אור ה', המאמר הראשון, הכלל הראשון כ״טOhr Hashem, First Treatise, First Principle 29
א׳בבאור המופת הג' אשר סדר הרב לקוח מדברי ארסטו זה עניינו לא ימלט העניין באלו הנמצאות המוחשות מחלוקה. והוא אם שיהיו הנמצאות כלן הוות נפסדות ואם שיהיו כלן בלתי הוות נפסדות או אם יהיה קצתם הוות נפסד וקצתם בלתי הוה נפסד. ושקר שיהיו כלן הוות נפסדות שאם היה כן היה אפשר בכל אחד מהן ההפסד והאפשרי במין א״א בהכרח מבלתי היותו וראוי שיפסדו אלו הנמצאות כלן בהכרח וכשיפסדו כלן לא ישאר שימצא דבר. ואנחנו נראה בזה הזמן הב״בת בפי מה שהונח בהקדמה כ״ו שלא נפסדו והם נמצאים מן השקר אם כן שיהיו כלן הוות נפסדות ומן השקר גם כן שיהיו כלן בלתי הוות נפסדות שאנחנו נראה מן הנמצאות הוות ונפסדות נשאר אם כן בכאן נמצא אחד בלתי הוה ולא נפסד אין אפשרות הפסד בו אבל הוא מחוייב המציאות ולפי שהמחויב המציאות ממנו שהוא מחריב בבחינת עצמו יחוייב בהכרח שיהיה מחריב בבחינת עצמו. וממנו מחוייב בבחינת סבתו ואפשר בבחינת עצמו. וממנו שהוא מחוייב בבחינת סבתו יחריב בהכרח שיהיה מחוייב בבחינת עצמו. ואם הונחה העלה גם כן מחוייבת בבחינת עלתה יצטרך לבקש עלה אחרת ולא ילך לבלתי תכלית כמו שהתבאר בהקדמה הג׳ יתחייב אם כן שיהיה זה הנמצא הראשון מחוייב המציאות בבחינת עצמו. וא״א להיות בו רבוי כמו שהתבאר בהקדמה כ״א. ולזה יתחייב שאינו גוף ולא כח בגוף כמו שהתבאר בהקדמה הכ״ב. וכן באר עוד שחיוב המציאות אי אפשר שימצא לב' למה שכבר ישתתפו בחיוב המציאות ויחלקו בעניין אחר אשר הם בו שנים וכבר ימצא אם כן בהם הרכבה ממה שישתתפו בו שניהם וממה שיחלקו. וכבר התבאר בהקדמה הכ״א כי המחוייב המציאות א״א שיהיה בו הרכבה. ומזה הצד יתבאר בקלות היותו בלתי גשם למה שהגשם מורכב בהכרח אם מצד החלוקה ואם מצד היותו משכן למקרים ויש לו פועל כמו שהתבאר בהקדמה הכ״ה ולהיותו מורכב אי אפשר שיהיה מחריב המציאות.
1