אור ה', המאמר השלישי, חלק א', הכלל השביעי א׳Ohr Hashem, Third Treatise, Section One, Seventh Principle 1
א׳הפרק הא' בשרש הזה בעצמו: ואמנם לפי מה שבא בקבלה. הכהן בכיהונו באמצעות הכלי הזה שהוא אחד מיוחד מבגדי כהונה גדולה יתלבש ברוח הקדש בהתבודדותו בו על אשר ישאל וידמה לו כאלו האותיות המפותחות בו בולטות כסדר אותיות התיבה אשר ירכיב מהם תשובת שאלתו ואמנם היה זה לפי מה שבא בקבלה בג' תנאים האחד בבחינת השואל הב׳ בבחינת השאלה ג׳ לבחינת הנשאל אם בבחינת השואל שיהיה המלך או בית דין הגדול למי שצורך הצבור בו ואם בבחינת השאלה בדבר שהיה כולל לכל ישראל ואם בבחינת הנשאל שיהיה כהן גדול שורה עליו כמו שהתבאר כל זה בשבעה מכפורים ואולם תאר הכלי לא נתפרשה בתורה ולא נצטוה בעשיותו זולת משה והוא נאות למה שיראו קצת החכמים שיהיה בו כתב שם המפורש וזה שהכהן הגדול שהיה מיוחד בעבודה כשהיה מסתכל בפתוח השבטים שבטי יה היתה מחשבתו מרחפת עליהם והיתה מתבודד בהשגת השם הכתוב שם ומוחך מחשבתו לעבודתו גזרה חכמת השם יתברך שיתלבש ברוה הקדש וישיג תשובה נכונה לשאלתו ואמנם עם שהוא נס קבוע בשאר הנסים הקבועים בתורה הנה לא ירחיקו העיון וזה שהנביא עצמו יצטרך לפעמים אל הכנתו מחוץ בענין אלישע שאמר ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המגנן ותהי עלי יד י״י ולזה הכהן הגדול ואם לא היה במדרגת הנבואה הנה באמצעות ההכנות ובהשגחת השם יתברך בכלל היה מתלבש ברוח הקדש אחר שהיה הכהן ראוי לכך וזהו מה שרצינו לבארו:
1