אור ה', המאמר השני, הכלל השני א׳Ohr Hashem, Second Treatise, Second Principle 1
א׳הפרק א בבאור הפנה הזאת כפי מה שתגזרהו התורה:
1
ב׳ואומר לפי שהוא מבואר מעניין ההשגחה אשר הוא פנת התורה היותו יתברך משגיח על בני אדם להישירם אל ההצלחה הנה ראוי שנחקור בה בג' עניינים האחד בבחינת המשגיח הב׳ בבחינ' המושגחים הג' באופן ההשגחה אם בבחינת המשגיח ודוא הראשון הנה החקירה אם ההשגחה באמצעי ובזולת אמצעי [או בשניהם ר״ל באמצעי ובזולת אמצעי] ואם היה שתהיה באמצעי מי הוא האמצעי ואם הוא אחד או רבים ואם בבחינת המושגחים והוא השני דנה החקירה אם תהיה ההשגחה בהם בכללים או באישים ואם היתה באישים אם תהי' ההשגח' בהם בשוה או אם תתחלף בהם בפחות ויותר עד שיהי׳ אפשר שתהי׳ בקצתם ובקצתם לא ואם באופן ההשגחה והוא הג' החקירה בדברים אשר תהי' בהם ההישר' אל ההצלח' שהו׳ התכלי׳ המכוון בה אמנם הראשון הוא מבואר ממה שבא בתורה ובקבלה האמתית שהשגחה כבר תהיה באמצעי ובזולת אמצעו ובשני' ושהאמצעיים רבים יתחלפו בחלוף מדרגת המושגחים וצריך שתדע שהכוונתן באמרנו אמצעיים שיהיו משגיחים בבחירה ורצון וזה שבאמצעיים אשר באמצעותם תהיה ההשגחה אשר הם במדרגת הכלים הנה הם רבים כמו הכחות והפעולות הטבעיים [והדברים הטבעים] שאינם פועלים בבחירה ורצון ומזה המין הרבה ממה שבא בתורה ובנביאים בפעולות השי׳ שלא על המנהג הטבעי ויולך י"י את הים ברוח קדים עזה. קח את מטך. ורבים זולתם. אבל המכוון עתה הוא באמצעיים הפועלים בבחירה ורצון. הנה יתבאר זה בקלות ממה שבא בתורה באבות הנה תמצא ביעקב בהאבק איש עמו שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ויברך אותו שם אשר לזה אמר הכתוב עליו וישר אל מלאך ויוכל. והוא עצמו קרא (השם) [שם המקום] פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי. והג׳ בברכו את בני יוסף אמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. ואפשר שרמז באמרו האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אל המשגיח הראשון יתברך. והנה נאמר למשה הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך. ואל משה אמר עלה אל ה׳ ודרשו במסכת סוטה במה שהקשו שם עלה אלי מבעי ליה זה מטטרון ששמו כשם רבו וכבר נמצא שנגלה המלאך ליהושע וצוהו בשליפת נעלו. והנה אשר בזולת אמצעי כבר הועד עליו ודבר י"י עם משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו. פה אל פה אדבר בו. אשר ידעו השם פנים אל פנים. וכבר נמצא השגתה באמצעי חולת אמצעי במכת כבודות אמר ועברתי בארץ מצרים וגומר. ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף. הנה בבחינת המצריים כבר היתה באמצעי ובבחינת הצלת ישראל היתה בזולת אמצעי כמו שבא בקבלה האמתית (אמר') ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך אלא שלפי דעת רז״ל יראה. שגם בבחינת המצריים היתה ההשגחה בזולת אמצעי באמרם והכתי כל בכור אני ולא שרף ויהיה לפי דעתם אמרו ולא יתן המשחית ירמיז אל האמצעי אשר הוא כמדרגת הכלי הפועל בזולת השגחה ורצון והנה נמצא האמצעיים רבים למה שמהם מלאכים כאותם שנגלו ליעקב ויהושע וגדעון והמלאכים שבאו בסדום מהמין הזה למה שכבר הישירו (אל) [את] לוט לצאת מתוך ההפכה. [ומהם נביאים באבות אשר הישירו זולתם לאמונתו ית׳ באמרו ואת הנפש אשר עשו בחרון עד] ומהם שבא אדון הנביאים והישר כלל אומתינו לעבודתו והנביאי׳ (אומתינו לעבודתו) אחריו דור אחר דור ומהם השופטים והחכמים המוכחים בעם השומרים משמרת הקדש בתורה ובמצוה. התבאר אם כן מכוונת התורת העניין הא׳ בבחינת המשגיח והוא היותו משגיח באמצעי וזולת אמצעי ושהאמצעיים רבים ושהם. שלשה מינים. המלאכים והם השכלים הנפרדים. והנביאים והחכמים אמנם אם בכאן מין ד׳ אם לא אין בידינו בזאת הבחינה לא מפאת הקבלה ולא מפאת העיון וזה שקצת החכמים יראו ומהם הרב המורה שהגלגלי׳ חיים משכילים והנה פשט הכתובים וקצת מדרשות מסכימים לזה ויהיה בכאן לפי זה מין רביעי מהאמצעיים הפועלים בבחירה ורצון והם הגרמים השמימיים שיפעלו ויציירו מה שיפעלו בסדור אשר בנפשם וירצו בו ואם שיתחלפו בחלוף מדרגת המושגחים זה יתבאר ממה שבא בתורה וספוריה באבות העולם וזה שההשגחה וההישר׳ לאדון הנביאי' היתה בזולת אמצעי פנים אל פנים וההישרה לזולתו מהנביאים היתה על ידי אמצעי כמו שהעיד הכתוב וזה להיותם למטה במדרגה ממשה ולהיות כלל ישראל למטה במדרגה מהנביאים היתה הישרתם באמצעות הנביאים וכשנתמעטו הדורות חיתה הישדתם באמצעות השופטים והחכמים ולחיות כלל אומתינו העם שבחר השם לנחלה לו היתה השגחתו בהם אם בזולת אמצעי ואם באמצעות נביאיו וחכמיו אשר תתחייב ממנה הישרה מיוסדת ומוגבלת ומתיחסת למדרגת המושגחים בשלמות כפי העת והמקום. [והיתה השגחתו ביתר האומות באמצעות הגרמים השמימיים אשר תתחייב ממנה הישרה כוללת בלתי מתיחסת למדרגת המושגחים בשלמות כפי העת והמקום וזה אחד ממה שיראה ממנו שהגלגלים למטה במדרגת מהחכמים למה שיראה שכל אשר תחיה הישרתו יותר מתיחסת מדרגתו יותר גבוהה] (וזה ממה שיראה ממנו שהגלגלים למטה מהחכמים כמדרגה לפי שהשגחתו ביתר האומות באמצעות הגרמים השמימיים אשר תתחייב ממנה הישרה כוללת בלתי מתיחסת למדרגת המושגחי׳ בשלמות כפי העת והמקום): ואל הדעת הזאת נמשכו קצת חכמינו ואיך שיהיה נתאמנ בפי׳ התורה והקבלה האמתית שהאמצעיי' ותחלפו בחתחלף מדרגת המושגחים ודי בזה עתה בראשון. ואמנם בשני והוא בבחינת המושגחים הוא מבואר ממה שבא בתורה שהשגחה כבר תהיה בכלל ובאישים ושיתחלף ההשגחה בהם בפחות ויתר עד שיהיה אפשר שתהיה בקצתם ובקצתם לא וזה שמלבד ההישרה הכוללת לכלל האומה באו הישרות והבטחות מיוחדות וברבות לאבות ולנביאים כל אחד ואחד ממנו כשמו וכבר יראה ממה שנאמר בחלוף המושגחים שההשגחה תתחלף בפחות ויתר עד שכבר אפשר שלא תהיה בקצתם וזה לרוחק מדרגתם מהשלמות והתכלית האנושי ועל כיוצא בהם נאמר ואנכי הסתר אסתיר פני מהם. אסתירה פני מהם. ודי בזה עתה בשני:
2
ג׳ואמנם בג׳ והוא אופן ההשגחה הנה ממה שבא בתורה ובקבלה והתבאר בחוש יתבאר בקלות שממנה מיניית כוללת וממנה אישיית והכוללת ממנה כוללת בשלוח מסודרת ומוגבלת בלתי מתיחסת לשלמות האישים המושגחים וממנה שהיא כוללת מצד וחלקיית מצד והיא תתחלק אל רבות הכללות ומעטת הכללות והרבת הכללות גם כן מסודרת ומוגבלת טבעית ובלתי מתיחסת לשלמות המושגחים והמעטת הכללות מסודרת מוגבלת בלתי טבעית ומתיחסת לשלמות המושגחים בצד מה והאישית גם כן בלתי טבעית ממנה מסודרת ומוגבלת מתיחס' לשלמות המושגחים התיחסות גמור וממנה מסורת ומוגבלת מתיחסת לשלמות המושגחים [המתיחסים] התיחסות בלתי