אוהב ישראל, ויחי ד׳Ohev Yisrael, Vayechi 4
א׳(פסחים נו.)
1
ב׳אנשי יריחו היו כורכין את שמע כיצד שהיו אומרים שמע ישראל כו' ולא היו מפסיקין דר"מ רי"א מפסיקין היו אלא שלא אמרו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואנן מ"ט אמרינן ליה כדריש לקיש דדריש ויקרא יעקב אל בניו גו' ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה הימנו ואמר שמא ח"ו יש פסול במטתי. א"ל בניו שמע ישראל גו'. כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד. באותה שעה פתח יעאע"ה ואמר בשכמל"ו. אמרו רבנן היכי נעביד. נאמרוהו לא אמרו משה. לא נאמרוהו אמרו יעקב התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי. א"ר יצחק אמרו דבי רבי ינאי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה. תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער. התחילו עבדיה להביא לה בחשאי. עכ"ל הגמרא:
2
ג׳להבין תוכן יסודן של דחז"ל וחידותם משל ומליצה. וגם מהו לשון כורכין את שמע. ועוד שאר דברים נפלאים וי"ל בהעיר לב. דהנה כתיב והי' ביום ההוא נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות. ונראה פי' הפסוק אחרי אשר חנן ה' בדיעה והשכל. והוא כי כמו שיש ד' יסודות בזה העולם. והם מים רוח אש ויסוד העפר היא מקבלת מהם ככה הוא באלף אלפי אלפים הבדלות בעולמות עליונים הק'. כי התלת אבהן קדישין שהם בבחי' אברהם. יצחק. יעקב. סוד חג"ת. הם בסוד. מים. אש. אויר. והוא בחי' רוח. וסוד המלכות הק' שהוא רזא דדוד מלכא. היא מקבלת השפעות החסדים טובים והרחמים מהתלת אבהן קדישין. כי היא לית לה מגרמה כלום. בסוד וילון אינו משמש כלום. כ' אמה שמקבלת מהאבהן קדישין ולאשר דהמע"ה הי' בסוד בחי' המלוכה הק' לזה מלך תחילה בחברון ז' שנים ואח"כ בירושלים ל"ג שנים כי לא היה יכול לקבל המלוכה עד שמלך מקודם בחברון לייחדא ולקשרא בהאבהן קדישין. ומלך ז' שנים לרמז ז' ימי הבנין עד דאתקשר ואתייחד בכל המדות. ואח"כ היה היכולת בידו לכונן מלכותו עדי עד והנה כשעלה ברצון הבורא ב"ה וב"ש הקדום האחדות האמיתי והפשוט הנכבד והנורא להאצי"ל ולברו"א וליצ"ר ולעשו"ת את העולמות. עיקר כוונת הבריאה מבואר בכהאר"י הק' ז"ל. שהיתה ע"י הרצון מתואר המלכות. כי כל המדות והתוארים היו כלולים בעצמותו ית' וית' בטרם כל יציר נברא. אמנם כן לאשר הי' רצון הבורא ב"ה וב"ש הנכבד והנורא להיות מתואר בתואר מלכות. ואין מלך בלא עם. לזה הסכים רצון הפשוט והאחדות האמיתי ית' וית' להאציל ולברוא את העולמות. כי ע"י שיכירו וידעו כל באי העולם כי הוא לבדו מלך עכ"ה. ואז יתגלה ויתפרסם כבוד מלכותו עליהם ויקבלו כולם עול מלכותו באהב'. עי"ז תוכל לבוא ולעלו' מלוכ' הקדוש' אל הרצון הקדום הפשוט להתגלף שם כביכול וכאשר נתגלפו שם כביכול כל הכוחות הקדושות. חג"ת. נה"י. כמ"כ תוכל לבא גם המלוכה הק' אל הרצון הקדום הפשוט העליון ואז תשלם כוונת הבריאה. כאשר יהיה אור הלבנה כאור החמה. וזה יהי' ע"י אשר עם ה' בני אל חי שבשביל' נברא העול' כמחז"ל והם סבלו עול הצרות והיסורין הקשים בזמני הגלות. ועי"ז הם מבררים ומלבנים ומלקטין הניצוצין הקדושין שנפלו כביכול בין הקליפות החיצונים והם