אור זרוע, חלק א, הלכות צדקה ל״אOhr Zarua, Volume I, Laws of Charity 31
א׳ומיכן דקדק מורי רבי' יואל הלוי זצ"ל דמעות של צדקה אסור להלוותם ברבית מדחייבי' רב יוסף לההו' גברא לשלומי אלמא צדקה דין הדיוט יש לה דאי דין הקדש אמאי חייביה לשלומי הא תנן בפ' הזהב גבי הקדש שומר חנם אינו נשבע נושא שכר אינו משלם אלמא ש"מ דצדקה דין הדיוט יש לה ואמר בפ' הזהב בגמ' רבית ואונאה להדיוט ואין רבית ואונאה להקדש הא למדת דאסור מעות של צדקה להלוות ברבית. ואני המחבר יצחק בר' משה נב"ה קודם שידעתי זאת התרתי להלוות מעות של צדקה ברבית כי מצאתי בירושלמי דפ' בן סורר ומורה דאמר ר' יצחק לווין ברבית לחבורת מצוה ולקידוש החודש ונראה בעיני הוא הדין לכל דבר מצוה אלא אגב דנקט לענין בן סורר ומורה שאם גנב ואכל בחבורת מצוה וקידוש החודש אינו נעשה בן סורר ומורה נקט נמי לענין רבית חבורת מצוה וקידוש החודש ומעות של צדקה הם גוף המצוה הילכך מותר להלוותם ברבית ולא נהירא לי לאוקמי' ברבית דרבנן דא"כ הל"ל לחבורת מצוה ולקידוש החודש לוין בקרוב לשכר ורחוק מהפסד דהיינו צד אחד דרבנן בההיא דאיזהו נשך דאמר רבה בר רב שילא אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב יוסף בר חמא אמ' רב ששת מעות של יתומים מותר להלוותם בקרוב לשכר ורחוק להפסד אלא הכא (רבותא) [רבית] נקט וסתם רבית קצוצה דאורייתא. וראייתו של מורי רבי' אב"י העזרי זצ"ל אומר אני אינה ראי' דמשבאת הצדקה לעני שוב אינה קרוי' צדקה אלא ממון הדיוט גמור הוה והיכי דקייץ להו הוי לי' כאלו באת לידם כדפי' רש"י זצ"ל דהוה לי' כמי שהפקידו עניים עצמן והכי נמי דאסור להלוות ברבית אבל היכי דלא באת הצדקה ליד עניים ולא קייץ יש לה דין הקדש שפטור עלי' ואפי' פשע בה הלכך יש לי ללמד אדרבה מהכא דכל היכי דלא קייץ להו ולא באת ליד עני דדין הקדש יש לה ואין לה רבית הלכך אותם בני אדם שנודדים כספם ונותנים שהקרן יהי' קיים והריוח יחלקו לעניים ודאי אותו קרן הצדקה דין הקדש יש לה ומותר להלוות ברבית קצוצה דאורייתא והא דתנן ומייתי לה בפ' שני דייני גזירות מותר [שירי לישכה] מה היו עושין בה לוקחין בה פירות בזול ומוכרין אותו ביוקר והשכר להקדש דברי ר' ישמעאל ר' עקיבה אומר לא משתכרין בשל הקדש ולא בשל עניים של הקדש מ"ט דאין עניות במקום עשירות של עניים נמי דילמא מצטריך לי' זוזא ולית לי'. היינו משמע דצדקה העומרת ליחלק אין להשתכר בה אפי' בלא רבית כמו לקנות בזול ולמכור ביוקר אבל צדקה שאינה עומדת ליחלק כגון שנתנה שהקרן יהי' קיים והריוח יחלקו לצדקה ההוא קרן משתכרין בו ומלוין אותו ברבית קצוצה דהואיל ואינו עומד ליחלק יש לו דין הקדש ואין רבית להקדש. ומותיבנא אסברתי מפ' שום היתומים בערכין דאמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומים אא"כ רבית אוכלת בהם ופרכי' לי' דתנן שום היתומים שלשים יום ושל הקדש ששים יום ומכריזין בבוקר ובערב במאי עסקי' אילימא בבע"ח עכו"ם עכו"ם מי ציית אלא פשיטא בבע"ח ישראל ואי דקא אכיל רבית מי שבקינן לי' אלא דלא קאכיל רבית וקתני נזקקין וקשיא לרב אסי ואוקימ' לעולם בבע"ח עכו"ם שקיבל עליו לדון בדיני ישראל א"ה רבית נמי לא לשקול שקיבל עליו לזה ולא קיבל עליו לזה והשתא אמאי מוקמי בשינוייא דחיקא לוקמא כגון שאבי היתומים לוה מעות הצדקה שנתנה שיהא הקרן קיים ואשכחן שפיר שתהא רבית אוכלת בהן בנכסי יתומים בבע"ח ישראל. ושנינא דהא לא קשי' דהכי נמי הוה מצי לאוקמי' שלווה אביהם מעות הקדש דאין רבית להקדש אלא דניחא לי' לאוקמי' במעות חולין שיש להם רבית:
1
ב׳בפרק אחד דיני ממונות אמר רבי אלעזר כל תענית שמלינין בו את הצדקה באלו שופך דמים שנאמר צדק ילין בה ועתה מרצחים והני מילי בריפתא ותמרי אבל זוזי חיטי ושערי לית לן בה. פרש"י זצ"ל רגילין היו בלילי תענית לחלוק הצדקה והיו עיני העניים נשואות לכך ואם ילינו נמצא עניים רעבים שנשענו על כך והני מילי במקום שרגילין לחלק ריפתא ותמרי דבר המוכן לאכילה אבל זוזי או חיטי ושערי לא נשענו העניים עליהם לאותו הלילה ולית לן בה עד למחר:
2
ג׳סליק להו הלכות צדקה
3