אוהב ישראל, ויחי ב׳Ohev Yisrael, Vayechi 2
א׳ויברך את יוסף ויאמר האלהים הרועה גו' המלאך הגואל גו'. בילקוט סמך גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה. לומר לך מה פרנסה בכל יום. אף גאולה בכל יום. ומה גאולה הוא פלא. אף פרנסה הוא פלא. רשב"נ אומר הפרנסה גדולה מן הגאולה דאלו גבי גאולה כתיב המלאך גו' ואלו גבי פרנסה כתיב פותח את ידיך גו' הכוונה דהתחיל בברכת יוסף ולא סיים כלום הברכה שבירך את יוסף בעצמו. רק מה שבירך את בניו. אך דהאמת הוא דזהו עיקר ברכת הצדיק המכונה בשם יוסף. והוא בחי' המשביר ומשפיע לכל העולמות כפי מה שצריך להם וכשהצדיק רואה שנשפע מלמעלה שפע טוב וישועה וכל הצטרכותם. אז יש לו להצדיק תענוג ושעשועים גדולים מזה אין לשער כי זהו עיקר מגמתו ורצונו הק' בעבודתו קודש לעורר מתתא לעילא להשפיע כל טיבו וחדו וכל ברכאין טבין להכנ"י לעילא ותתא. ונמצא שהברכה שבירך יעאע"ה לבני יוסף הוא ממש ברכת יוסף עצמו וכנ"ל. וזהו הברכה שברכם והם שורש לכל הכנ"י והתפלל עליהם שני דברים. וזהו שרמז אותם במה שסמך בברכתו גאולה לפרנסה לומר מה פרנסה בכל יום היינו שאנו רואים שהכנ"י צריכין פרנסה בכל יום היינו השפעות טובות מכל הצורך. והקב"ה זן ומפרנס כל הברואים מקרני ראמי' עד ביצי כני'. ואילמלי הי' נסתם ח"ו הצינור משפעו ית' מאתנו אפי' רק יום אחד אז לא היה קיום להנבראים שבעולם. כמו כן צריך האדם לקרב את הגאולה בכל יום. היינו לצאת בכל יום מהגלות שלו ומשיעבוד היצה"ר ולהשליך מעליו כל חלקי הרע. ולהשלים נפשו בכל חלקי הטוב ולהדבקה ולקשרה בשורש האמת הגם שהגאולה אמיתית בכלל הכנ"י עדיין מכוסה ונעלם מאתנו על כל זה צריך כל איש ישראל לתקן נפשו ולהוציאה מגלות הפרטי שהוא משיעבוד היצה"ר ויקבל ע"ע באמת עול התורה והמצות כנתינתה בהר סיני. ובזה יצא לחירות כידוע. וזה"ש דהמע"ה קרבה אל נפשי גאלה. ר"ל שצריך לקרב לנפשו הגאולה בתורה ובתפלה ובמע"ט להעלות כל ניצוצי הקדושה שנפלו ולייחדם אל הקדושה שנפלו משם. ולייחדם כנ"ל מידי יום ביומו. ואין עליית יום אחד דומה לחבירו. וזהו גאולה בכל יום בפרטיות. עד שיתקן כאו"א חלקו ואז אחד באחד יוגשו ויתקרבו והיו לאחדים ותהיה הגאולה השלימה בכללית הכנ"י אשר אנו עם ה' בני אל חי מצפים ומקוים ומייחלים לה. עוד ברכם והתפלל עליהם בבחי' שניה. וסמיך פרנסה לגאולה לומר לך מה גאולה פלא. ר"ל דתיבת גאולה מורה שהקב"ה מעורר רחמיו עלינו וגואל אותנו הגם שאין אנו ראויים מצד מעשינו הטובים וכמו שסדרו לנו אכנה"ג בתפלת י"ח. ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. ר"ל הגם שאין אנו ראויים מצד מעשינו הטובים עכ"ז מעורר הש"י רחמיו עלינו וחסדים עליונים מעולמות הגנוזים ונפלאים פלא עליון אשר שם הוא החירות האמיתי מכל. ואין שם שום רמז דין וקיטרוג כלל לשקול הדבר במאזני צדק אם ראוי לרחם על איזה איש או על הכלל. רק מצד החסד והרחמים הפשוטים אשר טבעם ודרכם להיטיב לכל בלי שום טעם. וכמו שהיה אז בעת יציאת מצרים. שנא' או הנסה אלהים גו' גוי מקרב גוי ר"ל הגם שהיו אז ישראל בבחי' השתוות עם המצרים ר"ל. כמאחז"ל בקיטרוג השר של ים הללו עע"ז והללו עע"ז. אעפ"כ גאל אותם. ונס"ה לשון הרמה כמו הרימי נס היינו שהרים הש"י מעלתם וחיבבם לעיני כל. והתפלל יעקב אבינו ע"ה שגם הפרנסה שהכנ"י צריכין יהיה ג"כ עד"ז להיות נשפע עלינו כל טוב מפלא העליון. הגם שאין אנו ראויים מצד כשרון מעשינו. רק מצד החסד והרחמים הפשוטים ישפיע הש"י על הכנ"י כל הצטרכותם בשלימות ויפתח לנו אוצרו הטוב ולהוריק לנו ברכה וישועה עד בלי די. ע"י חסדיו הגדולים מעולמות עליונים הגבוהים הקדושים. ולא יהיה שום קיטרוג ח"ו. ורשב"ן הוסיף והוא שיותר צריכה רחמים הפרנסה מן הגאולה כי הגאולה היא ע"י שליח. אמנם הפרנסה צריך הקב"ה בעצמו כביכול לחתור חתירה מתחת כסא כבודו יתברך. ולהשפיע לנו מעולמות העליונים הגנוזים והנפלאים אשר מפתח של פרנסה אינו אלא בידו של הקב"ה בעצמו כביכול כמ"ש פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. כן יה"ר אמן:
1