אור זרוע, חלק א ק׳Ohr Zarua, Volume I 100
א׳אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש פרש"י הכנעת ראש מה"מ אמר ר' אלעזר דאמר קרא (וחנה היא מדברת) [והיא מרת נפש] עד אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה מאי וגילו ברעדה א"ר אדא בר מתנה במקום גילה שם תהא רעדה ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך דבר הלכה פסוקה [וה"ד הלכה פסוקה] כדא"ר זירא בנות ישראל החמירו על עצמן אפי' רואות טיפת דם בחרדל יושבת עליו שבעה נקיים רבא אמר כי הא דאמר ר' אושעיא מערים אדם וכו' וא"ד כי הא דאמר רב הונא א"ר זירא המקיז דם בבהמת קדשי' אסור בהנאה ומועלין בו רבנן עבדי במתני' רב אשי עביד בברייתא. פי' מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק של"י דכמתני' קיי"ל הלכך צריך לעמוד בתפלה מתוך הכנעת ראש ומתוך שמחה של מצוה כדתניא אין עומדין להתפלל לא מתוך שמחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה. וצריך להשהות קודם התפלה דאמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך לשהות שעה אחת ואח"כ יתפלל שנא' אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך ותנן חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכוונו את לבם לאביהם שבשמים ותניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו שנא' אשרי יושבי ביתך ושעה אחת לאחר תפלתו שנא' אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך: פ' מאימתי אמר ר' אלעזר בר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב ולכך אנו אומרים אשרי קודם תפלה כי מתוך כך נמצאנו מכוונים לבבינו כשאנו שוהים באשרי ונמצאנו עושים כרב אשי שהי' עושה בברייתא כי זה הוא כמו הלכה פסוקה. ותו משום דדריש ר' שמלאי לעולם יסדיר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל מנלן ממשה רבינו שנאמר ה' אלקים אתה החלות להראות את עבדך וגו' והדר אעברה נא וגו' ומשום כך אנו אומרים פסוקי דזמרה בכל יום בשחרית קודם תפלה. ופ' כל כתבי הקודש א"ר יוסי יהא חלקי [עם] גומרי הלל בכל יום איני והאמר מר הקורא הלל בכל יום ה"ז מחרף ומגדף כי קאמר בפסוקי דזמרה. וכשאדם מתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה כדאי' פ' מצות חליצה ר' חייא ור' שמעון ב"ר (יהודה) הוה יתבי פתח חד מנייהו ואמר המתפלל צריך שיתן עיניו למעלה שנא' נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים פתח אידך ואמר המתפלל צריך שיתן עיניו למטה שנא' והיו עיני ולבי שם כל הימים אדהכי אתי ר' ישמעאל ב"ר יוסי לגבייהו אמר להו במאי עסקיתו אמרו לי' בתפלה אמר להו כך אמר אבא המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה כדי לקיים שני מקראות הללו. ואין להתפלל אלא במקום נמוך דאמ' בפ"ק אמר ר' יוסי בר חנינא משום ר' אלעזר בן יעקב לעולם אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך שנא' ממעמקים קראתיך ה' תנ"ה מנין שלא יעמוד אדם על גבי מטה ולא ע"ג ספסל ולא ע"ג כסא ולא ע"ג שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך לפי שאין גבהות לפני הקב"ה שנא' ממעמקים קראתיך ה': וצריך לכוין את רגליו בשעת תפלה דאמר ר' יוסי ב"ר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנא' ורגליהם רגל ישרה. ואין להתפלל קודם שיאמר פסוקי דזמרה כדפי' ר"ח בסוטה פ' ואלו נאמרין וכן פי' ה"ר נתן זצ"ל בערך תפלה דרב משה גאון זצ"ל אמר מאן דעל לבי כנישתא ואשכח דגמרו צבורא פסוקי דזמרה אומר ברוך שאמר וחותם מהולל בתשבחות. ואומר תהלה לדוד ארוממך ומדלג ואומר הילולים הללויה כו' וחותם בישתבח וממהר ומתפלל עם הצבור אבל לומר פסד"ז אחר [תפלה] לא דקודם נתקנו ע"כ ערך וכן פי' ר"ח. ובערך סנטר כתב פ' מי שמתו בגמ' ולא על סנטרו מניח ידיו על צדו והן כסליו שנראה כעומד בקלות ראש ע"כ ערך. וכן פי' ר"ח כדפי' לעיל. מתוך דבריהם יש ללמוד שאסור לאדם להניח ידיו על כסליו כשהוא מתפלל. כי רש"י פי' סנטר מינטו"ן משמע שהוא פה. והי' מניח ידו על פיו כשהי' מפהק כדי שלא תראה פתיחת פיו והירושלמי מסייעו דגרסי' להדיא ידו על פיו כדפי' לעיל. מיהו סברא היא שלא להשים ידיו על כסליו כדרך שעושין פימה עלי כסל כי זה דרך גאוה וצריך ענוה בשעת תפלה. ולאחר שאדם יסיים תפלתו צריך לפסוע שלש פסיעות לאחוריו ואח"כ ליתן שלום תחלה לשמאלו ואח"כ לימינו ואפי' פסע אותם שלש פסיעות בכריע' א' לא הפסיד ובמקו' שיפסע יש לו לעמוד ונהגו העם לעמוד עד שיתחיל ש"צ נקדש את שמך כו': וביומא פרק הוציאו לו אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסע שלש פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום אמר רב מרדכי כיון שפסע שלש פסיעות לאחוריו מבעיא לו למיקם משל לתלמיד שנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב לקיאו תניא נמי הכי המתפלל צריך שיפסע שלש פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום ואם לא עשה כן כאלו לא התפלל ומשום שמעיה אמרו שנותן שלום לימינו ואחר כך לשמאלו שנאמר מימינו אש דת למו ואומר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך מאי ואומר וכי תימא אורחא דמלתא למיתב לימין ת"ש יפול מצדך אלף וגו' רבא חזיה לאביי דיהיב שלמא לימין ברישא א"ל מי סברת לימין דידך לא לשמאל דידך דימינו של הקב"ה כנגד שמאלך אמר רב חייא ברי' דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דפסען הני שלש פסיעות בכריעה אחת:
1