אור ישראל ט׳Ohr Yisrael 9
א׳אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּדַעַת וּרְשׁוּת הָאָדָם לִקְנוֹתָהּ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל כוּ' כִּי אִם לְיִרְאָה — הַיִּרְאָה עֹז לָהּ בְּכֹחָהּ לֶאֱסֹר עֲבוֹתוֹת הַתַּאֲוָה, בַּל יִפְרְצוּ פֶּרֶץ לַחֲטֹא וְאָשַׁם, מַה נּוֹרָא חִיּוּבָהּ עַל בֶּן תְּמוּתָה, כִּי ד' יָבִיא בְּמִשְׁפָּט אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְסוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאָדָם, אֵין דָּבָר נִפְקָד לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְכִגְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ בָּעֳנָשִׁים רָעִים וּמָרִים, מַה טּוֹב כִּי יִתְחַמֵּם לֵב הָאָדָם בְּעוֹדוֹ בְּאִבּוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לִזְכֹּר אַחֲרִיתוֹ —:
1
ב׳עַתָּה מַה הִיא הַיִּרְאָה וּמַה קְּנִיָּתָהּ — אַחַת הִיא, הַרְחָבַת הַדְּבָרִים הַנּוֹדָעִים לַכֹּל, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ הַנּוֹגֵעַ לַגְּוִיָּה וְנֶפֶשׁ הַגְבֵּהַּ לְמַעְלָה מִכָּל יִסּוּרֵי תֵּבֵל — אָכֵן לֹא בִּידִיעָתָם יִוָּסֵר הָאָדָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּשַׁבָּת (דַּף ל"א) יוֹדְעִין רְשָׁעִים שֶׁדַּרְכָּם לְמִיתָה כוּ' שֶׁמָּא תֹּאמַר שְׁכוּחָה הִיא מֵהֶן תַּלְמוּד לוֹמַר וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה עַיֵּן שָׁם, וְרַק בְּהַרְחָבָה בְּהִתְפַּעֲלוּת הַנֶּפֶשׁ תִּוָּסֵר, לְהַרְחִיב הָרַעְיוֹן בְּצִיּוּרֵי חוּשִׁי, לְעוֹרֵר הַנֶּפֶשׁ בְּרִגְשַׁת הָאֵבָרִים, לִמְשֹׁךְ בְּקִרְבָּהּ דְּבָרִים הַנּוֹדָעִים, עָנְשֵׁי הַגְּוִיָּה וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא לַזָּר יָקוּמוּ, כִּי אִם לְהָאָדָם עַצְמוֹ הָעוֹשֶׂה הָעֲבֵרָה, הוּא בְּעַצְמוֹ יֵעָנֵשׁ בְּעֹנֶשׁ מַר בְּאֵין מְנַחֵם:
2
ג׳בְּזֹאת — נַחֲזִיק טוֹבָה לְרַבּוֹתֵינוּ עֵינֵי הָעֵדָה, אֲשֶׁר הִרְחִיבוּ דִּבְרֵיהֶם בְּדִבְרֵי הַמּוּסָר, לְפַתֵּחַ שַׁדְמַת לֵבַב הָאֶבֶן, וַאֲנַן מַה נַּעֲנֵי אַבַּתְרַיְהֶן, לִלְמֹד וְלֶהֱגוֹת בָּהֶן, לְהוֹסִיף לֶקַח וּתְבוּנָה, בְּצִיּוּרֵי הַפְּרָטִי אֲשֶׁר לְכָל אֶחָד בְּבַיִת מְיֻחָד, בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע, לִתְנוּעַת רִגְשַׁת הָאֵבָרִים הַנִּצְרָכִים לָעִיּוּן הַגָּדוֹל הַלָּזֶה:
3