אור ה', המאמר הראשון, הכלל הראשון כ״בOhr Hashem, First Treatise, First Principle 22
א׳בבאור ההקדמה הכ״ב האומרת שכל גשם הוא מורכב משני עניינים בהכרח וישיגהו מקרים בהכרה. אולם השני עניינים המעמידים אותי חמרו וצורתו. ואולם המקרים המשיגים אותו הכמה והתמונה והמצב הנה להכרח מציאות הנושא להויה והפסד חוייב מציאות החמר. ולחיות החמר בעצמו משולל מכל צורה למה שאם היה לו צורה היה ההויה השתנות ולא הוייה (ולכן) אשר יוחדהו וינבילהו ישימהו נמצא בפעל נרמז אליו הוא הצורה התבאר א״כ שהדברים המעמידים אותו הוא החמר והצורה. ולהיות המקרים יצטרכו אל נושא ומהם מתפרדים [אל] הנושא ומהם בלתי מתפרדים הנה אשר הם בלתי מתפרדים הם חכמה שלא יצוייר הגשם זולתו והתמונה אשר במאמר האיך שלא יפרד מן הגשם למה שחיה רושם התמונה שהיא אשר יגבילהו קו או קוים והמצב שהוא יחס חלקיו קצתם אל קצת ואל הגשמים אשר מחוץ והנה נתיחדו אלו למה שהם בלתי מתפרדים מהגשם והוא אשר רצוהו באמרו וישיגיהו מקרים בהכרח ופירש חכמה והתמונה והמצב.
1