אור זרוע, חלק א, אלפא ביתא ל״הOhr Zarua, Volume I, Alpha Beta 35
א׳ל מם
1
ב׳למד מ"ם פע מים שאם שמעת דבר חדש מרבך או מחבירך תאמר אותו ארבעים פעמים כדי שיכנס באבריך ובלבך ולא תשכח כנגד ארבעים יום שהיה משה רבינו בהר כדאמר בפ' האשה שנתארמלה בעי מני' שמואל מרב אמרה טמאה [אני] וחזרה ואמר' טהורה אני מהו א"ל אף בזו אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת תנא מניה ארבעין זמנין ודמיא לי' כמאן דמנחא לי' בכיסתיה ורבות כהנה בתלמוד. וכן קודם שילך לפני רבו יעיין הטיב עד ארבעים פעמים כדאמר פ"ק דתענית דרבי [שב"ל הוה] מסדר מתניתין ארבעין זמנין כנגד מ' יום שנתנה תורה לישראל בהם ועייל קמיה דרבי יוחנן. ואמר בהגדה אמר רבי יוחנן אתון חמיין אנפי דנהירין משום דלווי אמטינו עמדתי בהשכמה בלע"ז דלוי אמטוני פירוש אתם רואים אותי שאני צלול בהלכה משום שעמדתי בהשכמה וגרסתי. היינו שיש לאדם לעיין הלכה שלו קודם שיבוא לפני רבו:
2
ג׳למד באלפא ביתא דרבי עקיבא אל תקרי למ"ד אלא לב מבין דעת מלמד שהלב שקול כנגד כל אבריו של אדם. לאדם יש לו עינים אף הלב רואה שנאמ' ולבי ראה הרבה חכמה ודעת אדם שומע אף הלב שומע שנא' ונתת לעבדך לב שומע. פה מדבר אף הלב מדבר שנא' דברתי אני עם לבי ותו מייתי התם טובא כי האי גוונא:
3