אור זרוע, חלק א, אלפא ביתא כ׳Ohr Zarua, Volume I, Alpha Beta 20
א׳אלף בית
1
ב׳אלף ב' תורות תורה שבכתב ותורה שבע"פ זשה"כ ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואמרינן במדרש כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל אמרו לו תורה שבכתב כמה היא אמר להם שש מאות ושלש עשרה מצות שבע"פ כמה היא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אמרו לו שבכתב נקבל ושבע"פ לא נקבל מיד כפה עליהם הר כגיגית למדנו משם שלא הוצרך הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית אלא בעבור תושבע"פ שלא היו רוצין לקבל מפני גודלה ורחבה עד שכפה עליהם הר כגיגית כי תורה שבע"פ אין לה שיעור כדאמרינן בילמדנו רבי אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא ר' אליעזר אומר אם נעשים כל הימים דיו וכל האגמים קולמוסים וכל ב"א לבלרין והשמים והארץ מגילות לא היו מספיקים לכתוב תורה שבידי ואני לא חסרתיה מרבותי אלא כאדם שטובל זכרותו של מכחול בים אמר רבי עקיבא אני אין בי כח לומר מה שאמרו רבותי הן חסרוה ואני לא חסרתי' אלא כאדם שהוא מריח באתרוג וכממלא מאמת המים. פ"א שהה רבי עקיבא לבוא לבית המדרש וישב לו מבחוץ נשאלה שאלה ראשונה ואמרו הלכה מבחוץ. שניה אמרו תורה מבחוץ שלישית אמרו עקיבא מבחוץ ועשו לו מקום ובא וישב לפני רגליו של ר' אליעזר בבית הוועד ובית הוועד של ר' אליעזר הי' עשוי כמין ריס פ"א נכנס רבי יהושע וגיפף ונישק לאותה האבן אמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שהוא יושב עלי' ארון הברית והיינו דדרישנא אלף ב' תורות תורה שבכתב ותורה שבע"פ שאע"פ שלא קבלתם תושבע"פ עד שכפה עליהם הר כגיגית אעפ"כ חייבים אתם להגות בה יום ולילה. ואמרינן בפ' אמר ר' עקיבא ויתיצבו בתחתית ההר אמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה את ההר על ישראל כגיגית אמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבא לאורייתא אמר רבא (הרי) [הדור] קיבלוה בימי מרדכי ואסתר שנאמר קימו וקבלו היהודים קימו מה שקבלו כבר ונתרצו לקיימה מאהבה וחייבין ישראל להגות בה יום ולילה שנאמר והגית בו יום ולילה אומר שני הלכות היום שני הלכות למחר. ואמרינן בשוחר טוב ובתורתו יהגה יומם ולילה בר קפרא אמר כל מי שקורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה אמר רבי חייא בר אבא לא אמר בר קפרא אלא במי שרגיל לפשוט בהן מאן דמוסיף תרתין הלכות בצפרא תרתין הלכות בליליא כאלו קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה. ואמרי' ס"פ שתי הלחם אמר רבי אמי מדבריו של רבי יוסי נלמוד אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אפילו לא קרא אדם אלא ק"ש ערבית ושחרית קיים מצות לא ימוש ודבר זה אסור לאומרו לפני עם הארץ רבא אמר מצוה לאמרו לפני עם הארץ. שאל בן אחותו של רבי ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי את התורה כולה מהו שאלמוד חכמת יוונית וקרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק איזה שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יוונית ופליגא דר' שמואל בר נחמני דאמר ר"ש בר נחמני א"ר (יוחנן) [יונתן] פסוק זה לא חובה ולא מצוה אלא ברכה. ראה הקב"ה את יהושע שד"ת חביבין עליו ביותר שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל א"ל הקב"ה יהושע כל כך חביבין עליך ד"ת לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ואמרינן בירושלמי שאלו את רבי יהושע מהו שילמד אדם את בנו חכמת יוונית אמר להם ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה דכתיב והגית בו יומם ולילה: ואמר בתנחומא בפרשת אתם נצבים לא נפלאת היא ממך ואם נפלאת היא ממך שאין אתה עמל בה כל צרכך אמר שלמה ראמות לאויל חכמות הטיפש הזה עם שהוא בשער הוא בורח הוא אומר מה אתון יהבין לי למילף קודמוי ואינון אמרין לי' לוהא ובתר לוחא מה אתון יהבין מגילתא ובתר מגילתא מה בראשית ובתר בראשית מה כל המקרא ובתר כן מה ששה סדרי' ואח"כ תורת כהנים ואח"כ מה מכילתא ואח"כ תוספתא ואח"כ מה תלמוד ואח"כ מה אגדתא והוא אומר מי יש בו כח כל כך. א"ר ינאי לככר שהוא תלוי באויר מי שהוא טפש אומר מי יכול להביאו משם. ומי שהוא פקח אומר ולא אחד תלאו ומביא סולמות וקנים ומביאו. ד"א למה הטפש דומה לפועל ששוכרו בעל הבית א"ל בוא ועשה שכר יום והעבר צרורות הללו מן השדה הלך אותו פועל וראה אותו השדה מלאה צרורות אמר עד מתי אני מעביר את הצרורות הללו מן השדה. נתעצל ולא עשה מלאכתו אמר לו בעל השדה מאי איכפת לך שכר אם היית יגע ונוטלה. ומי שהוא פקח אומר שתי משפלות היום שתי משפלות למחר עד שאני מכלה אותן כך כל מי שהוא טפש אומר מי יכול למילף כל הדא נזיקין ע"ג פרקים וכו' אימתי אני גומר אבל מי שהוא פקח אומר שתי הלכות היום שתי הלכות למחר עד שאני גומרן:
2