אור זרוע, חלק א קנ״הOhr Zarua, Volume I 155
א׳שאלו את בן זומא מפני מה אמרו דברי' הבאים בתוך הסעודה מחמת סעודה אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. אמר להם הואיל ופת פוטרתן אי הכי יין נמי שאני יין שגורo ברכה לעצמו. פירש"י בכמה מקומות הוא בא ומברכין עליו אע"פ שאין צריכין לשתותו ע"כ רש"י. דהיינו בתשעה באב בברית מילה וקידושא דיוה"כ דברית מילה וכסא דאבדלתא. ורשב"ם פי' גורם ברכה לעצמו היינו כדתנן על פירות האילן אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ואמרינן בגמ' משום דאישתני לעילויא אבל בעודו בענבים מברכין עליו בורא פרי העץ. ולי נראה לפרש דגורם ברכה לעצמו היינו שאין מברכין הטוב והמטיב אלא על היין. וטעם לדבר דאמרי' בירוש' דתענית כרם הי' לאדרינוס קיסר והקיפו גדר מהרוגי ביתר וגזר עליהם שלא יקברו עד שעמד מלך אחר וגזר שיקברו וקבעו דטוב ומטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה ובשביל שהיו מונחים בכרם וגם סנהדרין היו בכרם כשתקנוה לזאת הברכה תקנו לברך הטוב ומטיב על היין דעל שמועות טובות מברך הטוב ומטיב וזהו כמו שמועה טובה שכל שעה יבוא על ידי יין לזכור אותו נס שנעשה להרוגי ביתר ע"י כרם טוב. ויש מפרשים דהיינו טעמא שמברכין על היין דטוב והמטיב לפי שכשתשים היין שבכרם אחד בשלשה או בארבעה חביות א"א לעולם שלא תהא כל חבית וחבית משונה בטעם מחבירתה. אבל חטים ושעורים כשתאפה שלשה או ארבעה תנורים משדה אחד כולם שוים במראה ובטעם אחר. ומיכן דקדק ר"ת שכל משקין שאדם שותה בתוך הסעודה שא"צ לברך עליהם. מפני שהפת פוטרתן כדפריך תלמודא א"ה יין נמי נפטריה פת. פי' שהוא בא מחמת סעודה בתוך הסעודה שבא לשרות את דמאכל וגם א"א לאכילה בלא שתיה כדאמר אכל ולא שתה אכילתו דם ואמר נמי זה לשרות וזה לשתות. ומשני שאני יין שגורם ברכה לעצמו כדפרישית אבל אי לאו האי טעמא הוה דפת פוטר אפי' את היין. דלכך אין לברך על שום משקה בתוך הסעודה שהפת פוטר את כולם ואע"פ שאינם שוים בברכה כי היכי דפטר את הפירות אע"פ שאינם שוים בברכה הואיל ובאים ללפת את הפת. דמים ושכר ודבש כולם קרוים באים מחמת סעודה בתוך דסעודה כדאמרי' וכולן פת שחרית וקיתון של מים מבטלתן וכן היו נוהגין ר"ת זצ"ל ורבי יצחק בר שמואל זצ"ל שלא היו מברכין על שום משקה דבא מחמת סעודה כי אם על היין לבדו אבל בה"ג יש שצריך לברך על המים הבאים בתוך הסעודה. ולפי דעתם מפרש הרב ר' יום טוב בן הרב רבי יהודה חתנו של רבינו שלמה זצ"ל דכי פריך הכא יין נמי נפטריה פת דוקא מיין פריך משום דחשוב משום דזיין אבל מים דלא זייני אתי ליה שפיר שאין פוטרתו כדאמר פ' בכל מערבין גמ' דהנודר מן המזון רב [הונא] אמר כל האומר כל הזן עלי מותר במים ובמלח. ומשמע מדבריו אבל שאר משקים דזייני ממים פת פוטרתן. ואין נראה לרבינו יצחק בר שמואל שהרי יין פוטר כל מיני