אור ה', המאמר הראשון, הכלל הראשון כ״גOhr Hashem, First Treatise, First Principle 23
א׳בבאור ההקדמה הכ"ג האומרת שכל מה שהוא בכח ולו בעצמותו אפשרות מה כבר אפשר בעת מה שלא ימצא בפעל ההקדמה הזאת נבוכו בה רבים מהמפרשים כמו אל תבריזי והנרבוני. ולא עלה בידם וזה שמפשט הלשון יראה שאין המלט מהכפל וזה שמה שהוא בכח דבר לו בעצמותו אפשרות מה לדבר ההוא וא״כ אמרו ולו בעצמותו אפשרות כפל ומותר כי אמרו כבד אפשר בעת מה שלא יצא בפעל אין עניין לו וזה שאפשר לו אפשרות מה אין עניין לו יותר מאמרנו אפשר שיצא לפעל ואפשר שלא יצא ולזה היה המשפט הזה במשפט אמרנו האדם אדם ואם היתה הכוונה נאמרו ולו בעצמותו אפשרות מה שנושא הכח היה לו אפשרות שימצא ושלא ימצא ואם לא יראה כן מאמרו אפשרות מה שאם היה הכוונה על מציאותו לא יתכן אמרו מה אבל נניח כן הנה אם כן הנושא כבר יצא לפעל ולזה יהיה אמרו כבר יהיה אפשר בעת מה שלא לפעל בלתי מתיחס כלל ומה שיראה לנו בבאור זאת ההקדמה נא כפי מה שאמר. כל מה שהוא בכח דבר והאפשרות ההוא הוא בעצמו וזה שהאפשרות [הוא] בכח דבר ממנו שחאיפשרות בעצמו כאלו תאמר שיהיה אפשר בעצמו שישתנה וישוב לבן ואפשר שיחיה האפשרות נתלה בדבר חוץ ממנו כאלו תאמר שאפשר בשישחיר שישחיר בתנאי שיהיה המקבל גשם לה. ולזה גזר שכאש' יהיה האפשרות בעצמו כבר אפשר בעת מה שלא ימצא בפעל רוצה לומר שיהיה נעדר. וזה שיהיו האפשרות בעצמו בלתי צריך לדבר מחוץ יחוייב היותו בחמר מקבל השינוי. ולכן אפשר שיהיה נעדד בעת מה כי החמר המשתנה הוא סבת ההעדר בעצם והנה יסכים הפי׳ הזה במה שהשתמש בו הרב בזאת ההקדמה בפ״א מחלק הב׳ מהמורה.
1