אור זרוע, חלק א קל״זOhr Zarua, Volume I 137
א׳אמר ר' תנחום בר חנילאי כל הצנוע בביהכ"ס ניצול מג' דברים מן המזיקין ומן הנחשי' ומן העקרבים וי"א אף חלומותיו מיושבין עליו (הנהו תרין) [ההוא] ביהכ"ס דהוו בטבריא דכי הוה עיילו בהו בי תרי [אפי' ביממא] הוו מתזקי רב אמי ורב אסי הוו עיילי חד וחד ולא הוו מתזקי אמרי להו רבנן ואתון לא מסתפיתו אמרי להו אנן קבל' גמירינן. פי' ה"ר נתן בערך קבל כלו' אם אדם צנוע ושותק בביהכ"ס היא קמיעתו שיצילנו מן המזיקין והכי אמ' בסמוך קיבלא דביהכ"ס צנועיתא ושתיקותא. והא דאמר בחלק א"ר אלעזר לעולם הוה קבל וקיים וא"ר זירא אף אנן נמי תנינא בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו פי' קבל חשך תרגומו קבלא כלו' שיהי' עניו ויהי' קיים. ואף על גב דלשנים נראה ואינו מזיק מיהו במקומן מזקי אפילו לשנים כדא' פ"ק בתרי מזיקין נמי ליכא במקומן חיישינן. הכא משמע דת"ח נמי צריך שימור ואמרי' לעיל בפרקין אמר רב יהודה שלשה צריכין שימור ואלו הן חתן וכלה וחולה במתני' תנא חולה וחיה חתן וכלה וי"א אף אבל וי"א אף ת"ח בלילה והא דאמרי' פ"ק ת"ח אין צריך לקרות ק"ש על מטתו דתורתו משמרתו היינו במקום טהרה דמתוך שהוא עוסק בתורה אינם רשאים להזיקו אבל הכא מיירי במקום הטינופת שאינו רשאי להרהר בד"ת הלכך צריך שימור: רב ספרא על לבית הכסא אתא ר' אבא נחר לי' אבבא אמר ליעול מר כי נפק א"ל עד כאן לא עיילית לשעיר וגמרת לך מילי דשעיר מי לא תנן מדורה היתה שם וכסא של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם פתוח בידוע שאין שם אדם אלמא לאו אורח ארעא והוא סבור מסוכן הוא. ותניא רשב"ג אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון. פי' ר"ח ע"כ לא נכנסת בארץ שהוא ארצה שעיר שדה אדום למדת דבריהם שמדברין כשהן יושבין שנים ושלשה ביחד בביהכ"ס ואין מתביישין זה מזה אלא מניחין פתח ביהכ"ס פתוח ונראה שאין שם אדם לפיכך באתה ליכנס. מי לא תנן בתמיד במשנתינו מצאו לביהכ"ס שבעזרה נעול בידוע שיש שם אדם. עמוד החוזר פי' עמוד שיוצא שהתחיל למשוך ולצאת חוץ לטבעת ונטרד ולא הפילו לחוץ אלא החזירו ועמד והלך מביא את האדם לידי חולי הדרוקן ניפוח הבטן. סילון החוזר קילוח השתן ע"כ פי' ר"ח. למדנו מאלו הלכות שאסור לספר בביהכ"ס משום צניעותא מיהו תקנת חכמים היא לנשים שיהיו מספרות בביהכ"ס כדי שלא יבוא האיש ויתייחד עמהם אבל באנשים אין לירא שתבא אשה ותתייחד עמהם משום דאין דרכה של אשה להעיז כולי האי ליכנס למקום היחוד בין האנשים מיהו להפריד את האדם מן הסכנה שרי לספר בביהכ"ס אפי' לאיש כדרב ספרא. גירסת (פי') ר"ח מצאו נעול בידוע שיש שם אדם וכן הספרים במסכ' תמיד ואית ספרים דגרסי במכילתין מצאו פתוח בידוע שיש שם אדם ואינה עיקר דאין זה דרך צניעות להניח פתח פתוח שיראוהו בני אדם. עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן פרק במה מדליקין גמ' על שלש עבירות ת"ר שלשה מיני הדרוקן של עבירה עבה של רעב תפוח של כשפים דק שמואל [הקטן] חש בי' אמר רבש"ע מי מפיס איתסי אביי חש בי' אמר רבא ידענא ביה בנחמני דמכפן נפשי' רבא חש בי' והא רבא הוא דאמר נפישי קטילי קדר מנפיחי כפן שאני רבא דאנסי לי' רבנן בעידני' בע"כ. למדנו משם שהמשהא צרכיו מסתכן בנפשו ובמשהא נקביו נמי אית איסורא דאמר במס' (שבת) המשהא נקביו עובר משום אל תשקצו את נפשותיכם ותו דמשהא נקביו נעשה עקר כדאמרינן פ' מומין אלו ת"ר שני נקבים יש בו באדם אחד מוציא מים ואחד מוציא ש"ז אין בין זה לזה אלא כקליפ' השום בשעה שאדם נצרך לנקביו נקבו זה לתוך זה נעשה עקר כדאמ' ס"פ הבא על יבמתו ר' אבא בר זבדא איעקר מפרקי' דרב הונא רב גידל איעקר מפרקי' דרב הונא ר' חלבו איעקר מפרקי' דרב הונא רב ששת איעקר מפרקי' דרב