אוהב ישראל, וארא ו׳Ohev Yisrael, Vaera 6
א׳ויאמר משה וגו' התפאר עלי וגו' למחר וגו'. ופירש"י ז"ל התפלל היום שיכרתו למחר. ולכאורה מנ"ל לרש"י זה. עוד מאי נפקא מינה מזה לפרעה אם היום יתפלל או למחר. הגם שלשון למתי אעתיר. מורה לזה. עכ"ז קשה על פרעה עצמו מה ראה שקיבל ע"ע להיות מעונה ביסורין עוד יום אחד. וכי לא הי' טוב לו יותר שתיכף יסורו ממנו. ובודאי לא לחנם עשה זאת:
1
ב׳אכן י"ל בהעיר לב דבאמת לא האמין פרעה בנבואת משרע"ה וחשב בדעתו שמפי עצמו אומר כל הדברים הללו. לכך רצה משרע"ה להראות לו שהוא נביא לה' ונאמן ביתו. והן הן בעצמן הדברים שיצאו מפי הש"י. וממילא יקיים הש"י ככל אשר יצא מפי משה למלאות חפצו ורצונו. כראוי לאוהב נאמן אמיתי כמוהו. וזה"ש משה לפרעה. התפאר עלי. ר"ל בחנוני נא. באיז' דבר שתוכל אח"כ להתפאר עלי ולומר שלא נתקיימו דברי. וע"כ זהו שהתחכם פרעה ובחר לעצמו זמן הסרתם ביום מחר. וזהו באמת התפארות גדול למשה היינו מה שיתפלל היום שיכרתו למחר. דהנה כל איש מזרע ישראל אשר הוא לפעמים באיזה צרה ח"ו. אז כשמתפלל להש"י ומעורר עליו רחמיו אז תיכף ומיד הוא נחלץ מהצרה. כיון שהרחמים גוברים עליו. ואז ממילא הדינין נמתקין. והיסורין מסתלקין. וא"א להם להתעכב עוד. וזהו שרמז לו משה במתק לשונו. שמה שהש"י יסיר הצפרדעים מפרעה ומעמו אינו עבור שנתמלא עליו רחמים. דבאמת באבוד רשעים רנה. רק הוא מפני שהש"י עושה חפצו ורצונו של משה שהתפלל עליו ולא ישוב תפלתו ריקם מלפניו. וז"ש משה. כדברך. היינו אתפלל היום ואקבע הזמן שלא יכרתו עד למחר. ובזה תראה האמת שהש"י עושה רצוני ולא יסירם עד למחר כדי לאמת דברי ובזה יגלה ויפורסם לכל שאני נביא באמת ונאמן ביתו. והיא ודאי תפארת למשה שבזה הניסיון שנסהו יהי' ניכר חשיבותו לפני השי"ת. ועיין באוה"ח קצת מזה. והבן זה:
2