אור ישראל י׳Ohr Yisrael 10
א׳מִכְתַּב כְּבוֹדָם רָאִיתִי, וְשָׂמַח לְבָבִי בְּצִפִּיתִי רוֹדְפֵי צֶדֶק קִרְבַת ה' יֶחְפְּצוּן, וְנַפְשִׁי תִּלְבַּשׁ גִּילָה בְּאֵין תַּאֲוָתִי חוֹצֶצֶת, וּמַה יְעַוֵּר שִׂכְלִי — מִי יִתֵּן וְהָיָה זֶה לְבָבֵנוּ לְעַצְמֵנוּ לִשְׂמֹחַ בְּיִרְאַת ה' בְּאֵין שִׂטְנַת הַתַּאֲוָה — אַל יֶחֶרְדוּ מִקּוֹל הֲמֻלָּה וְאַל יֵחַתּוּ — יַחֲזִיקוּ בְּעֵץ הַחַיִּים הוּא לִמּוּד הַמּוּסָרִי, הַמְחַיֶּה הַשֵּׂכֶל לְבַל יִטְבַּע בְּכֹחוֹת הַתַּאֲוֹת הָרוֹגֶלֶת:
1
ב׳לוֹמֵד הַמּוּסָר חַי חַי יִקָּרֵא, בְּגֶדְרוֹ כָּל חַי מַרְגִּישׁ, לָשׂוּם לַלֵּב לֵידַע חֶסְרוֹנוֹתָיו לְהִשְׁתּוֹקֵק לְתִקּוּנָם — לֹא יִפֹּל בְּרֶשֶׁת הַיֵּצֶר לְהַלְעִיג עַל יִרְאַת ה', לִהְיוֹת לִסְטִים לְקַפֵּחַ נְפָשׁוֹת מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, גַּם בְּאֵין תַּאֲוָה מוֹצֵאת — עַיִן רוֹאָה אֶת הַחַטָּאת אֲשֶׁר לַשָּׁמַיִם יַגִּיעַ, וְהַלֵּב חוֹמֵד לְהַחֲזִיק בַּמּוּסָר לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מַטָּה — לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמַר לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְיִרְאַת ד', הֶעָמָל מוּעָט וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה מִמַּצְדִּיקֵי הָרַבִּים אֲשֶׁר כַּכּוֹכָבִים יַזְהִירוּ:
2
ג׳אַל יִפֹּל לֵב הָאָדָם בְּלָמְדוֹ מוּסָר וְאֵינֶנּוּ מִתְפַּעֵל, וְאֵין רֹשֶׁם בְּנַפְשׁוֹ מוֹצֵאת לְשַׁנּוֹת דַּרְכּוֹ — יֵדַע נֶאֱמָנָה אִם כִּי לֹא נִגְלֶה לְעֵינֵי בָּשָׂר הָרֹשֶׁם, עֵינֵי הַשֵּׂכֶל רוֹאוֹת, בִּרְבוֹת הָעִתִּים, בְּרִבּוּי הַלִּמּוּד, מֵהִתְקַבְּצוּת הָרְשִׁימוֹת הַנֶּעְלָמוֹת, לָאָדָם אַחֵר יֵהָפֵךְ, וְתַאֲוָתוֹ נֶאֶסְרָה לְבַל תִּפְרֹץ הַרְבֵּה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר תִּבָּטֵל, וְהַנִּסָּיוֹן יָעִיד בְּהַשְׁקָפָה קַלָּה, עַל לוֹמֵד מוּסָר אִם מְעַט כוּ', בְּיֶתֶר שְׂאֵת יַעֲלֶה עַל בְּנֵי גִּילוֹ בְּרַעְיוֹנוֹ וְכָל הַנְהָגָתוֹ:
3
ד׳הוּא הַדָּבָר נוּכַל לְהַעֲמִיס בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק ו' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ. מֶה הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרוּ בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא שָׁנָה כְּלוּם, פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר, אָמַר מִי חָקַק אֶבֶן זוֹ, אָמְרוּ לוֹ הַמַּיִם שֶׁתָּדִיר נוֹפְלִים עָלֶיהָ בְּכָל יוֹם. אָמְרוּ לוֹ עֲקִיבָא, אִי אַתָּה קוֹרֵא אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם, מִיָּד הָיָה דָּן רַבִּי עֲקִיבָא קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, מָה רַךְ פָּסַל אֶת הַקָּשֶׁה, דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁקָּשֶׁה כְּבַרְזֶל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּחְקְקוּ אֶת לִבִּי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם, מִיָּד חָזַר לִלְמֹד תּוֹרָה כוּ' עַיֵּן שָׁם, כִּי רַבִּי עֲקִיבָא בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ, בְּאֵין רֹשֶׁם מוֹצֵאת אֶצְלוֹ, אָמַר נוֹאָשׁ לְנַפְשׁוֹ, וְהֶרְאוּ לוֹ סְתִירַת הַדָּבָר מִשְּׁפִיכַת הַמַּיִם עַל הָאֶבֶן, אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶה מְאוּמָה הִשְׁתַּנּוּת בְּהָאֶבֶן, וְעִם כָּל זֶה הַמֶּחְקָרִים בְּשִׂכְלָם גּוֹזְרִים, כִּי נַעֲשָׂה רֹשֶׁם נֶעְלָם מֵהֶרְגֵּשׁ אֱנוֹשִׁי, הִיא הַסִּבָּה לַחֲקִיקַת הָאֶבֶן, מֵרִבּוּי הַמַּיִם בִּרְבוֹת הַיָּמִים, מֵהִתְקַבְּצוּת הָרְשִׁימוֹת הַבְּלִי נִרְגָּשׁוֹת:
4
ה׳בָּזֹאת — הָאָדָם אֲשֶׁר לֹא נִטְבַּע טְבִיעָה מִיתִית בְּרִגְשַׁת הַתַּאֲוָה, וְשִׂכְלוֹ חַי לְבַקֵּשׁ מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ לְחַיֵּי עַד, וְלִבּוֹ כְּלֵב הָאֶבֶן, מַיִם הַרְבֵּה יִשְׁפֹּךְ עַל נַפְשׁוֹ, הוּא לִמּוּד הַמּוּסָרִי, וּרְשִׁימוֹת נֶעְלָמוֹת בְּקִרְבּוֹ יִוָּלְדוּ, לְנַהֲלֵהוּ לְדֶרֶךְ הַחַיִּים, הוּא לִמּוּד הַתּוֹרָה הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם, וּמִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה (יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה פֶּרֶק א') וּמְשׁוּלָה לְמַיִם, וּמַיִם הַמְתוּקִים הָאֵלֶּה, יַחְקְקוּ אֶת לְבָבוֹ לְשָׁמְרוֹ מִכָּל רַע וּלְשַׁנּוֹת דַּרְכּוֹ לְטוֹבָה:
5