובלעים שם. ע"ד חיל בלע ויקיאנו. ופתאום יבוא אידם בבוא הזמן והעת שיתבררו כל הנ"ק משם ויעלו לשורשם. ואז ישארו פרעה וכל עמו וארצו כמצולה שאין בו דגים כו'. ריקם מכל. וילכו לטמיון. ע"כ פקד וצוה הש"י ליקח את המטה של אהרן שהיה קדוש מאוד כמ"ש והנה פרח מטה אהרן כו' שהיה רומז לגודל קדושת משפחת אהרן כי מטה הוא לשון משפחה כמ"ש אלה ראשי המטות. ואם המטה הזה רומז על קדושת משפחת אהרן שהוא המובחר מכל משפחות ישראל. ודאי ידוע שהי' בהמטה הזה קדושה רבה ויתירה למאוד. ובזה הראה לו הש"י כמה גדול כוחו והתגברות הקליפה כעת. היינו שאפילו על קדושה גדולה כזו יכול לשלוט שע"י ראייתו בעיניו הטמאים בזה יתהפך המטה לנח"ש. וזה"ש השלך לפני פרעה דייקא שיהא רואה אותו. ויהיה תיכף לתנין מגודל כח הטומאה. שיש בו בראייתו. ואח"כ אחז בזנבו ונתהפך למטה בכפו. בזה רמז לו שעתידה הקדוש' לעלות למקומה. והקליפות והחיצוני' כעשן יכלו. כמו שהמטה הזה חזר לקדושתו ובלע את כל מטותם. כמ"כ ע"י קדושת ישראל יכרעו ויפולו. הם וכל המשפחות שלהם המרומז במטותם כנ"ל. ולא יהי' להם עוד שום ממשלה כזו לעולם. כן יאבדו כו' וכיה"ר שיקוים בנו במהרה בימינו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות אמן:
3