אור ה', המאמר הראשון, הכלל השני ה׳Ohr Hashem, First Treatise, Second Principle 5
א׳בחקירה בהקדמה האחת האומרת שכל מה שיתנועע במקרה ינוח בהכרח וזה שמה שימצא במקרה יעבור שלא ימצא כשלא יהיה מתחייב לנמצא בעצם. ולזה כבר אפשר בגשם שיתנועע במקרה תמיד למה שיתחיב כן ממתנועע אחר בעצם כמו שקרה לכדור האש שהוא מתנועע בהכרח מצד תנועת הגלגל התמידית וכן שטחי הגלגל וחלקיהם מתנועעים במקרה בתנועת הגלגל העצמית והודיע מן המתנועע במקרה שלקח הרב במשלו [בכללו] בהקדמה הו'. וכבר נתעורר מזה אל תבריזי וזולתו עד כי הנרבוני חשב ליישב ההקדמה הזאת באמרו שירצה שכל מה שיתנועע במקרה במה שהוא מתנועע במקרה ינוח בהכרח כאלו תאמר על ד״מ שנפש אדם המגיע האדם והיא מתנועעת במקרה בהנעתה ואינה מתנועעת בעצם. הנה למה שבהנעתה מתנועעת במקרה יחוייב בה שתנוח. וכן תאמר בנפש הגלגל המניעה לו והיא מתנועעת במקרה בהנעתה יחוייב לה שתנוח אם לא שהצטרף שם מניע אחד נבדל בלתי מתנועע אפילו במקרה. והנה כשנשתדל בזה נמצאהו בלתי מחוייב וזה כי כשניחס ההתנועעות במקרה לנפש הגלגל אינו אלא על צד הקשרה בגלגל הקשר מציאות או הקשר עירוב אשר הוא מתנועע בעצם ואחר שאין התנועה לה אלא על זה הצד הוא מבואר שלא תגיע ממנה לה לאות מזה הצד וזה שכאשר נניחה מניעה לגלגל תנועה נצחית בעצם הנה שם התנועה המקרית אשר תיחס לה כבר תמשך אל העצמית. וכבר הנחנו שאפשר שתתנועע תמיד ולא יקרה מזה בטול [אבל נמצא דברים מקריים מתחייבים לעצמים תמידיים בהתמדת העצמים]:
1