אוהב ישראל, יתרו ב׳Ohev Yisrael, Yitro 2
א׳בחודש השלישי לצאת וגו' מדבר סיני. י"ל בדרך רמז דהנה ידוע דרב יוסף היו קוראין אותו סיני ע"ש שהיה בקי בהלכות והיה כולל כל השמעתות ומימרות כמו שנמסרו לו בסיני ולכן כינו אותו בשם סיני. הרי חזינן דתיבת סינ"י מורה על כללות הכל לפי שבהר זה נכללו כל התורה וכל הדיבורים והנה ידוע דקול הוא ג"כ בחי' כוללת דבקול נכללו כמה בחי'. אש. רוח. ומים. והנה אפי' הדיבור של אלהים אין לשער מה שיוכל לכלול. דאצלו ית' אין חילוק בין קול לדיבור. כי הוא ית' יכול לכלול בדיבורו כל הענינים. כמש"נ בדבר ה' שמים נעשו. בדיבור נעשו שמים שהוא מדה כוללת כנודע. וכמו ששמענו בהר סיני שתים מפי הגבורה. אנכי ולא יהי' לך. ובו נכללו כל המצות שבתורה מה שאין הפה יכול לדבר כו'. אבל בדיבור הגשמי א"א לכלול בו זולת אותו הדיבור אמנם כשהאדם מאמין שכל ההבלים והדיבורים היוצאים מפיו הכל הוא כח וחיות מהבורא ית"ש ורוח ה' דיבר בו. ואז כשמקשר הדיבור בקול. וקול במחשבה בשורש הרוחות וחיות אלהות. אז אע"פ שאין הדיבור יכול לכלול כמה דיבורים אבל מכ"מ הוא כלול מכמה ענינים וכמה שכליים והדיבור מתפוצץ לכמה חלקים כיון שהוא דיבור אלהים וכמו שאנו רואין בתוה"ק כל דיבור של משה שכתוב בתורה הוא כלול מכמה ענינים גדולים ונתפרש לכמה גוונין וכן דברי התנאים והאמוראים כל דיבור ודיבור כלול מכמה ענינים וסובל כמה פירושי' מחמת שהיה דבור' נקשר בשורש החיות ורוחניות הקדושה:
1
ב׳והנה כתיב ירושלים הרים סביב לה. וה' סביב לעמו. דירושלים הוא הכנ"י ששם נכללו כל הדברים והיא מסובבת מן ההרים. ואין הרים אלא האבות. ששורש הקדושה ברוחני בעולם העליון השרשים הללו הם מסבבים הכנ"י וכ"א מישראל צרי' לראות שיהא דבוק בהשורש ויהיה השורש מאיר להענף בלי שום מסך והבדל ובלי שום תערובות רע ח"ו. דהנה באמת צריך האדם לדבק במדותיו הק' ולילך בעקבות אבותינו הק'. ושורש הרוחניות בעולמות העליונים להיות מרכבה לחסד וצריך האדם להיות עושה חסד בעולם. אך העיקר שיהא מחסדים טובים שיאירו החסדים שיהיה השורש טוב ויהיה נקשר בשורש הרוחניות של חסד עליון ולא יהיה בו שום חלק רע ח"ו. כי אע"פ שהחסד הוא טוב מכ"מ כיון שנתערב בו קצת רע ח"ו כמאחז"ל כל שנעשה רחמן על האכזרים כו'. וצ"ל החסד כולו טוב. וזהו שאנו אומרים גומל חסדים טובים. ר"ל מלשון ויגדל הילד ויגמ"ל. שהקב"ה גומל ומפריד החסדים מחלקו הרע. שיהיו רק חסדים טובים. וכמ"כ במדת הגבורה מה שצריך האדם להתנהג במדה זו להתגבר על יצרו ולהכניע כל חלקי הרע ולשעבדו תחת הטוב. ואז כשהאדם מדבק א"ע במדות האלו ובא לידי עבדות אמיתי ומדביק עצמו בשורש האמת. ששם כלול כל הגוונין ואדם צריך לראות שכל המדות שנוהג היינו החסד והגבורה והרחמנות שלו יהא הכל באמת. ויהיה זך וצלול בלי שום תערובות סיג ופסולת ח"ו. רק אמת הפשוט שהוא הכולל של הג' קוי"ן. כי במדת אמת כלול הכל וזהו בחי' שי"ן אשר בו ג' קוי"ן. וזהו בחודש השלישי שהוא בחי' אמ"ת שהוא השי"ן. זהו חודש השלישי התחדשות הכלול משלשה. מחסד וגבורה והתפארות. לכן כשמגיע האדם למדת האמת אז הוא יוצא מכל חלקי הרע. ומכל המצירים אותו. וז"ש לצאת בנ"י ממצרים. ר"ל ממיצ"ר י"ם. שהם מצירים להקדושה. אמנם כשהוא דבוק במדת האמת אז הוא יוצא מכל חלקי הרע ומהמצירים אותו. וכולם נכנעים תחת הטוב והאמת וזש"ה ביום הזה. ר"ל בבהירות ואור של התחדשות השלישי הזה. שהוא עצם הקדושה. באו למדבר סיני. עי"ז יכולים לבוא לבחי' הדיבור של סיני. שהוא כולל כל הדיבורים וכל הענינים. וכמו שהאדם מדבק א"ע במדה הכוללת כמ"כ הדיבור שלו נעשה סיני. וכולל הכל ויכול לפעול בדיבורו כל מיני השפעות טובות להכנ"י כל מיני חסדים טובים וישועות ונחמות לזרע ישראל כיה"ר אמן:
2
ג׳ועפ"ז תבין מ"ש בזוה"ק ע"פ לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. אר"י אע"ג דכתיב לי הכסף ולי הזהב לא תעשון אתי. ר"ל לא תעשון אותי. א"ר יצחק כתיב גדול אתה. היינו לי הכסף. וגדול שמך בגבורה. היינו לי הזהב וכולהו גוונין לא מתחזיין אלא בישראל. הה"ד ישראל אשר בך אתפאר. דהנה באמת דמדות וספירות הק' אף שהם רמים ונשאים מאוד והם אורות רוחנים נפלאים ונעלמים. אעפ"כ אסור להתפלל להן לבדן ח"ו. כי ח"ו מקצץ בנטיעות ומפריד ח"ו שמחזיק אותן לאלוהות ח"ו. אם לא שמדביק לשורשן האחדות הפשוט א"ס ב"ה השופע לתוכן ומחיה אותן. וכדאי' בתזוה"ק וכד אנת תסתלק מינייהו אשתארן כולהון כגופא בלא נשמתא וחסדים וגבורות מרמזים לגוונין חיוור וסומק שהם בחי' כסף וזהב. וז"ש אע"ג דלי הכסף והזהב שיש לי מדות קדושים הנאצלים ממני. מכ"מ אל תפרידו אותם מהשורש ולא תתכללו אלו המדות כ"א בשורש של ישראל ששם נמזגים המדות וכלול מכל הגוונין והוא מדות התפארות כמש"נ ישראל אשר בך אתפאר. והבן. וכיה"ר שיקוים בנו ברכה זו בב"א:
3