אוהב ישראל, ויחי א׳Ohev Yisrael, Vayechi 1
א׳ויחי יעקב בארמ"ץ שבע עשרה שנה גו'. הנה כבר רמזנו למעלה ע"פ וישב יעקב בארץ מגורי גו' שקיים יעקב אע"ה בזה סוד מצות ייבום. עיי"ש. וגם כאן מרומז בהר"ת של ויחי יעקב בארץ מצרים. ויב"ם. ר"ל שגם בזה קיים סוד מצות היבום. והוא קצת בבחי' היפך משם בפ' וישב. אך עכ"ז הכל הולך אל מקום אחד. והוא כי בביאת יעאע"ה למצרים אשר צורתו חקוקה בכסא כבודו ית'. בזה העלה כל הנ"ק שנפלו ממקום גבוה כביכול למקום טומאה בארץ מצרים. וכל בחי' טוב אשר נפל מאז משורשו הרמה שהיא בחי' שבע עשרה מנין טו"ב גושפנקא דמלכא כמבואר למעלה וכל בחי' טוב נמשך ממנו. גם הטוב המאושר אשר גנוז וצפון להצדיקים לע"ל. הכל צפון וגנוז שם. ואותן הניצוצין שנפלו משם כביכול. אז בבוא יעאע"ה למצרים החיה אותם והעלה את הכל לשורשם הרמה בקודש. ובזה קיים סוד יבום כדלעיל עיי"ש ותבין. ויהיו ימי יעקב שני חייו. היינו שכל יום ויום מימיו של יעאע"ה הי' נחשב לשנה. ר"ל כי פעל ועבד יום אחד עבודתו קודש כ"כ כמו שצריך איש אחר לעבוד עבודה כזו בשנה שלימה. וזהו ימי יעקב שני חייו. שבע שנים וארבעים ומאת שנה. י"ל דהנה כתיב ויבנהו שבע שנים. ונראה לפרש שרומז בזה. כי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות ואז הוא עובר עבירה ר"ל. ע"י הכוחות אשר שורשם בכוחות עליונות נשגבות. היינו אהבה זרה ויראה חיצונית והתפארות וכדומה לזה בשאר המדות וכוחות משבע מדות. והוא מפני שע"י רוח שטות שנכנס בו הפיל והוריד אלו הכוחות ר"ל. מהז' ימי הבנין. ז' מדות עליונות. אמנם כאשר האדם חוזר בתשובה ובא להבנה. ומבין ומביט מאין באו לו אלו הכוחות הלא מלעילא אתיין. ומונע א"ע מהעבירה מאז והלאה ומדביק אותן הכוחות לשורשן הרמה בקודש. אז מייחד ומקשר ז' ימי הבנין. בשורשן הרמה בקודש. שהוא עולם הבינה. וזהו פי' הפסוק ויבנהו שבע שנים. היינו שנתן הבנה להשבעה מדות וכוחות ומעלה אותן לשורשן לעולם הבינה. והש"י עושה בחכמתו הק' כזאת לכל צדיק שיהא לו ירידה לצורך עלייה. כי ע"י שנפל ממדריגתו הרמה והנשאה ואח"כ מיד כשחוזר בתשובה עילאה ומעלה א"ע ומדותיו לשורש הקדושה. עי"ז מעלה אתו עמו ג"כ כל הנ"ק שנפלו מז' ימי הבנין להחיצונים ר"ל. והצדיק מעלה אותם לשורשן. וזהו סוד כי שבע יפול צדיק וקם. היינו מה שהצדיק נופל לפעמים ממדריגתו ע"י השבעה כוחות ומדות שלו הוא כדי וקם. היינו ירידה לצורך עלייה להעלות עמו בעלייתו גם הנ"ק שנפלו מאז לשורשם הרמה:
1
ב׳ועפ"ז יש לפרש ג"כ כאן שרומז לנו איך דעבודתו של יעאע"ה הי' שבע שנים. היינו בשבעה מדות וכנ"ל: וארבעים ומאת שנה הוא מספר. ק"ם. והבן זה היטב:
2
ג׳או יאמר דהנה ידוע מדחז"ל כי עיקר שנות חיים בשמחה ובטוב שהי' ליעאע"ה הי' רק בעת אשר הי' ביחד עם יוסף הצדיק. וקודם שירד יוסף למצרים היה אצל אביו ג"כ שבע עשרה שנה. כמ"ש יוסף בן שבע עשרה שנה הי' רועה גו'. וגם כשירד יעאע"ה למצרים הי' כמו כן עם יוסף ביחד שבע עשרה שנה וצריך לדעת ולהבין על מה ולמה הוכפלו שנות יעקב בטוב ובשמחת לבב שני פעמים שבע עשרה שנה דוקא אך י"ל כי יעאע"ה הוא בחי' ומדת יום השלישי מז' ימי הבנין וביום הג' הוכפל בו כי טוב. טו"ב הוא גימ' י"ז. ולזה הוכפלו שנותיו בטוב ובחדוה ורעותא דלבא. שני פעמים י"ז שנה. אמנם כן להבין תוכן הענין. ויסוד של הדברי' על מכונם. י"ל בהעיר לב ושום שכל כי הנה יעא"ה עלה מדתו בשורשו למעלה לבחי' מקור דעת עליון הקדוש. כדאי' בזה"ק שיעקב אע"ה ומשרע"ה עלו למעלה לבחי' דעת הקדוש. אך יעקב מלבר ומשה מלגאו והנה השם הק' של מקור הדעת הוא יוצא מר"ת של "את "השמים "ואת "הארץ שעולה מספר טו"ב. ושם הוא הטוב הגנוז לצדיקים לע"ל. וכמבואר למעלה. ובדעת הוא כלול. ה' חסדים וה' גבורות וכמ"ש לעיל מזה. בסוד את השמים ואת. ה"ארץ והדינין נמתקים ע"י השם הק' הנ"ל. ודעת העליון הק' הוא בבחי' ומדות וא"ו כנודע מסה"ק. ויעאע"ה הוא ג"כ בבחי' וא"ו והוא קו האמת סוד הת"ת. ועולה למעלה בדעת בסוד ישראל. לי רא"ש. לקבל מוחין קדישין למקור הדעת וממשיך הדעת משורשו ומקורו אל הוא"ו קצוות וכמ"ש ובדעת חדרים ימלאו. ואז הוא בסוד אל דעות ה' דעות כתיב לשון רבי'. כי משורש הדעת ימשך אל הוא"ו קצוות. ונתמלאו מהדעת וזהו סוד ו"ו במילואה שני ווין. כי וא"ו הוא בסוד הדעת במקורו ובשורשו. וגם בחי' הוא"ו מדות נתמלאו מהדעת ולזה הוא וא"ו כפולה. וה"א הוא בחי' אמת קו אמצעי. ואז מלאים הוא"ו קצוות מטוב העליון המאיר ובא משם הק' של הדעת שעולה מספרו טוב וכנ"ל ולאשר יעאע"ה היה בסוד הדעת סוד וא"ו כפולה לזה הוכפלו שנותיו בטוב וברעותא דלבא. ב"פ שבע עשרה שנה והמשכיל יבין כ"ז:
3