אור ה', המאמר הראשון, הכלל השני י״זOhr Hashem, First Treatise, Second Principle 17
א׳בחקירה במופת הג׳ אשר סדר הרב באלו הדרושי׳ ונחקור בו ג״כ מב׳ צדדים. אם האחד הנה כשנעיין כמופת הזה נמצא שנשתמש בו הרב בהקדמה הג' שאם לא היה אפשר לבקש עלה לעלתה וזה לבלתי תכלית וכבר בארנו אפשרות מציאות וכן הוא צריך אל ההקדמה הכ״ו שאם לא היה אפשרי [הפסד] המציאות בעתיד. וכבר יתבאר שקרותם במה שיבא בג״ה והוא הצד הא'. ואם השני כשנניחו החקדמה אמתית אוסר שהמופת בלתי נותן האמת בדרושים. וזה שהחיוב שעשאו כחלוק אינו אמת. למה שאם היו הנמצאות כלן הוו׳ נפסדות והי׳ אפשר בכל א' מהן ההפסד הנה לא יתחייב שיפסדו כלן יחד אל בבא זה אחר סור זה ואם הי׳ החיוב אמתי יתחייב שלא יהי נמצאים שמין האדם בכללו בכל אח' ההפסד אפשרי והיה מחוייב שיפסדו כלן ולזה כבר אפש' שיהיו כל הנמצאות הוות נפסדות והמופת א"כ בטל מזה הצד אך בשנניח ההקדמות שנשתמש בהם ר״ל הג׳ והכ״ו אמתיו' וכבר יראה מפנים אחרים. וזה שכאשר נניח נמצא הא' בלתי הוה ולא נפסד הנה לא יתחייב שיהי מחוייב המציאות בבחינת עצמו וזה שכאשר הוא מחוייב המציאות בבחינת סבתו הנה א״א בו ההפסד בשום פני' אחר שסבתו מחוייב המציאות בבחינה עצמה ולזה כשנודה שהמורכב איננו מחוייב המציאות כבחינה עצמו למה שסבתו ההרכבת מי יתן ואדע אחד שהמורכב הזה מחוייב המציאות ואי אפשר בו ההפסד ולא סר ולא יסור מורכב וההעדר א״כ נמנע בו למה לא יהי׳ המניע הראשון והנה מזה הצד לא יתבאר חיותו בלתי גשם לחיות הגשם מורכב בהכרח כמו שדמה:
1