אור זרוע, חלק א א׳Ohr Zarua, Volume I 1
א׳מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. פי' רבינו שלמה זצ"ל כהנים שנטמאו וטבלו והעריב שמשן והגיע זמנם לאכול בתרומתן ומקמי הכי יממא הוא ולאו זמן שכיבה לפיכך הקודא קודם לכן לא יצא י"ח א"כ למה הוא אומר אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך ובקריאת פרק ראשון שאדם קורא על מטתו יצא עד כאן לשונו. ולפי שיטתו אתי' שפיר הא דפליגי לקמן ר' יוחנן וריב"ל דאמר ר' יוחנן איזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה לתפלה וריב"ל אומר תפלות באמצע תקנום והלכה כריב"ל לגבי ר' יוחנן כדמוכח פ' בני העיר במגילה גבי פלוגתא דרב פפי ורב פפא ואע"ג דתניא כוותי' דר' יוחנן דקתני קורא ק"ש ומתפלל ה"נ תניא כוותי' דריב"ל דעיקר ק"ש היינו ההיא דעל המטה כדתני' בירוש' כמו שפירש רבינו שלמה זצ"ל: והא דאמר ריב"ל אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכ"נ צריך לקרותה ע"ג מטתו ואמר ר"נ בר יצחק אם ת"ח הוא א"צ התם כגון שקראה בביהכ"נ בעונתה עסקינן ולקמן פ' תפלת השהר גמ' תפלת המנחה פר"ח זצ"ל ואסיקנא השתא דלא אתמר הלכתא לא כר"י ולא כרבנן דעביד כר"י דצלי של ערבית מי"א שעה חסר רביע יצא ודעביד כרבנן ולא מצלי של ערבית אלא בערב יצא. וראינו לרבוותא הגאונים שפי' הא דמצלי רב של שבת בע"ש והא דאמר (ר"י) [ר"נ] אמר שמואל מתפלל אדם של שבת בע"ש ואומר קדושה על הכוס פי' באותה שעה שמתפלל באותה שעה מקדש על הכוס והא דאמר (רב נחמן) [רב יהודה] אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס וכן ר' יאשי' הי' מתפלל של מוצאי שבת בשבת אלו כולם היו מתפללין בכל יום תפלת ערבית בעוד היום כר' יהודה ולא הזכירו של שבת ושל מוצ״ש [אלא שהיו] מתפללין ומקדשין ומבדילין וכש"כ ביום חול ופי' דתפלה בלבד היו מתפללין אבל ק״ש לא היו קורין רק אחר צה״כ. ואנן לא סבירא לן דהא בהדיא מפ' דבעידנא דהוו מצלי הוו מקדשי בערב שבת ובשבת הוה מבדיל ואי מקדשי ומבדלי לקדומי נמי לק"ש. ותו דהכי אשכחן בתלמוד א"י בהלכה מאימתי קורין תני הקורא קודם לכן לא יצא י"ח א"כ למה קורין אותה בבה"כנ א"ר אסי אין קורין אותה בביהכ״נ כדי לצאת בה אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דבר של תורה לפיכך אינו דבר רחוק לומר שקורין ק"ש ומתפללין בביהכ"נ בעוד היום ומיהו צריך לקרות על מטתו אחר צאת הכוכבים עד כאן לשונו. הרי לך להדיא דפר"ח זצ"ל ור"ש זצ"ל שניהם שוין דק״ש על המטה היא עיקר ותו פר"ח זצ"ל התם דעכשיו נהגו כל ישראל כרבנן להתפלל מנחה עד הערב א"כ תפלת ערבית וק"ש לאחר י״ב שעות ולקמן בפרקין בפלוגתא דר"י וריב"ל פר"ח זצ״ל דהלכתא כר' יוחנן הואיל דתניא כוותי' דקורא ק"ש ומתפלל הילכך לדברי פר"ח זצ"ל ורבי' שלמה זצ"ל אין אדם יוצא ידי חובת ק״ש כ"א אחר צה״כ ולפי' ר״ח שפי' דעכשיו נהגו כל ישראל להתפלל תפלת המנחה עד הערב דהיינו כרבנן לאחר י"ב שעות אין להתפלל תפלת ערבית וק"ש כ״א בלילה ממש אחר י״ב שעות דהיינו צאת הכוכבים. ורבינו תם זצ"ל מקשה עליהם דא״כ דק״ש שעל המטה היא עיקר א"כ האיך אנו קורין אותה בלא ברכותיה והתנן בערב מברך שתים לפני' ושתים לאחרי' וזה היה מתרץ הרב רבינו יעקב הקדוש מקורבי"ל דמצינו כי האי גונא במצה בערב הפסח שאנו מברכין על אכילת מצה בראשונה ואחרונה שהיא עיקר חובה אינו מברך מיהו היא גופא תמי'. ועוד מקשה ר"ת זצ״ל מואם תלמיד חכם הוא א"צ לקרותה על גבי מטתו ואי חובה היא מאי שנא. מיהו ההוא לא קשי' כדפי' לעיל. ועוד מקשה ר"ת זצ"ל דתניא כוותי' דר' יוחנן ש״מ דהילכתא כר' יוחנן דמקיש שכיבה לקימה מה קימה ק״ש ואח״כ תפלה אף שכיבה ק״ש ואח״כ תפלה שמע מינה ק״ש שדבר בה הכתוב קודמת לתפלת ערבית שמע מינה אותה שבביהכ"נ היא עיקר. ועוד מקשה ר״ת זצ״ל דעל המטה אין קורין אלא פרק ראשון על כן מפרש ר"ת דק"ש שבביהכ״נ היא עיקר ומה שאנו קורין מבע״י משום דסמכי' אהא דאמר פ' תפלת השחר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד פי' דעבד כרבנן שתפלת המנחה עד הערב עבד ודעבד כר' יהודה שתפלת המנחה עד י״א שעות חסר רביע עבד ומנהגינו כר' יהודה שבעוד שעה ורביע שעה אנו קורין ק"ש שאז כלה זמן המנחה והגיע זמן ערבית וע״כ קורא ק״ש ומתפלל דהלכה כר' יוחנן כדפרי' וה"פ דעבד כרבנן עבד שלעולם ינהוג כרבנן בין בק"ש בין בתפלה ודעבד כר' יהודה עבד מפלג המנחה בין בק"ש בין בתפלה ואין זה דומה לשדרה וגלגולת דפליגי ב"ש וב"ה דפ' אלו טריפות ואם תאמר מאי האי דפריך לקמן בפרקין ר' יהודה לרבי מאיר דאמר בגמרא משעה שהכהנים טובלים הלא כהנים מבעוד יום הם טובלים ולדידי' נמי הרי קורין אותה מפלג המנחה שהוא יום גדול תריץ דהכי קאמר לדידך דסברת כרבנן דפליגי עלי פרק תפלת השחר דתפלת המנחה עד הערב אם כן הוא יום באותה שעה לענין קריאת שמע:
1