אור זרוע, חלק א ק״דOhr Zarua, Volume I 104
א׳אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות אמר רבי חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לרבו אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה לעבד שמקבל פרס מרבו והולך לו. פר"ח דדוקא ליחיד אבל שאלה ששואלין הצבור כגון זכרנו לחיים במגן בעשי"ת וכיוצא בהן שרי דהא שלש אחרונות עבודה ושים שלום שאלה נינהו ושרי משום דשאילת צבור נינהו. ושמעי' מינה דאסור לכל מאן דמשני או מוסיף או גורע בג' ברכות ראשונות מן המטבע שטבעו חכמים בברכות ואלו חזנים שמניחי' מטבע ברכות ואומרי' קדושות לאו שפיר עבדי אבל המאריך באמצעיות בתפלתו לית לן בה דהא משה רבינו פעם האריך בתפלתו מ' יום ופעם קיצר ואמר אל נא רפא נא לה ע"כ פי' ר"ח. מיהו מה שאנו מתפללין קרובו"ת בג' ראשונות ובג' אחרונות בהא אפי' (פי') ר"ח מודה דשרי דהא צרכי רבים נינהו כדפי' ר"ת לעיל בפ"ק שער ב' אבל צרכי יחיד בג' ראשונות ובשלש אחרונות ודאי אסור והא נמי דפר"ח שבאמצעיות אם הוא מקצר לית לן בה מפני שהלכה כר' יהושע דמתפלל אדם כל השנה מעין י"ח אע"ג די"ח שגורים בפיו כדפרי' לעיל. והא נמי דפר"ח דהמאריך באמצעיות לית לן בה היינו שאם שואל כל צרכיו שהוא רוצה בשומע תפלה לית לן בה או אם שואל מעין כל ברכה וברכה בסוף כל ברכה וברכה לית לן בה וכש"כ לאחר תפלה כל מה שישאל דלית לן בה כדמוכח פ"ק דע"ז דתניא נחום המדי אומר שואל אדם צרכיו בשומע תפלה ואמרי' התם דעבדינן כוותי' ותניא ר' אליעזר אומר שואל אדם צרכיו ואח"כ יתפלל שנא' תפלה לעני כי יעטוף וגו' ר' יהושע אומר מתפלל אדם ואח"כ שואל צרכיו שנא' אשפוך לפניו שיחי וגו' וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אמר רב יהודה בר שמואל בר שילת משמי' דרב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר כגון אם הי' משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת ואם בעל תשובה הוא מאריך בברכת תשובה וכן כולם. רב ושמואל לא פליגי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ואפי' אם תמצא לומר דפליגי מיהו בהא מודו תרווייהו דשואל אדם צרכיו בשומע תפלה כדברי חכמי' וכדתניא נחום המדי אומר כו' אלא בהא פליגי דלשמואל אינו אומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה ולרב אומר וקיי"ל בפ' יש בכור דרב ושמואל הילכתא כרב באיסורי ותפלה איסורי נינהו והא דאמר התם פ"ק דע"ז א"ר יהושע בן לוי אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר אחר תפלתו אפי' כסדר יום הכיפורים אומר ההיא נמי ליכא למידק ולומר לאחר תפלתו ולא בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה ופליגא אדרב אלא ודאי ה"ה דבכל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר ותדע דהא הכא אמר רב חייא בר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים אם צריך פרנסה אומרה בברכת השנים ופ' אין עומדין אמר רב חייא בר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר אפי' כסדר יום הכיפורים אומר אלמא מאן דאית לי' הא אית לי' נמי דרב שאם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה שאומר. וקשה לריב"א זצ"ל אהא דאמר אם יש חולה בתוך ביתו אומרה בברכת חולים דהאיך יכול יותר להתפלל אלא כמו שאנו מתפללין שא"ת יזכרנו לבד וצבור לבד הא קיי"ל לעולם יצרף אדם עצמו עם הצבור וי"ל שיתפלל כך והעלה רפואה לכל מכותינו ולחולי פלוני שבביתי כמו שאנו מתפללין ותן חלק טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם והואיל שמתפלל על חולה שלו כשמתפלל על רבים מתוך דרבים נפישי רחמי נשמעת תפלתו במהרה. וכן נמי הא דדרש ר' שמלאי לעולם יסדיר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל ופירשתי אני לעיל בשער ק' דהיינו שאנו אומרים פסד"ז התם פ"ק דע"ז אינו מוכיח כדבריי אלא מוכיח דשבח הקב"ה היינו שיתפלל כל י"ח ואח"כ ישאל צרכיו דשלש ראשונו' ושלש אחרונות הכל משבח דקב"ה קא מיירי דמסיק התם אפלוגתא דר"א ור' יהושע מכדי קרא לא כמר דייקי ולא כמר דייקי במאי קא מיפליגי כדדרש ר' שמלאי דדרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו כו' ר' יהושע סבר ילפי' ממשה פי' ר' יהושע דאמר מתפלל אדם ואח"כ שואל צרכיו סבר כר' שמלאי דלעולם יסדיר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל. מעתה הואיל דקיי"ל דמתפלל אדם צרכיו באמצעיות היינו מפני שכבר הסדיר שבחו של הקב"ה בג' ראשונו' וכדאמר ר' חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו מעתה פסוקי דזמרה שאנו אומרים בכל יום היינו מההיא דר' יוסי דפ' כל כתבי הקודש ומעתה אין ראי' מיכן שלא לומר פסוקי דזמרה אחר התפלה כרפר"ח וכדפי' ה"ר נתן ערוך כדפי' לעיל בשער ק':
1