הונא אמר רב אחא בר יעקב שיתין סבי הוינא וכולהו איעקר מפרקי' דרב הונא לבר מאנא דקיימנא בנפשאי החכמה תחי' בעלי' פי' שהי' יוצא מביהמ"ד ומטיל מים כשהי' צריך אבל הם אע"פ שהיו צריכין היו שוהים עד גמר הלכה ונקבו הנקבים זה לתוך זה ונעקרו והיינו דאמרי' דיטיל אדם מים לפני רבים ואל יאכל בפני רבים ורב יהודה אמרי' פרק כל היד דהוה קאי אאיגרא בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא וא"ל רב יהודה לשמואל צריך אני להשתין מים אמר לי' שיננא אחוז באמה והשתן ולא אמר לי' לעכב שעה אחת כי היכי דלא ליעקר. למדנו שאסור להשהות צרכיו בין גדולים בין קטנים (אמרה לי' אמיה דרמי בר חמא לא בעית אינש דעייל בהדך לביהכ"ס אמר לה אנא קיבלא גמירנא קיבלא דביהכ"ס צניעותא ושתיקותא קבלה דיסורי שתיקותא ומבעי רחמי) אביי מרבייא לי' אמי' אימרא למיעל בהדי' לביהכ"ס ולירבא לי' גדיא מחלף שעיר בשעיר. וק"ל דהיכי הוה מתייחד עם בהמה דבסוף פ' בתרא דקידושין אמר רב יהודה אמר רב מתייחד אדם עם אחותו ועם בתו ועם אמו כי אמריתא קמי' דשמואל אמר לי אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה ואפילו עם בהמה ואמרו אביי מכלי להו מכולא דברא רב ששת מעבר ליה מעברא רב חנא מנהרדעא איקל' לרב כהנא לפום נהרא חזי' דקא יתיב וקא גריס וקא קיימא בהמה [קמיה] א"ל לא סבר לי' מר אפי' עם בהמה א"ל לאו אדעתאי. פי' ר"ח מכולא דברא מכל השדה. מעבר לי' מעברא כי היכי דלא יתייחד עמה ע"כ פר"ח אלמא שאביי אפי' במדבר לא רצה להתייחד עם הבהמה ושמא ה"מ רחל ועז אבל כבש ותיש שפיר דמי אי נמי בתר דשמיעא לי' ההיא דשמואל לא הוה טפי מעלי לי' בהדיה לביהכ"ס. רבא מקמי דמלך מקרקשא לי' בת רב חסדא אמגוזא בלקנא כי מלך עבד' לי' כוותא ומותבא ליה ידא ארישא. לקנא פי' ספל כדאמרי' פ"ק דשבת שדי להו ללקוניא דמיא ובבראשית רבה (פרש' י"ג) מימי אוקיינוס מה הן א"ל מים בולעים מים אמר לון וחזון לי מלא לקיניא מיא מלא ספל מים מתרגמי' לקונא כך פי' ערוך. אמר רבא אחורי גדר נפנין מיד ובבקעה כ"ז שמתעטש ואין חבירו שומע ר' איסי בר נתן מתני הכי אחורי גדר כ"ז שמתעטש ואין חבירו שומע ובבקעה כ"ז שאין חבירו רואה אותו מיתיבי יוצאין חוץ לפתח לבית הבד ונפנין אחורי גדר והן טהורין. בטהרות הקילו ת"ש כמה ירחיק ויהיו טהורים כדי שיהיו רואין הכא נמי בטהרות הקילו רב אשי אמר מאי כל זמן שאין חבירו רואה אותו דקאמר ר' איסי בר נתן כ"ז שאין רואה את פירועו אבל לדידי' חזי לי' פי' ר"ח וקיי"ל כר' איסי ב"ר נתן וכדמוקים לה רב אשי. פרק ערבי פסחים אמר ר' שמעון בן לקיש ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו הנפנה בין דקל לכותל ודעובר בין שני דקלים והשותה מים שאולין והעובר על מים שפוכין אפי' שפכתן (בתו) [אשתו] לפניו. הנפנה בין דקל לכותל לא אמרן אלא דלא הוה ארבע אמות ביני וביני אבל הוה ארבע אמות ביני וביני לית לן בה ואפי' לא הוה ארבע אמות [לא אמרן] אלא דליכא דרכא [אחרינא] אבל איכא דרכא [אחרינא] לית לן בה. והעובר על מים שפוכין כו' כדאי' התם ותו אמרי' בע"פ האי מאן דנפנה אגירדא דדיקלא אחזי לי' רוח פלגא פי' הנפנה על הקליפה שנקלף מן הדקל. פלגא כאב חצי הראש כך פי' בערך גרד. ההוא ספדנא דנחית קמי' דרב נחמן אמר האי צנוע באורחותיו הוה א"ל רב נחמן את עיילת בהדיה לביהכ"ס וידעת אי צנוע אי לא דתניא אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בביהכ"ס ורב נחמן מאי נפקא ליה מיניה דתניא ר' שמעון אומר כשם שנפרעין מן המתים כך נפרעין מן הספדנין ומן העונה אחריהן. ת"ר איזהו צנוע הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום אוקימנא להא במסקנא שנפנה בלילה כדרך שנפנה ביום ופר"ח דהיינו שמכסה עצמו ביום מפני בני אדם זהו צנוע:
1