אור זרוע, חלק א קנ״דOhr Zarua, Volume I 154
א׳אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים מחמת סעודה בתוך הסעודה אינו טעון ברכה לא לפניה' ולא לאחריהם דברים הבאים שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהם ואין טעונין ברכה לאחריה' שלא מחמת סעודה לאח' סעודה טעונין ברכה לפניהם ולאחריה' פי' רש"י דברי' הבאים מחמת סעודה ללפת בהם את הפת אין טעונין ברכה דהוי להו טפילה הלכך כל מידי בין מזון בין פירות שהביאו לליפתן אין בו ברכה לא לפניו ולא לאחריו. שלא מחמת סעודה בתוך הסעודה כגון דייסא וכן כרוב ותרדין שאין לפתן ובאין למזון ולשובע טעונין ברכה לפניהם דלאו טפילה נינהו ואינו בכלל לחם דנפטרו בברכת המוציא ולא לאחריה' דמיני מזון נינהו וברכ' המזון פוטרתן. דברים הרגילים לבוא לאחר סעודה כגון פירות אפי' הביאן בתוך הסעודה שלא מחמת ליפתן טעונין ברכה בין לפניהם דלאו טפילה נינהו בין לאחריהם דאין ברהמ"ז פוטרתן דלאו מזון נינהו ע"כ רש"י. פי' ר"ח כל דבר הבא בתוך הסעודה מחמת סעודה לאכול בהן פת כגון מיני תבשילין וכיוצא בהן דעבידי למילפת בהו אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם יש מי שאומר ואפי' ענבים ותאנים ורמונים וכיוצא בהם שהרבה בני אדם אוכלים בהם פתן ובזמן שבאים בתוך הסעודה למילפת בהן את הפת פת פוטרתן וא"צ ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. ודייסא וכיוצא בהם אע"ג דאמר בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא אם נהמא ממש הוא ד"ה פת פוטרת את הפת ואם אינה הרי היא תבשיל הבא מחמת הסעודה בתוך הסעודה אבל דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת סעודה כגון מיני מתיקה חביצא בדובשא ופאל ודג וכיוצא בהן שבאין למתיקה ולא ללפת טעונין ברכה לפניהם ולא לאחריהם. דברים הבאים שלא מחמת סעודה לאחר סעודה כגון אבטיחים וענבים ורמונים וכיוצא בהם שאין באים ללפת בהן את הפת שכבר סלקו את הפת מלפניהם ועדיין לא רחצו ידיהם הרי אלו טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם שכיון שלא באו ללפת בהן אין ברכת המזון פוטרתן מלברך אחריהן הלכך צריכין ברכה לפניהם ולאחריהם זהו פי' דברי רב פפא שפסק הלכה עד כאן פי' ר"ח. וכן פי' בערך ד"ה בלשון פי' ר"ח ממש רק שהוסיף ופי' פאל ודג בלשון ישמעאל הוא מאכל שעושין מן ביצים ושקדים ודבש. ודייסא שפירש"י שאין הפת פוטרת' היינו כשאינו אוכלה עם הלחם אבל אוכל עם הלחם אז הפת פוטרתה בפי' ר"ח. מיהו הא דאמרי' דדברים הבאים בתוך הסעודה מחמת סעודה אין טעונין ברכה לפניהם אם היינו דוקא כשאוכל עם הפת או שמא כיון דאדעתייהו קבע נפשי' ואדעתייהו ברך ברכת המוציא כדי ללפת בהן את הפת שמא אפי' אוכלם בלא פת אין טעונין ברכה לפניהם בהא יש שמסתפקים. מיהו מורי רבי' יהודה ב"ר יצחק פי' שאם קבע סעודתי' אדעתייהו אפי' אוכלם בלא הפת אין טעונין ברכה לפניהם ונראין דבריו. ודין אחרון זה שאמרנו שלא מחמת סעודה לאחר סעודה טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם. פי' מורי רבי' יהודה ב"ר יצחק דאינו נוהג בזמן הזה שאין אנו מושכין עצמינו מן הפת קודם ברכת המזון והוי בתוך הסעודה ואין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם:
1