אור ה', המאמר השלישי, חלק א', הכלל השביעי ב׳Ohr Hashem, Third Treatise, Section One, Seventh Principle 2
א׳הפרק הב' בהתר קצת ספקית שאיפשר שיסופקו בו: האחד לפי שכבר קודם לנו שמדרגת הנבואה היא למעלה ממדרגת רוח הקדש והיה מתנאי המעשה הזה שיהיה הכהן באופן שישרה על רוח הקדש ולא הותנה כי שיהיה נביא איך יתכן ביהושע שקבלה ממשה וסמך את ידו עליו במצות השם יתברך ונתפרסם לנביא עד שנכתבה נבואתו בתורה מה שלא נמצא כן לזולתו מן הנביאים מלבד אהרן והפליא בגדול שבמופתים והוא שעמדה לו החמה באמצע הרקיע איך יתכן שיצטרך למעשה שיסופק בו ברוח הקדש והנה הכתוב אומר ולפני אלעזר הכהן יעמדו ושאל לו במשפט האורים הב׳ לפי שכבר קדם מעלת הנבואה על מעלת רוח הקדש והיה בנבואה ייעוד שהוא חוזר כמו שהתבאר במאמר הב' איך יתכן מה שקבלו רז״ל באמר׳ שאע״פ שייעוד הנבואה חוזר ייעוד של אורים ותומים אינו חוזר הג' לפי שקדם לנו בכלל חששי שאחד מההבדלים שהיו בין נבואת משה ליתר הנביאים הוא היותו מנכא בכל עת שירצה מה שלא היה כן באחר זולתו איך יתכן במעשה הזה שהיה ברוח הקדש לבד להשיג תשובה בכל עת שיצטרך. והנה התר הספק הא׳ משה שיקל כי הצטרך הנביא למעשה הזה איננו ליתרון רוח הקדש על הנבואה אלא למה שהנבואה לא היתה שורה על הנביא בכל עת שירצה כי אם למשה בלבד המציאה החכמה האל יתברך המעשה הזה כדי שישתמש בו כלל האומה לעת הצורך אשר אולי לא יהיה הנביא באופן שינבא ואם הב' גם כן למה שהיה התועלת המושג מהמעשה הזה הוא נתינ' אחר השאלה לעת הצורך כלל ישראל הנה אם היה הייעוד חוזר היה התועלת בטל כי אין תועלת בשאלת התשובה אם ישאר אחר התשובה הספק ההוא בעינו ולזה היה ראוי שיהיה מהשגחת השם יתברך על כלל האומה כמו שבא במקצת המצות כמו בשמטין והרגלים שהיה בהם נס כולל קבוע להשגחתו על כל האומה ואם לקלות מדרגת רוח הקדש בהקש אל מדרגת הנבואה הנה המובן אליו ואיננו רחוק שיספיק לו התבודדות והכנה מה להשיג גם כן מה שלא יספיק להשיגו הנבואה ולזה לא היה ההשתמשות במעשה הזה לעת הצורך ליתרון מדרגת רוח הקדש על הנבואה וזה מה שרצונו לבארו בפרק הזה. ותהלה לאל לבדו ומרומם על כל ברכה ותהלה:
1