אור ה', המאמר השני, הכלל הששי ג׳Ohr Hashem, Second Treatise, Sixth Principle 3
א׳הפרק ג בבאור היות התכלית בזאה התורה הוא התכלית לכלל המליאות:
1
ב׳ואומר כי למה שהתבאר במה שהמציאות טוב והיה התכלית בזאת התורה הקנאת הטוב כמו שהתבאר במה שקדם בזה המאמר. הנה הוא מבואר שהתכלית לכל הנמצאים ושאר התורה אחד בשוג הוא הטוב. אבל אומר שהתכלית בהם ר״ל בכלל המציאות. ובזאת התורה אחד במין ושהתכלית בכלל המציאות השפל ובזאת התורה אחד באיש אם שהתכלית לכלל המציאות כלו ובזאת התורה אחד במין הנה תבאר כן לפי שהמציאות בכלל ג׳ חלקים. עליון והוא עולם המלאכים אמצעי והוא עולם הגלגלים. שפל והוא עולם היסודות הנה לא ימלט מחלוקה אם שיהיו כלם נצחיים ר״ל בלתי נפסדים ואם היה שהתבאר היותם נבראים ואם שיהיו כלם נפסדים. ואם שיהיו קצתם נצחיים וקצתם נפסדים. וזה שהמלאכים אין להם סבות ההפסד כי ההפסד והרע יבא מפאת החמר כמו שהתבאר במקומו ולזה נשאר בחלוקה אם שיהיו כלם נצחיים או יהיו קצתם נפסדים ואיך שיהיה דתכלית בהם אחד במין. וזה שאם היו כלם נצחיים הנה התכלית בהם אחד במין ואם היו קצתם נפסדים הנה יהיה סבת הנפסדים היותם הצעה לבד לזולתם אשר הוא החלק הנצחי כאלו תאמר עולם היסודות. למין האנושי ר״ל לנפשות בני אדם או עולם הגלגלים או היה שהתאמת בהם היותם מהחלק הנפסד ואמנם להיותם הצעה לחלק הנצחי כבר נתאמת בכללם היות תכליתם החיים הנצחיים ולזה התבאר שהתכלית בכלל המציאות כלו ובזאת התורה א׳ במין ואמנם שתכלית כלל המציאות השפל ובזאת התורה א׳ באיש זה יתבאר בקלות למה שהתבאר בזולת זה המקום שהתכלית בעולם השפל הוא המין האנושי ותכלית שלמות האגנושי בזאת התורה אשר תכליתה החיים הנצחיים והדבקות בו ית׳ הנה אם כן תכליתם אחד במספר. וזה מה שרצינו לבארו:
2
