אור זרוע, חלק א קנ״וOhr Zarua, Volume I 156
א׳מתני' ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון פירש"י נוהגים היו להביא קודם אכילה כוס יין לשתות כדתניא לקמן כיצד סדר הסיבה כו' ע"כ רש"י. ולקמן גמ' הסיבו אחד מברך לכולם תניא כיצד סדר הסיבה אורחין נכנסין ויושבין ע"ג ספסלין ועל גבי קתדראות עד שיכנסו כולם [הביאו להם מים כל] אחד (ולאחד) [ואחד] נוטל ידו אחת בא להם יין כאו"א מברך לעצמו עלו והסיבו והביאו לפניהם מים אע"פ שכאו"א נטל ידו אחת חוזר ונוטל שתי ידיו הביאו לפניהם יין אע"פ שכאו"א ברך לעצמו אחד מברך לכולם. פרש"י נוטל ידו אחת לקבל בה כוס ששותין לפני המזון. עלו על המטות חוזר ונוטל שתי ידיו שצריך לאכול בשתיהן. אע"פ שכאו"א ברך לעצמו צריכין עוד ברכה שאין ברכה ראשונה פוטרתו שאין הראשון קרוי שלפני המזון שאינו במקום הסעודה והאי [בתרא] הוה יין שלפני המזון. אחד מברך לכולם דכיון דהסיבו הוקבעו ע"כ רש"י. משמע מתוך פרש"י דהיכא שהסיבו ע"ג מטות וקתדראות או לדידן בזמה"ז שאין דרכינו להסב על המטות וקתדראות רק שישבנו על השלחן אדעתא דסעודתא ונטלנו ידינו וברכנו על היין בפ"ה ואח"כ ברכת המוציא שזו הברכה פוטרת יין שלאחר המזון דהיינו לאחר סיום הסעודה וקודם ברכת המזון. וברכת המוציא לא הוי הפסק הואיל שקבע עצמו לשתי' וגמר בדעתו לשתות אחר אכילה או אפי' בסתמא שלא גמר בלבו כדא' בגמרא כגון בשבתות ובימים טובים ובשעה שיוצא מבית המרחץ ברורו' הראשונים דוקא ובשעת הקזת הדם אפי' לדידן כי מסתמא דעתי' דאינש לקבוע עצמו אשתי' וברכת המוציא לא הוי דפסק ואע"ג דאמר פ' כיסוי הדם משתיא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר והוי הברכה היסח הדעת ה"מ ברהמ"ז כדא' פ' ע"פ גבי ברהמ"ז עקר דעתי' ממשתיא הלכך הכא נמי הואיל ודעתי' אשתיה לא הוי ברכת המוציא דפסק ופוטר את דיין שלאחר המזון שלפני ברהמ"ז וכש"כ שפוטר את היין שבתוך המזון דע"כ לא קמבעיא ליה (לקמן) אלא ביין שבתוך המזון אי פטר ליין שלאחר המזון משום דיין שבתוך המזון הואיל ולשתות בא חשוב כמו מאכל. ואי לאו דגורם ברכה לעצמו הי' דפת פוטר אותו אבל יין שלפני המזון דין הוא שיפטור יין שבתוך המזון. וכן פי' הרב רבינו יוסף זצ"ל דיין של קידוש ושל הבדלה מסתבר דפטרי יין שבתוך הסעודה שזה לשתות וזה לשרות. ועוד אמר רב ריש ע"פ אותם בני אדם שקדשו בבית הכנסת ידי קידוש יצאו ידי יין לא יצאו כו' עד ר' יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו ואזדא ר' יוחנן לטעמי' דאמר אחר שינוי יין ואחד שינוי מקום א"צ לברך ואע"ג דר' יוחנן איתותב בשינוי מקום מ"מ במקום סעודה כולי עלמא מודו דידי יין יצאו. והיכא שברך על היין שבתוך המזון איבעי' להו מהו שיפטור את היין שלאחר המזון את"ל ברך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון משום דזה לשתות וזה לשתות אבל רבא דזה לשתות וזה לשרות לא א"ד לא שנא רב אמר פוטר רב נחמן אמר פוטר רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו פוטר איתיבי' רבא לרב נחמן בא להם יין בתוך המזון כאו"א מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולם אמר ליה ה"ק אם לא בא להם יין אלא לאחר המזון אחר מברך לכולם. פרש"י בא לחם יין בתוך המזון וקודם המזון לא בא להם. את"ל להביא ראי' ממשנתינו דקתני יין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון אינה ראי' התם זה לשתות וזה לשתות אבל שבתוך המזון לשרות אכילה שבמעיו הוא בא ולא היו רגילים לשתו' בתוך הסעודה אלא מעט לשרות ע"כ רש"י. פי' ר"ח יין שלאחר המזון היינו לאחר שהשלים סעודתו ונטל ידיו לברך ברהמ"ז אם בקש לשתות יין קודם ברהמ"ז א"צ לברך בפה"ג. וה"מ בשבתות וימים טובים ובעת שיוצא מבית המרחץ ובעת הקזת הדם וכיוצא בהם שאדם קובע סעודתו על היין ובדעתו לשתותו אחר הסעודה וכי מברך תחלה דעתו אבל מה שישתה אבל בשאר ימות השנה ברכת היין שלפני המזון אינה פוטרת את היין שלאחר המזון ובין בזה בין בזה צריך לברך דברהמ"ז ודאי מפסקא וכיון דמפסקא איתסר לי' למשתי עד דבריך וכדרבה בר מרי דבריך על היין לפני המזון ואחר ברהמ"ז אמר לי' אביי יישר וכן אמר ר"י ב"ל ורב יצחק בר יוסף דבריך על כל כוס וכוס דנמלך הוא כלו' כיון ששתה כוס אחד הסכים בדעתו שלא לשתות יותר והפצירו בו ונמלך לשתות כוס אחר צריך לברך כיון דעקר דעתי' מלמשתי טפי מהאי כסא בהאי סעודתא צריך לברך. וכבר פי' הדברי' הללו בע"פ ונקיטנא כלל אבל היכי דלא יכיל למשתי כגון בהמ"ז וכש"כ תפלה כדגרסי' בכיסוי הדם הכי השתא התם משתיא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר משום דרב' הוי דפסקה אבל הכא בכיסוי הדם אפשר דשחיט בחדא ידא ומכסה בחדא. וכל כי האי גונא הוי הפסקה וצריך לברוכי והתם קמבעיא אם עמד אדם מבית המשתה ונכנס בביהכ"ס כשחוזר לבית המשתה צריך לברך או לא ולא איפשיטא. והא דאיבעי' לן בא להם יין בתוך המזון וברך ושתה דודאי שתי' זו לשרות מזונו במעיו הוא מהו לפטור היין של אחר המזון כו' קיי"ל דאינו פוטר אע"ג דרב אמר פוטר הא רב כהנא פליג עלי' ותו הא רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו פוטר ומקצת תלמידים שאומרים דפוטר לא סמכי' עלייהו ורב נחמן דאמר פוטר הא רב ששת פליג עלי' וקיי"ל הלכתא כרב ששת לגבי רב נחמן באיסורי וברכות לאו ממונא אינון אלא איסורי הן ותו הא רבא מותיב על רב נחמן אע"ג דמשני לי' אשינויי לא סמכינן הלכך יין שבתוך המזון אינו פוטר יין של אחר המזון עד כאן פי' ר"ח. וכן פסק מורי רבינו יהודה בר יצחק דהלכה כרב ששת וכתלמידי דרב דאינו פוטר וכן פסק הרב רבינו יוסף הלכה כתלמידי דרב וכן עיקר. הלכך כשישבו בני חבורה על השלחן ונטלו ידיהם והביאו לפניהם יין אחד מברך לכולם דזהו קביעות שלנו שאין אנו רגילין להיסב על המטו' וקתדראות אלא נט"י וישיבתינו יחד על השלחן הוי קביעות שלנו. ואם ברך על היין לפני המזון דהיינו לפני ברכת המוציא א"צ לברך עליו לא בתוך המזון ולא לאחר המזון לפני ברכת המזון אפי' היכא שבסתם ישבו על השלחן כגון בשבתות וימים טובים ובשעת הקזת הדם דסתמייהו דבני אינשי רגילים לשתות לאחר המזון קודם ברהמ"ז. ובשאר ימות השנה אי גמר בלבו בפירוש לקבוע סעודתו א"צ לחזור ולברך ואי לא צריך לחזור ולברך. ויין שבתוך המזון אינו פוטר יין שלאחר המזון אפילו בשבתות וימים טובים הלכך היכי שגמרו סעודתם אם בא לשתות יין קודם ברהמ"ז צריך לברך בפה"ג אבל אחריו פי' רשב"ם דא"צ לברך דהואיל דחמרא זיין כדא' ר"פ ברהמ"ז פוטרתו וסברא היא מעין שלש פוטרתו שלש עצמן לכש"כ והא דאמ' שלהי פ' דכל שהוא משבעת המינים מברך אחריו מעין שלש ההיא שלא בתוך הסעודה איירי מיהו אותם דברים דלא זייני כגון אבטיחים ענבים רמונים וכל כיוצא בהם צריך לברך אחריהם ואין ברהמ"ז פוטרתן כדפרי' לעיל בפסק דרב פפא:
1