אור זרוע, חלק א ק״הOhr Zarua, Volume I 105
א׳פרק מאימתי אמר ר' חלבו כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברה' יהי' לו בעזרו וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו ואברהם מנ"ל דקבע מקום לתפלתו שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנא' ויעמד פינחס ויפלל. וקשה לי דבפ' נגמר הדין גמ' הי' רחוק מבית הסקילה ובפ' אלו הן הנשרפין בסופו אמר ר' אלעזר ויתפלל לא נאמר אלא ויפלל מלמד שעשה פלילות עם קונו אלמא דלא התפלל כלל דהא אמר פ' אלו הן הנשרפין דבקשו מלאכי השרת לדוחפו מפני שהי' עושה פלילות אלמא דלא דרך תפלה בא שא"כ מפני מה בקשו לדוחפו. ובפרק במה בהמה יוצאה תניא פחז כמים ר' אליעזר אומר פזת (חלתה) [חבתה] זלתה ר' יהושע אומר פסעת על דת חוייבת זנית רשבג"א פללתה חלת זרחה תפלתך ופי' דרב ר' נתן בערוך פ"ל פללת פי' עשית פלילות שתבעת עלבון אמך חלת התפללת כמו ויחל משה האי תנא סבר לא שכב עמה ע"כ בערוך. למדתי משם דלשון פלילות אינו תפלה: אמר ר' חלבו אמר רב הונא כל היוצא מביהכנ"ס אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא כדנפיק אבל כדעייל מצוה למרהט שנא' נדעה נרדפה לדעת את ה':
1