אור זרוע, חלק א קמ״הOhr Zarua, Volume I 145
א׳פרק כיצד מברכין אמר (רבא) [רב] טול ברוך אינו צריך לברך הביאו מלח הביאו לפתן צריך לברך ור' יוחנן אמר אפי' אמר הביאו מלח הביאו לפתן א"צ לברך גביל לתורי [גביל לתורי] צריך לברך ורב ששת אמר אפי' אמר גביל לתורי גביל לתורי א"צ לברך כדרב יהודה א"ר דאמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת. פירש"י טול ברוך הבוצע וקודם שיטעום מן הפרוסה בצע ממנה והושיט למי שאצלו ואמר לו טול מפרוסת הברכה אע"פ שסח בינתים א"צ לחזור ולברך אע"פ דשיחה הוי דפסקה כדאמרי' במנחות סח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך וכן בכיסוי הדם הך שיחה צורך ברכה [ולא מפסקא. הביאו מלח נמי א"צ לברך שאף זו צורך ברכה] שתהי' פרוסה של ברכה נאכלת בטעם. גביל לתורי גביל את המורסן במים לצורך השוורים עד כאן רש"י. פי' ר"ח דקיי"ל דכל מידי דהוי מחמת הסעודה לאו הפסקה הוא דאמר רב יהודה אמר רב כו' וכן פי' בערוך דבין אמר טול בריך ובין אמר הבא מלח ואפי' אמר גביל לתורא הני כולהו צורך דסעודה הן ואין צריך ברכה אחרת דקיי"ל דכל מידי דהוה מחמת הסעודה לאו הפסקה היא דא"ר יהודה אמר רב אסור לאדם כו' ע"כ ערוך. ונראה בעיני דה"ה אם אמר הבא לי סכין לבצוע בו דלא הוי דפסק דאין סברא לחלק בין אוכל למכשירי אוכל ומיכן ראי' שאם שחט עוף או בהמה ואמר הבא לי עוד בהמה ועוף כגון שבירך על כולם דלא הוי הפסק הך שיהה וכן אם אמר הבא לי סכין לשחוט בו או שאמר סורה מאורה ואשחוט כל כי האי גונא לא הוי הפסק ואין צריך ברכה אחרת:
1