אור ה', המאמר הראשון, הכלל הראשון ל׳Ohr Hashem, First Treatise, First Principle 30
א׳במופת הד׳ לרב וסדרו כן אנחנו נראה תמיד עניינים יוצאים מן הכח אל הפועל ואי אפשר מבלתי מוציא זולתו כמו שנתבאר בהקדמה הי״ח ומבואר כי זה המוציא היה מוציא בכח אחר כך נעשה מוציא בפעל וסבת היותו אז בכח אם למונע מעצמו אם לעניין אחר שהיה התנאי במציאותו שהיה נעדר וכאשר נמצא הוציא העניין בפעל וכ״א משני אלה יחייב מוציא או מסיר מונע וכשהוסר המונע הוציאו אל הפעל וכן יאמר במוציא השני וזה לא ילך אל לא תכלית כמו שהתבאר בהקדמה הג׳ יתחייב א"כ שיגיע אל נמצא מוציא בפעל שלא היה אפשרות בו. וזה שאם היה אפשרות בו היה נעדר כמו שבא בהקדמה הכ״ג וא״א שיהי׳ זה בעל חמר כמו שהתבאר בהקדמה הכ״ד. ולזה היה בהכרח נבדל וא"כ הוא אחד כמו שהתבאר בהקדמה הי״ו. ויתבאר עוד חיוב האחדות כן שאם היו שנים היה מחוייב בהכרח שיהיה להם עניין שישתתפו בו והוא העניין אשר בו הוא אלוה ועניין אשר בעבורו יהי' ביניהם הפרש. והעניין ההוא אשר ההפרש בעבורו אם שימצא בכל אחת מהם או באחת לבדו ולא ימלט האחד אשר בו ההפרש מהיותו מורכב ולא יהיה א״כ מחוייב המציאות כמו שהתבאר בהקדמה הכ״א:
1
