אור ה', המאמר השני, הכלל הרביעי ד׳Ohr Hashem, Second Treatise, Fourth Principle 4
א׳הפרק ד' בבאור הדין אשר תושג בו מדרגת הנבואה כפי מה שתגזרהו התודה ויסכים בו העיון:
1
ב׳ואומר למה שהתבאר בגדר הנבואה היותה שפע שופע מהאל יתברך על האדם הנה הוא מבואר שהמובן אל השלמות זה הוא הדבק בו והמתבודד תמי׳ בעבודתו ולזה אם ותבאר שבאמצעות התורה והמצות יושג הקשר והדבקות בו יתברך שהוא תכלית השלמות במין האנושי הוא מבואר שהדרך הנבון אשר תושג בו המדרגה הזאת הוא בהשגת התכלית הזה שהוא העבודה והאהבה האמתית אמנם בכלל הששי יתבאר תכלית הבאור היות הדבקות והקשה הזה תכלית התכליות כלם אשר יושג באמצעות התורה ולזה הוא מבואר שכל אשר יתחזק הקשר והאהבה יהיה יותר מוכן אל ההשגה הזאת וכאשר יתמיד כקשר הזה ויפליג ההתבודדות כאהבתו אין ספק שיושפע עליו השפע האלהי אם לא יעיקהו מעיק. וכבר התנו ז״ל ואמרו אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר. הנה החכמה הוא תנאי עצמי לנביא כי חכמת התורה היא המביאה אל התכלית הזה בעצם ובזולתה לא יושג התכלי׳ כמו שרמזו חכמים זכרם באמרם לא עם הארץ חסיד. ואמנם למה שהנביא יותר מובן להישיר זולתו ולזה הוא נושא את נפשו. וכמו שהתבאר בפרק הב׳ התנו שיהיה גבור להיות אמיץ לבו להוכיח לזולתו. והתנו גם כן עשיר שלא יחסר לו דבר באופן שיצטרך להטריד נפשו בצרכי מחיתו ושיהי' שמח בחלקו כמו שבארה המשנה כי הנבהל להון ישוטט מחשבתו בהבליו ויפריד הקשר ויחליש הדבקות ולזה כאשר יתבודד החכם באהבתו ויסכימו בו התנאים וישליטו ההכנות כאשר לא יעיק מעיק מחוץ אין ספק בשיושפע עליו רוח נבואי. והנה לפי מה שבא בקבלה מתנאי השפע הזה הוא המקום כמ' שיבא עוד בכלל הששי בגזירת המקום ברוך הוא ואולם דעת הפלוספים כזה במאמרו שהאיש החשיב בשכלו וכמדותיו כאשר היה כחו המדמה שלם ויוכן בהכנות הצריכות אין ספק בשיתנבא והיה א״כ האיש המוכן להתנבאות אי אפשר שלא יתנבא והנה הרב קיים דעתם אלא שהוסיף שכאשר יוכן לנבואה יעבור שלא יתנבא ברצון האל יתברך והוא אצלי כדמות הנפלאות מה שכאשר הפלוספים ישאר הפלא איך היה שלא נמצא בכל זה הזמן אשר הועתקו אלינו קורותיו מי שהגיע לזאת המדרגה אחר נתינת התורה אלא מהאומה הנבחרת והנה חכמת היונים והכשדים מפורסמת מאד ולזה יחס מניעת ההשגה מהם לפלא ואמנם עדיין יפלא איך הפלא הזה בכלם רוצה לומר בחכמי הגוים. אבל כאשר נניח הדעת האמתי כמו שהנחנוה לא יהיה מקום לפלא הזה. כי העבודה האמתית והאהבה שבאמצעותה תושג זאת המדרגה תשלם בעצם התורה והמצות עם שהוא רחוק מאד שנניח שמי שיצליח לנבואה ויהיה מובן לה יחדש השם יתברך אות למנוע הטוב מבעליו. והנה אשר נאמר לברוך בן נריה ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש אינו עניין לזה כמו שאמר הרב שהנבואה בהק ברוך בן נריה גדולות. אבל המוכן לנבואה ולא יעיק לו מעיק מחוץ א״א שלא יסתבך בטרדות הזמן וזולתו אשר בעבורם נמנעת הנבואה בגלות הזה כמאמר רז״ל אין הנבואה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה שנאמר והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח י"י וזהו מה שרצונו לבארו בפרק הזה ובכאן נשלם הכל הרביעי מזה המאמר. והתהלה לאל לבדו ומרומם על כל ברכה ותהלה:
2