גמור משל הכוללת בשלוח במה שנמצא בכל אישי הנמצאות המורכבות מהכלים וחתכונות ותשוקיות וכחות נפשיות ופעולות לשמור מציאותם ולהתרחק מהמזיק וההשגחה הזאת אם היה שתתהלף במין הנה היא שוה באישי המין ומשל הכוללת מצד והחלקית מצד מה שנמצא במין האנושי כי להיותו שלם יותר משאר המינים הושם לו שכל מעשי יסודרו ממנו מלאכו' רבות שומרות מציאותו והשכל העיוני אשר היא גדול שבהכנות לקנות השלמות האנושי וההשגחה הזאת הנה היא טבעית ושוה באישים מצד הכח וההכנה ואם היה שחתהלף מצד הפועל אבל היא בלתי מתיחסת לשלמות האישים המושגחים וזה שכבר נמצא באיש שמדרגתו כשלמות האנושי גדולה שעור מועט מההשגחה הזאת ממה שנמצא באיש שמדרגתו בשלמות האנושי פחותה להיות מן ההשגחה הזאת נמשכת למזג איש איש או לסדרות הגרמים השמימיים כפי המצב אשר היו בו בעת מולד האיש כמו שהתבאר זה בחכמת משפטי הככבים ואמנם היתה זאת ההשגחה כוללת מצד היותה בכל מין האדם וחלקית מצד היות במין האדם לבדו להיותה טבעית וכוללת כל מין האדם ומשל ההשגחה מעטת הכללות מה שהיה מהחגיגה לכלל אומתינו אנחנו קהל המאמינים מהתורה מהאל יתברך וישתכח שמו לעד שבה נקנה השלמות בעצם וראשונה ואמנם היא מעטת הכללות להיותה בלתי כוללת כל המין והיא בלתי טבעית להיותה מונחת ברצון רוצה לאומה ידועה ועת ידוע והיא אמנם בלתי מתיחסת לאישים המושגחים כי עם היותה ההשגחה הגדולה בתכלית מה שאפש' להיות האומה המושגחת בכלל החשובה הנה היא בלתי מתיחסת לאישי' המושגחי׳ למה שהיא שוה בכל אישי האומה ואם היה שכבר נמצא יתחלפו אישי האומו׳ למה שנמצא קצת אישיה רבה בהם הכתוב מצות יתרות כאלו תאמר שהזכרים חייבים במצות יותר מהנשים והעבדים והכהנים חייבים במצות יותר מהישראלים הנה יהיה זה סבה לחלוף מדרגתם כחשיבות כאלו תאמר הזכרים חשובים מהנקבות ומוכנים אל השלמות יותר והכהני׳ שנתקדשו בכהונה [בקדושתו של] אהרן חשובים משא' ישראל ומוכנים אל השלמות יותר אבל אמנם באישי כל חלק מהם היה שוה ולזה הוא מבואר שאינה מתיחסת בשלמות המושגחים בשלוח ולחיות מתחלפת בחלקי המין היא מתיחסת לשלמות המושגחים בצד מה [וג״כ להיותה דרך והצעה אל שתהיה ההשגחה המתיחסת לאישים המושגחים הנה יתאמת בצד מה] ואם שתהיה דרך והצעה אל זה הנה הוא מבואר בנפשו מהיות ההשגחה האישית נמשכת ממנה ואולם משל ההשגחה האישית הגמול והעונש אל העובד כפי מה שבא בתורה ובקבלה והנה היותה בלתי טבעית הוא משוער בנפשו לפי שאין מטבע העושה סוכה ונוטל לולב ונזהר מכלאים להיות גומל חסדים ולא באוכל חלב ודם להיות נכרת אמנם המתיחסת ממנה לשלמות המושגחים שלמות גמור הוא החלק מזאת ההשגחה שבא בקבלה האמתית והוא הגמול והעונש הנפשי שהוא מבואר היותו מתיחס לאישים המושגחים לפי מדרגת כל אחד מהם התיחסות גמור והיא מבואר היות תהשגחה הזאת מסודרת ומוגבלת ברצונו הקדום כאשר גזרה חכמתו ומשל המסודרת ומוגבלת ומתיחסת לשלמות המושגחים התיחסות בלתי שלם הנה הוא החלק מזאת ההשגחה שבא מפורש בתורה והוא הגמול והעונש הגשמי והנה למה שבא הגמול לעובד והעונש לעובר והוא מבואר היותה מתיחסת אל שלמות המושגחים ולמה שכבר ימצא בלבול ומבוכ' למה שיראה ממנה בחוש כמו שיבא בגזירת הצור כבר יתאמת שאינה מתיחסת לשלמות המושגחים התיחסות גמור והתבאר בכאן אופן ההשגחה והוא העניין הג':
3
