אוהב ישראל, וירא ב׳Ohev Yisrael, Vayera 2
א׳וה' אמר המכסה אני מאברהם גו' כי ידעתיו למען גו' למען הביא גו'. הנה שני פעמים למען הכתובים כאן אין להם שום פירוש. כמובן מעצמו. ועוד כמה דקדוקים. ונראה דהכתוב מדבר בשבחו וצדקתו של אאע"ה. דשורש הדבר הוא שכל העובדות ומע"ט שעשה אאע"ה ועבד את הש"י בשכלו הזך והטהור ובאהבה רבה הכל היה בעיניו מעט ואינם נחשבים בעיניו לכלום נגד חסדי הש"י והנסים שעשה עמו ולכך לא היה די בעיניו ואמר בלבו הגם שאתקן עצמי בכל מיני עובדות טובים מה אני עבור זאת התיישב בדעתו שאין זה מספיק מה שאני בעצמי מקיים מצות הש"י וחוקיו בשכל גדול לכן פעל והכניס עוד כוונה אחרת במחשבתו הזכה בקיום המצות לעשות בשם כל ישראל דהנה כל זרע ישראל היו אז כלולין במוחו ומחשבתו של אאע"ה. כי הבן הוא כנוס במוח האב נמצא שהמוח של אאע"ה היה השורש של כל נשמות ישראל וזרע אברהם הבאים אחריו עד סוף כל הדורות עקבות משיחא. וא"כ כשעשה איזה מצוה עשה בשביל כל ישראל היינו עם כל הכוחות שלו ועם כלהענפים העתידי' להתפשט ממנו. והרי הוא נחשב כאלו עשה המצוה עמהם ממש. ומזה הגיע לזרעו אחריו שני טובות א' כיון שהוא קיים כל מצות התורה ודיקדוקי מצות ואף ע"ת א"כ כשעשה בשם כל ישראל והיה עבודה דרבים א"כ כל או"א מישראל הבאים אחריו קיים כל התרי"ג מצות ומצות דרבנן. אך עדיין היה בכח. ועוד נצמח מעבדות זה טובה גדולה לזרעו אחריו עבור שעשה דרך ומסלול להם שיוכלו להשיג שכליות המצות ולקיים אותן כתקנן מאחר שכבר קיימו את כל המצות פעם א' בכח עם אאע"ה וא"כ בנקל יוכל כאו"א מישראל להוציא הדבר מכח אל הפועל ולקיים המצות בפועל ממש. כיון שנפתח השער להם מימות אאע"ה. ועפי"ז י"ל פי' הגמ' חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשה אבות. ולכאורה יפלא איך יוכל כ"א לבוא למדריגת אאע"ה והשגתו שהוא מרכבה לימין. אכן באמת אין הכוונה שיגיע למעשי אברהם בעצמו. רק למעשיו של אותו האדם עצמו שעשה בעודו כלול וכמוס בעצמותו של אאע"ה לפי שהיה אז כלול שם בשורשו נמצא שהוא בנקל לכל אדם כיון שכל אדם עשה כבר כל המצות כשהיה עדיין בכוחו של אאע"ה א"כ א"צ רק לשוב לשורשו ולכוחו של אאע"ה כדי להוציא הדבר מכח אל הפועל ואז יוכל להשיג בחי' של עשיית המצות שעשה אז כשהיה בכוחו ועצמותו של אאע"ה וז"ש למעשי אברהם ר"ל למעשי עצמותו שעשה בעודו כלול וכמוס בתוך אברהם במוחו ועצמותו. וזש"ה כי ידעתיו לשון אהבה וחיבה. ר"ל אני אוהבו ומתחיל לספר בשבחיו במעלת קיום מצותיו. למען אשר יצוה לשון צוותא וחיבור היינו שמכוין בעשיית כל מצוה לייחד ולחבר עצמו את בניו וביתו אחריו עד סוף כל הדורות ועושה המצוה עמהם. וז"ש ושמרו לשון עבר שהרי הוא נחשב כאלו כבר עשו בעצמם כל המצות ונמצא שכבר שמרו דרך ה'. אף שעדיין הי' בכח וגם עשה דרך סלולה לזרעו אחריו שיהא בנקל אח"כ להם לעשות צדקה ומשפט. ועוד היתה כוונתו למען הביא ה' על אברהם שיהי' התנהגות העולמות והשפעתם ע"י שרשי הוי"ה במדת אברהם. היינו שיתנהג הבורא ית' וית' בחסד עם כל העולמות. כמו שהוא מתנהג בעצמו עם כל באי העולם. וזהו את אשר דיבר עליו. דיבר הוא לשון הנהגה היינו שההנהגה העליונה יהיה ע"י מדתו חסד להמשיך שפע טובה וברכה ורחמים וחסדים טובים לכל זרע ישראל כיר"א. והבן היטב:
1
ב׳והגם שכדברינו אלה כהווייתן המה כתובים בס' קדושת לוי עכ"ז כתבתים הנה מפני ששמעתי מאדמו"ר הרב הק' שיחיה שאמר בהיות הרב הק' כו' מבארדיטשוב אצלו בקאלבסוב ביקש להראות לו איזה מכתבי קודש של אדמו"ר וכן עשה והראה לו כמה קונטריסים ומגודל עוצם קדושתו והתלהבותו בעבודתו ית' נשארו המכתבים אצלו מפני ששכח להחזירם לאדמו"ר ואחר זמן רב מצאום בין כתביו וסברי שגם אלו הם משלו והדפיסו אותם על שמו:
2