אוהב ישראל, יתרו ג׳Ohev Yisrael, Yitro 3
א׳וישב משה את דברי העם אל ה'. עיין באוה"ח הק' ז"ל שפי' ח"ו לא בדרך תשובה החזיר משה את דברי העם אל הש"י כי הוא ית' א"צ לתשובתו הלא לפניו גלוי כל מחשבות בני האדם. רק משה סיפר דברי ישראל לפני הש"י כדי לחבבן לפני המקום. במה שהשיבו כהוגן והקדימו נעשה לנשמע. עיי"ש:
1
ב׳עי"ל דמשה הסתכל והתבונן בתשובת ישראל שהקדימו נעשה לנשמע. וזהו דבר פלא שאין שום ב"א יכול להשיגו זולת כח אלהות. כדאי' במדרש מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו. דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. מעיקרא עושי והדר לשמוע. והם כוונו למטה ג"כ דברים אלו. והבין משה שאין זה דיבורי עצמם מצד בחירתם הטוב. אלא רוח ה' דיבר בם. והופיע עליהם רוח קדושה מלמעלה ושכינה מדברת מתוך גרונם של כוא"א מישראל. התשובה זו נעשה ונשמע. וזה"ש וישב משה את דברי העם היינו נעשה ונשמע. אל ה' ר"ל שייחסם לה' היינו רוח ה' דיבר בם ולא מצד עצמם. רק מהשי"ת הוא המענה לשון. ודו"ק:
2