משקין אע"פ שברכתו בורא פרי הגפן ולא שייכא מידי לשאר משקין א"כ אין הטעם תלוי בכך אלא כמו שהיין פוטר כל שאר מיני משקה לפי שעיקר משתה הוא מן היין והוא ראש לכל מיני משקה ולכך הוא עיקר לענין ברכה והם טפלין לו. כמו כן לפי שעיקר סעודה מפת ומשקין אין באין אלא בשבילו פוטרתן הפת חוץ מן היין כדמפרש טעמא. וכן מפרש ר"ת ורבי' יצחק דהא דתני ר' חייא יין פוטר כל מיני משקין דלאו בתוך הסעודה מיירי אלא כשקובעין עצמן לשתי' בלא סעודה כגון יין שלפני המזון או לאחר המזון שלא בשעת המזון כלל. וזה לשון ה"ג מאן דשתי מיא חמרא ושיכרא מברך זימנא קמייתא. ואני שמעתי שפי' ר"ח דהא דפריך יין נמי נפטרי' פת היינו ע"י תערובות ששורה בהם את הפת אבל כששותיהו כך בתוך הסעודה אתי לי' שפיר שאין הפת פוטר את היין ואין מקשה כלום מזה. וכש"כ דאתי שפיר שאינו פוטר את שאר משקין והא דפריך מיין טפי משאר משקין משום שדרך בני אדם לשרות ביין. אמנם בפי' ר"ח שלפני ליתא להאי פירוש'. וזה לשונו א"ל לבן זומא אם הפת פוטרת כל הבא מחמת סעודה בתוך הסעודה תפטור גם את היין. אמר להו יין גורם ברכה לעצמו שפוטר כל מיני משקין ע"כ פי' ר"ח. כלומר הואיל דכשיש לפניו יין ושאר משקין מברך על היין ופוטר את כולם הואיל וחשוב כולי האי לא בטל לגבי פת וגורם ברכה לעצמו אפילו במקום הפת אבל ע"י תערובות אינו כתוב כפי' ר"ח שלפני. ולפי פי' ר"ח שלפני נראה בעיני שהוא סובר כר"ת וכרבינו יצחק דכל משקה הבא בתוך הסעודה נקרא בא מחמת סעודה ודינו ככל הדברים הבאים בתוך הסעודה מחמת סעודה שאין טעונין ברכה לפניהם ולא לאחריהם והאי דלא פריך משאר משקין משום שכן היו נוהגים שלא לברך עליהם. והרב רבינו אליעזר מביה"ם זצ"ל פי' דכל משקין הבאים בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם הואיל וטעונים ברכה לאחריהם כדתנן בנדה פ' בא סימן כל הטעון ברכה לאחריו טעון לפניו הלכך שאר משקין הואיל ואין ברכת המזון פוטרתן טעונים ברכה לפניהם אע"ג דפי' רשב"ם גבי יין דברכת מזון פוטרו משלש ברכות שאחריו היינו דוקא יין משום דזיין אבל שאר משקין דלא זייני אין ברהמ"ז פוטרתן מברכה שלאחריהם. ואינו נראה דהואיל שבא לשרות את המאכל הרי הם בכלל מזון וברהמ"ז פוטרתן מידי דהוה אפירות הבאים בתוך הסעודה מחמת סעודה שברהמ"ז פוטרתן ואין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. והרבה נראה דברי ר"ת ורבי יצחק שאין לברך על שום משקה הבא בתוך הסעודה כי אם על היין בלבד מיהו העולם נוהגים לברך על כל משקין הבאים בתוך הסעודה. ולפי מה שמברכין על המים שבתוך הסעודה. סברת אמת נראה שצריך לברך על כל פעם ופעם דאנן סהדי דנמלך הוא וחפץ שלא יצמא להם יותר ואמרי' בגמ' פסחים אמימר בריך על כל כוס וכוס אמר נמלך אנא. והנוהג כר"ת ורבי' יצחק ואינו מברך על שום משקה בתוך הסעוד' כי אם על היין לבדו לא הפסיד וטוב נוהג:
1