מוציאים בולעם מפיהם. ומעלין כל הניצוצין הק' לשורשן הרמה בקודש. וע"י מס"נ על קדושת שמו ית' וית' באמת ובתמים ובאהבה גמורה ומקבלים עליהם עול מ"ש באהבה ובאימה וביראה והכנעה עי"ז תעלה המלוכה הק' העליונה אשר משם הוא מקור מחצב נשמות ישראל למעלה למעלה אל הרצון הקדום. וזה יהי' לעלמא דאתי. ואז תהי' המלוכה הק' בראש הרים ואין הרים אלא אבות. כי אז תהי' למעלה מהאבהן קדישין. לאשר תתעלה לרצון הקדום בסוד מלכות עד לא קדם קדומה. כמבואר למעלה בפ' לך לך. וזהו ביאור הפסוק. והיה ביום ההוא. יום הוא לשון בהירות אור. והיינו לע"ל. נכון יהיה הר בית ה'. היינו המלוכה הק' הנקרא בית ה'. תהי' נכון ותעלה מעלה מעלה עד לראש ההרים לרישא ולעילא מתלת אבהן קדישין. תיבת נכון מרמז לשם הק' אד"ני סוד המלכו"ת. כי נכו"ן עולה מנינו קכ"ו והוא מספר שם הק' אד"ני בריבוע כזה. א'. א"ד. אד"נ. אד"ני. וזהו ג"כ ביאור הפסוק. עטרת זקנים בני בנים. היינו ע"י מעשיהם הטובים וצדקתם של עם ה'. בני אל חי. וע"י מס"נ על קדושת שמו י"ת וי"ת. באמת ובאהבה. וע"י קבלתם עליהם עול מ"ש ביראה ובאהבה ועוד קבלו עליהם עול הגלות וגודל היסורין מזה שיודעים באמת כי כביכול גם השכינה עמם בהגלות. ע"ד בכל צרתם לו צר כביכול. עי"ז תעלה המלוכה הק' למעלה למעלה ואז נעשית בבחי' עטרת זקנים. הם בחי' אב"א ואימ"א חכמה ובינה. וזהו ג"כ ביאור מאחז"ל לע"ל הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה. והבן היטב כ"ז: וכ"ז יהיה אי"ה באחרית הימים לע"ל לעלמא דאתי:
3
ד׳ועד"ז יש לפרש ג"כ כאן. בפסוק ויאמר האספו. היינו כי הי"ב שבטי י"ה. היו בבחי' מרכבה להשכינה הק'. כמבואר כמה פעמים בביאור היטב. וצוה עליהם יעקב אע"ה שיאספו א"ע ומחשבותיהם בשלימות טהרה וקדושה בלתי לה' לבדו. וקבלו עליכם עול מ"ש באהבה ויראה. ואז ואגידה לכם. היינו אייחד ואקשר.(מלשון אגודה) את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. מה שראוי לקרוא לכם אז באחרית הימים. יהא יכול הכל להיות כמו כן בעת הזאת. והיינו שתעלה המלוכה הק' העליונה אל הרצון העליון הקדום הפשוט. כמו שיהיה אי"ה באחרית ימים בב"א וכנ"ל. ואח"כ ביאר ביותר דבריו הק'. ואמר הקבצו בני יעקב. יעק"ב נק' בחי' המלוכה הק' יו"ד. עק"ב. ר"ל שיתייחדו ויתקבצו הגופים הק' ותקבלו עליכם המלוכה הק'. ושמעו. הוא ג"כ לשון קיבוץ. כמו וישמע שאול את העם. אך כאן הוא קיבוץ רוחני. היינו שמעו ואספו וקשרו את מחשבותיכם הק' אל ישראל אביכם. סוד הדעת עליון הק' בסוד ישראל. ל"י. רא"ש. ואז תעלה המלוכה הק' העליונה על ידיכם בראש ההרים כמו שיהיה באחרית הימים. וזהו ביאור מאחז"ל ביקש יעאע"ה לגלות את הקץ הימין. היינו שרצה ללמד את בניו היחודים הק' לבל יצטרכו לסבול עול הגלות רק שיהיה תיכף ומיד כמו שעתיד להיות באחרית הימים. ואז נסתלקה הימנו השכינה. כי כך הוא רצון הבורא כל העולמים בהוב"ש הנכבד והנורא שתהי' העלייה הק' זו דוקא ע"י קבלת עול הגלות. וסבלות היסורין באהבה וע"י בירור הניצוצין הק' ע"י הגלות והצרות והיסורין. וע"י מס"נ על קדושת שמו ית' וית'. ומזה יבואו למדריגת ובחי' אי"ן. ואז תעלה המלוכה הקדושה בראש ההרים ותשלם כוונת הבריאה:
4
