אור ה', המאמר הראשון, הכלל השני ט״וOhr Hashem, First Treatise, Second Principle 15
א׳בחקירה במופת הא' שסדרו הרב לבאר מציאות השם ואחדותו והיותו לא גשם ולא בח בו. ונחקור בזה מב' צדדים. האחד מצד בטול ההקדמות הצריכות אל אמות המופת והב׳ לו הונחו ההקדמות אמתיות אם היה המופת מופת חותך כמו שאמר הרב. אמנם הראשון יתבאר בקלות כאשר נעיין במופתים אחד לאחד. אם המופת הזה הראשון כשנעיין בו נמצא שהוא צריך אל הקדמות התבאר אפשרות בטולן וזה שהוא צריך אל ההקדמה ראשונה ואם לא היה אפשר בגשם המניע שיהיה בב״ת וכחו גם כן בב״ת. [והוא צריך אל השנית ואם לא היה אפשר שהגשם יניעהו גשם אחר וזה לבלתי תכלית יהוא צריך אל השלישית שאם לא היה אפשר במניעים שיהיו בב״ת] והוא צריך אל (השמינית) שאם לא כן היה אפשר שיהיה המניע כח בגשם בלתי מתחלק כנפש והשכל והוא צריך גם כן אל הי״ב ואם לא הי' אפשר בגשם המניע שיהיה כחו בב״ת והוא צריך אל הי״ו שאם לא היה המניע אפשר בנבדלים והוא צריך אל הכ״ו שאם לא היה אפשר במניע שיהי' כח מתפשט בגשם והיה כחו ב״ת והי' אפשר שיהי׳ בו בלתי מתפשט ושיהי׳ כחו בב״ת ולפי שהתבאר במה שקדם בטול אמות כל אלו ההקדמות התבאר בטול המופת. ומה התשובות עליו במספר ההקדמות שיתבאר בטול אמותן והוא הצד הראשון. ואמנם הב' לו הונחו ההקדמות אמתיות. אומר שהמופת בטל מב׳ פנים האחד שכבר אפשר שיהיה המניע כח מתפשט בגשם ואם הי׳ שנודה ההקדמה הי״ב האומרת שכל כח נמצא מתפשט בגשם הנה הוא ב״ת להיות הגשם ב״ת צריך שיובן ב״ת בחוזק וזה שכבר אפשר בכח אשר בגשם הב״ת שיניע מתנועע תנועה ב״ת בחוזק זמן בב״ת כשלא יהי׳ למתנועע סכות היגיעה והלאית כמו שהתבאר בגרמים השמימיים. ועוד שכבר אפשר שתהיה תנועתם הסבובית טבעית להם בתנועה היסודות הישרה הטבעית' ואם יאמר שתנועתם הטבעית בהיותם חוץ ממקומם [הטבעי] והמנוחה להם טבעית במקומם. הנה לאומר שיאמ׳ שהחלוף ביניהם הוא שיסודות המנוחה במקומם טבעית להם והגרמים השמימיים התנועה במקומם טבעית להם וזהו הצד הא' שהתבאר בו בטול [המופת] וזה שלא התבאר בו היותו נבדלים. והב׳ שכשנוד' היותו נבדל אומר שלא התבאר בו היותו [אחד] (נבדל) וזה שכשנודה ההקדמ' הי״ו שכל מה שאינו גוף לא יושכל בו מנין אלא בהיותם עלות ועלולים הוא מבוא׳ שהם הי׳ להם יחסים מתחלפים כאלו תאמר (שהוא) [שהאחד] עלה לעלול אחר. והאחר עלה לעלול אחר אין ספק שמצד חלוף היחסים יושכל בהם מנין ולזה לא התבאר במופת הזה שלא יהי' הא' עלה לגלגל אחד והאח' עלה לגלגל אחר וכ״ש עם שנתבא' מדברנו במה שקדם אפשרות עולמים אחרים שיאמר שהאחד עלה לעולם אחר והאחר עלה לזולתו וזהו הצד הב׳ שהתבא׳ בו בטו׳ המופת וזה שלא התבאר בו היותו א':
1