אור ה', המאמר הראשון, הכלל הראשון ט״וOhr Hashem, First Treatise, First Principle 15
א׳בבאור הקדמה הט״ו האומרת כי הזמן שקרה נמשך לתנועת ודבק עמה לא ימצא אחד משנים מבלתי האחר לא תמצא תנועה כי אם בזמן ולא יושכל זמן אלא עם תנועה וכל מה שלא תמצא לו תנועה אינו נופל תחת הזמן ההקדמה הזאת כוללת ד׳ הקדמות האחד היות הזמן מקרה והב׳ היותו דבק לתנועה באופן שלא ימצא אחד מהם בלתי האחר והג' שלא יושכל זמן אלא עם תנועה והד׳ שמה שלא תמצא בו תנועה אינו נופל תחת הזמן. והנה התבארו בבאור גדר הזמן ואמנם ארסטו ואם היה שהתחלפו בו הקדמונים בסברתם חלוף רב אין צורך לזכרם להיותם מבוארי ההפסד הנה נדרו כשהוא מספר הקודם והמתאחר בתנועה וזה שאין ספק הצטרכו אל נושא להיותו בלתי עומד כלל וכ״ש שיהיה עומד בעצמו כמו הדברים שלא יצטרכו אל נושא וזה שהזמן. יחלק אל עבר ואל עתיד כי ההווה הוא עתה והוא בלתי נמצא ואיננו זמן והעבר כבר נפסד והעתיד איננו עדיין ולזה יצטרכו אל נושא מבואר בעצמו והיא ההקדמה הראשונה מאלו הד': ולפי שאנחנו נראה שאנחנו נשער התנועה המהיר׳ והמאוחרת בזמן וזה שהתנועה המהירה הוא אשר יתנועע המתנועע בה שיעור ידוע בזמן יותר קצר מהמאוחרת הנה התבאר שהזמן אינינו תנועה כי לא ילקח הזמן בגדר עצמו ולהיות המהירות והאיחור בתנועה מקרה דבק בה ובלתי נפרד ממנה והיה שנשער אותם בזמן נתאמת שהוא מקרה דבק לתנועה והוא ההקדמה הב': וכאשר היה זה כן יהיה הזמן משאר לעולם התנועה איך שלוקחה אם בבחינת מהירות ואיחור אם בבחינת הקודם והמתאחר ממנה כבר יצדק אמרנו בגדרו שהוא מספר הקודם והמתאחר בתנועה. ולפי שלוקחה התנועה בגדרו נתבארה ההקדמה הג׳ והוא שלא מושכל הזמן אלא עם תנועה ואמנם ההקדמה הד' שהיא אמרנו שמה שלא תמצא בו תנועה אינו נופל תחת הזמן היא מבוארת בעצמה כשיתבאר עניין הנפילה תחת הזמן והוא הדבר שיגבילהו הזמן ויעדיף עליו משתי קצותיו ולזה היו הדברים הנצחיים אינם [נופלים תחת] הזמן בעצם כי לא גבילם הזמן ולא יעדיף עליהם. ואם היה שיהיו נופלים תחת הזמן הוא במקרה והם אשר היו מהם מתנועעים כי למה שהתנועה כבר יגבילה הזמן כשנקח חלק ממנה כבר יהיו המתנועעים נופלים תחת הזמן במקרה מצד תנועתם ואמנם הנבדלים להיותם בלתי מתנועעים אינם נופלים תחת הזמן לא בעצם ולא במקרה:
1