ה׳והנה אחז"ל ישראל מונין ללבנה. כי הלבנה היא דוגמת ובחי' הירח סיהרא עילא' קדישא סוד המלכות הק' וע"פ כל הנ"ל נבוא אל ביאור דברי הגמ'. אנשי יריחו היינו האנשים שמקבלים עליהם עול מ"ש באמת סוד סיהרא עילאה וכנ"ל. היו כורכין את שמע. היינו שהיו כורכין ומקשרין ומייחדין את המלוכה הק'. את שמ"ע. ר"ל עם שמ"ע שהוא גימ' ת"י נימין עילאין קדישין דאריך. בסוד ד' יודי"ן דשם ע"ב הק'. כמבואר בכהאר"י ז"ל הק'. בסוד הפ' ה' מלך גאות לבש. גאו"ת הוא ג"כ מספר ת"י נימין קדישין. וזהו ג"כ סוד מספר קדו"ש העולה ג"כ ת"י. והיינו שהיו מייחדין ומקשרין המלוכה הק' עם הת"י נימין קדישין ולא היו מפסיקין רק היו משפיעין השפעות קדושו' וטובות וכל טיבו וכל חדו ונהורין עילאין קדישין לכל העולמות ע"י הת"י נימין קדישין בעצמם. ולא היו עושין שום הפסק כלל. וזהו דברי ר"מ. ורי"א מפסיקין היו. אלא שלא היו אומרים בשכמל"ו. והיינו שר"י סובר שלא היו ממשיכין מן הת"י נימין קדישין בעצמם לכל העולמות. כי מאחר שירידת השפע הוא ע"ד עולמות הנפרדים. בריאה יצירה ועשיה לזאת צריך להפסיק קצת מהמשכת שפע הק' של הת"י נימין קדישין בעצמם לבל יהנו מהם החיצונים ח"ו. מפני שאחיזתם הוא בעולמות נפרדים כידוע. רק שלא היו מפסיקין בדיבור לבל יפסק ח"ו ההשפעה וההמשכה. כ"א לבד בהמחשבה היו מפסיקים הפסקה דקה מאוד. וכמובא בהפוסקים ובש"ע או"ח שיש להפסיק מעט בין אחד לברוך והיינו ג"כ טעם וסוד זה. כי אי אפשר להמשיך השפע מן הת"י נימין קדישין בעצמם ע"י עולמות הנפרדים וכנ"ל. רק שמלכותא קדישא דאצילותא קדישא היא מקבלת ההשפעה מן הת"י נימין קדישין. והיא נותנת מזון וטרף רוחניי והשפעות טובות לכל העולמות. עד בחי' כנס"י לעילא ותתא. רק שר"י סובר שלא היו אומרים כלל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם זעד. ובזה לית הלכתא כוותי'. ואנן אמרינן לי' וכמובא בגמ' המשל לזה. וסוד הדבר הוא כי אנחנו בגלותינו אין לנו זה הכח לייחד ולקשר המלכות הק' עם הת"י נימין קדישין כמו אנשי יריחו. רק שהמלכות הק' מקבלת שעשועים ותענוג מהריחין ובוסמין טבין של מעשי הצדיקים. וגם מריח מס"נ על קדושת שמו ית' וית' באמת ותמים בעת הגלות. ועי"ז התענוג היא מקבלת ריח טוב ויפה מהדעת העליון הק' אשר שם הוא הח'. והג' כמבואר לעיל. והם מתלבשים בעשר פעמים שם אהי"ה הק' שעולה מנין ר"י. וזהו המשל והמליצה שהביאו חז"ל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה. צי"קי הוא גימ' ר"י. עשר שמות אהי"ה. כמבואר בכהאריז"ל ולזה אנו אומרים בשכמל"ו רק בחשאי כי אנו צריכין להמשיך מן שמ"ע סוד ת"י נימין קדישין אל הוא"ו קצוות הם הוא"ו תיבין שבפסוק שמע ישראל גו'. ומשם אל הוא"ו קצוות דמלכותא קדישא. הם שית תיבין בשכמל"ו. ואנחנו צריכין להביא לה בחשאי. ע"ד תאמר יש לה גנאי וכנ"ל שאין הכח בידינו כעת בזמן הגלות לקשרה ולייחדה עם הת"י נימין קדישין בעצמם. וגם לבל יהנו מהם החיצונים ח"ו. ולכך אנו מפסיקין מעט במחשבה וכנ"ל ואומרים בשכמל"ו בחשאי שאינו נשמע רק אל הלב והמשכיל יבין כ"ז. כי דברים עמוקים הם. ויה"ר מלפני הש"י שכן יקוים בנו בב"א שיהי' נכון הר בית ה' בהר מרום הרים ע"י משיח צדקנו שיבוא בב"א:
5