אור ה', המאמר הראשון, הכלל הראשון י״טOhr Hashem, First Treatise, First Principle 19
א׳בבאור ההקדמה היא האומרת שכל אשר למציאותו סבה הוא אפשר המציאות בבחינת עצמותו כי אם נמצאו סבותיו נמצא. ואם לא נמצאו אי נעדרו או השתנה יחסם המחייב למציאותו לא ימצא. והוא מבוארת בעצמו כי מה שלמציאיתו סבה אם שיהיה מחוייב בבחינת עצמו או נמנע או אפשר כי טבע החלוק' כן חיי' ואיננו מחוייב לעצמותו כי מה שהוא מחוייב לעצמותו לא יחוייב העדרו. בהעדר זולתו ומה שלמציאותו סבה הג' העדר מחוייב כהעדר סבתו ואיננו גם כן נמנע לעצמותו כי מה שהוא נמנע או מציאותו אי אפשר שהיה למציאותו סבה מחוייב א״כ שיהיה אפשר בבחינת סבתו רוצה לומר שמציאותו נצחי היה או בלתי נצחי אפשר שיהיה מצוייר ההעדר בהעדר סבתו.
1